קללה ככלי נשק | הרב משה ליב הכהן הלברשטט | בית המדרש

ישיבה
בית המדרש

בית המדרש

פרשת שבוע ותנ"ך
חומש במדבר
בלק

קטגוריה משנית

157

5 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

שיעור לדרך אזור שורטים שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

"לכה נא ארה לי את העם הזה כי עצום הוא ממני אולי אוכל נכה בו ואגרשנו מן הארץ"

(במדבר כב, ו).

" ויאסוף סיחון את כל עמו... וילחם בישראל. ויכהו ישראל לפי חרב, ויירש את ארצו"

(במדבר כא, כג-כד).
ויפנו ויעלו דרך הבשן, ויצא עוג מלך הבשן לקראתם, הוא וכל עמו למלחמה אדרעי. ויכו אותו ואת בניו ואת כל עמו ,עד בלתי השאיר לו שריד, ויירשו את ארצו (במדבר כא, לג, לה).
עם ישראל נוחל ניצחונות מזהירים בשדה הקרב, במלחמות מול המעצמות האיזוריות האמורי והבשן, הם כובשים אותם בסערה, והורגים את סיחון מלך האמורי, ואת אחרון הרפאים, עוג מלך הבשן. עם ישראל טועם את טעמו המתוק של הניצחון. בלב עלולה להתגנב התחושה של "כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה" (דברים ח,יז), הנה אנחנו, עם של עבדים משוחררים הפכנו לגיבורים, יש לנו צבא חזק, כבשנו שתי מדינות חזקות, אנחנו על מפת העולם, עמים אחרים יחשבו פעמיים לפני שיצאו למלחמה נגדנו.
" ויאמר מואב אל זקני מדין" - והלא מעולם היו שונאים זה את זה, שנאמר (בראשית לו) "המכה את מדין בשדה מואב", שבאו מדין על מואב למלחמה? אלא מיראתן של ישראל עשו שלום ביניהם. משל למה הדבר דומה? לשני כלבים שהיו מריבים זה את זה, בא זאב על אחד מהם. אמר האחד: אם אין אני עוזרו, היום הורג את זה, ולמחר יבא עלי, ולפיכך נתחברו מואב עם מדין. ומה ראה מואב ליטול עצה ממדין? כיון שראו את ישראל נוצחים שלא כמנהג העולם, אמרו, מנהיגם של אלו במדין נתגדל, נשאל מהם מה מדתו, אמרו להם, אין כחו אלא בפיו, אמרו, אף אנו נבוא עליהם באדם שכחו בפיו (במדבר כב, ד, תנחומא, ורש"י).
"ויסעו בני ישראל ויחנו בערבות מואב... וירא בלק בן צפור את כל אשר עשה ישראל לאמרי. ויגר מואב מפני העם מאד" (במדבר כב, א-ג).
מעברו השני של הגבול, עומדים המואבים ועוקבים בדאגה אחר השינויים האיזוריים, הם רואים את ההצלחות של עם ישראל במלחמותיהם נגד סיחון מלך האמורי ונגד עוג מלך הבשן, והם חוששים מאוד שהם עלולים להיות הבאים בתור. בלק מלך מואב מכנס ישיבה דחופה עם ראשי הצבא וכל זרועות המודיעין, בכדי לטכס עצה מול האיום ההולך ומתקרב לגבולם, בלק עצמו אסטרולוג דגול, חוזה בכוכבים, ובוחן את מפות האסטרולוגיה, הוא מגלה שבעימות עם ישראל הוא מצליח לפגוע בהם, אבל אינו יודע איך זה יקרה (במדבר רבה כ, ז). הוא מבקש מאנשי המודיעין לבדוק לעומק, מהו סוד עוצמתם של בני ישראל ושל מנהיגם משה, כדי לגבש אסטרטגיה מלחמתית נגד עם ישראל. מתברר שמשה בילה כמה שנים מחייו במדין, המואבים פונים לאויביהם המדינים, ומשלימים עמם כדי להתמודד יחד בכוחות משותפים מול האיום החדש "עם ישראל", הם שואלים אותם, במה כחו של משה? ותשובת המדינים היתה שכחו בפיו. לאחר קריאת דוחות המודיעין, ודיון עם ראשי הצבא, קובע בלק שיציאה למלחמה קונבנציונאלית מול עם ישראל מסוכנת מדי, ויש צורך להלחם במקור הכח שלהם, בכח הפה, בלק מבקש מזקני מואב וזקני מדין להזעיק מיד את הנביא הגדול בלעם מפתור אשר על הנהר, שידוע אף הוא בכחו הגדול בפיו, כדי שיהווה משקל נגד למשה, הוא יקלל את עם ישראל, וכך יוכלו לנצח במלחמה.
אלו וגם אלו טועים טעות מרה, "וזכרת את ה' אלוקיך כי הוא הנותן לך כח לעשות חיל" (דברים ח,יח), ללא ה' אלוקיך לא היו מועילים גיבורי המלחמה הגדולים ביותר, וכלי הנשק המשוכללים ביותר, ועם ישראל היה מובס במלחמה, ועם ה' אלוקיך בכל מקרה היו מנצחים במלחמה. זו היא הסיבה שבני ישראל ניצחו את סיחון מלך האמורי ואת עוג מלך הבשן. אם ה' מאפשר לפגוע באויבים בנשק התפילה או הקללה, בכח הפה, אזי זה מצליח, ואם ה' לא מאפשר זאת, גם הנביא הגדול המפורסם בכחו האדיר שבפיו, שיודע דעת עליון לכוין את השעה שהקדוש ברוך הוא כועס בה כדי לקלל בזמן זה, יכשל כישלון חרוץ (במדבר כד, טז. רש"י. סנהדרין קה:). כי "ה' אלוקיך.. הוא הנותן לך כח לעשות חיל", בין אם המלחמה בנשק קונבנציונאלי ובין אם היא בנשק הפה, לשני סוגי כלי הנשק אין כל כח עצמי, כחם תלוי כל כולו רק במה שיתן לו ה' אלוקיך.
" ועתה הנני הולך לעמי לכה איעצך" (במדבר כד, יד), מה לך לעשות, ומה היא העצה, אלוהיהם של אלו שונא זימה הוא, והם מתאוים לכלי פשתן, בוא ואשיאך עצה, עשה להן קלעים והושיב בהן זונות, זקינה מבחוץ וילדה מבפנים, וימכרו להן כלי פשתן, עשה להן קלעים מהר שלג עד בית הישימות, והושיב בהן זונות, זקינה מבחוץ וילדה מבפנים, ובשעה שישראל אוכלין ושותין ושמחין ויוצאין לטייל בשוק ,אומרת לו הזקינה, אי אתה מבקש כלי פשתן? זקינה אומרת לו בשוה, וילדה אומרת לו בפחות, שתים ושלש פעמים, ואח"כ אומרת לו, הרי את כבן בית, שב ברור לעצמך, וצרצורי של יין עמוני מונח אצלה, ועדיין לא נאסר יין של נכרים, אמרה לו רצונך שתשתה כוס של יין? כיון ששתה בער בו, אמר לה השמיעי לי, הוציאה יראתה מתוך חיקה, אמרה לו עבוד לזה, אמר לה הלא יהודי אני, אמרה לו ומה איכפת לך, כלום מבקשים ממך אלא פיעור, [והוא אינו יודע שעבודתה בכך], ולא עוד אלא שאיני מנחתך עד שתכפור בתורת משה רבך, שנא' (הושע ט, י) "המה באו בעל פעור וינזרו לבשת ויהיו שקוצים באהבם", כדאיתא בחלק (סנהדרין קו.) תדע שבלעם השיא עצה זו להכשילם בזימה, שהרי נאמר (במדבר לא, טז) "הן הנה היו לבני ישראל בדבר בלעם" (רש"י).
בלעם השונא הגדול של עם ישראל, מאוד רוצה לסייע לבלק מלך מואב להלחם בהם, הוא נחסם פעם אחר פעם מללכת לקלל את ישראל, ובכל זאת ממשיך ומתאמץ להגיע אל היעד כדי לבצע את זממו. "ויפתח ה' את פי האתון" (במדבר כב, כח), הקדוש ברוך הוא מעביר לבלעם מסר שאינו משתמע לשתי פנים, כל כח הפה תלוי ברצונו של ה' ואין לו כל כח עצמי, אם ה' מחליט אז גם אתון תפתח את פיה ותדבר. שנאתו של בלעם מעבירה אותו על דעתו, הוא מבין אך לא מוותר, הוא מבין את מגבלות כחו אבל ממשיך בדרכו תוך שהוא מתכנן את צעדיו הבאים, בלעם מגיע אל ההר שממנו רואים את קצה עם ישראל, הוא עומד ומברך את ישראל, "כי לא נחש ביעקב ולא קסם בישראל", כי ראויים הם לברכה שאין בהם מנחשים וקוסמים, "כעת יאמר ליעקב", עוד עתיד להיות עת כעת הזאת, אשר תגלה חיבתן לעין כל, שהן יושבין לפניו, ולומדים תורה מפיו, ומחיצתן לפנים ממלאכי השרת. "הן עם כלביא יקום וכארי יתנשא", כשהן עומדין משינתם שחרית, הן מתגברים כלביא וכארי לחטוף את המצוות, ללבוש טלית, לקרוא את שמע ולהניח תפילין (במדבר כג, כג-כד, וברש"י). בלעם עומד ומסביר שכח הפה שלו מוגבל בגלל המצוות שעם ישראל עושים, וזו הסיבה שה' מונע ממנו לפגוע בהם. וכך לפני שהוא עוזב במפח נפש שלו ושל בלק, הוא מטיל את הפצצה.... הוא לוחש על אוזנו של בלק, אם אתה רוצה לפגוע בעם ישראל, יש רק דרך אחת לעשות זאת, והיא להחטיא אותם, רק כך יש אפשרות שה' יסיר מהם את שכבת ההגנה, ואז הם יפגעו. וכך אכן אירע, בלק שלח את בתו בראש משלחת של בנות מואב על מנת להחטיא את בני ישראל, הם יצרו מארב מתוכנן של שוק תמים בו זקנות מוכרות כלי פשתן החביבים על עם ישראל במחיר יקר, והצעירות מוכרות את אותם כלים בזול, לאחר שסיכמו על המחיר הזול, הציעו להם הצעירות להכנס לתוך האוהל שם ירגישו כבני בית ויוכלו לבחור את כלי הפשתן המשובחים ביותר, הן הציעו להם לשתות כוס יין ומשם היתה הדרך קצרה להחטיאם בזנות ועבודה זרה. שכבת ההגנה על עם ישראל הוסרה, ובעקבות זאת פרצה מגיפה גדולה, פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן נזכר בהלכה שהבועל ארמית קנאין פוגעין בו, פנחס הבין, שהדרך היחידה להשיב את שכבת ההגנה הרוחנית על עם ישראל ולהפסיק את המגיפה, היא על ידי מעשה קנאות שיפסיק מיד את חילול השם, וכך אכן פסקה המגיפה.
עם ישראל למד כאן בדרך הקשה לקח לדורות, "אין ערוד ממית אלא החטא ממית" (ברכות לג.), נשק קונבנציונאלי, ביולוגי, גרעיני, או נשק הקללה, לאף אחד מהם אין כח עצמי, אף אחד מהם אינו יכול לחדור את שכבת ההגנה הרוחנית, אבל משעה שזו הוסרה, אין כבר צורך בשום כלי נשק, אז כבר פורצת המגיפה מאליה, והדרך להפסיק את המגיפה, ולהשיב את שכבת ההגנה הרוחנית, היא על ידי קידוש שם שמים.

בלק

הרב משה ליב הכהן הלברשטט

מייסד וראש תוכנית "יורו" להכשרת רבנים ומנהיגים לקהילות בארץ ובתפוצות

שמות
האמא היהודיה
כ"ד טבת תשפ"א
במדבר
אחדות
סיון תשפ"ד
ישראל ויוון
השגחה פרטית מדה כנגד מדה
ב' טבת תשפ"א
הלכות בין אדם לחברו
מצות אהבת ישראל
כסלו תש"ע

בלק

29 דק'
כלי יקר על הפרשה
ביאור ברכת בלעם חלק א'
כלי יקר פרשת בלק חלק א'
הרב חיים כץ | י"ג תמוז תשפ"ה
בלק
מות מרים ומות אהרן ומה שביניהם
הרב אברהם אבא וינגורט | יג תמוז תשס"ז
בלק
מעלת קריאת שמע שעל המטה
הרב דוד דב לבנון | תשס"ז
בלק
עין טובה
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | תשמ"ט-נ"ד

בלק

סרטונים קצרים

שיעורים פופולריים

ברכות הריח, הראיה והשמחה
ברכות הראייה
פרק טו
הרב אליעזר מלמד | אלול תשפ
נח
פרשת נח
ספר בראשית פרקים ו (ט) - יא
רבנים שונים
נח
פרשת נח
ספר בראשית פרקים ו (ט) - יא
רבנים שונים
ברכות הריח, הראיה והשמחה
ברכות הראייה
פרק טו
הרב אליעזר מלמד | אלול תשפ

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

44 דק'
עין אי"ה - הרב משה גנץ
שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
הרב משה גנץ | ה' חשוון תשפ"ז
עין אי"ה - הרב משה גנץ
משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
הרב משה גנץ | כ"ח אלול תשפ"ו
46 דק'
נח
משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הרב יצחק בן יוסף | תשרי תשפ"ז
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות פרשת נח תשפז
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרב חיים דרוקמן
הרב אליעזר מלמד
הרב ינון גרוסברג
הרב בני אלון
הרה"ג זלמן נחמיה גולדברג זצ"ל
הרב יהודה מלמד
הרב משה אליה
הרב הגאון שאול ישראלי זצ"ל
הרב מרדכי גרינברג

43 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ד' חשוון תשפ"ז
40 דק'
יסודות הש"ס
ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
הרב דוד ניסים זאגא | ד' חשוון תשפ"ז
30 דק'
אורות ישראל ותחייתו
תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
הרב משה גנץ | ד' חשוון תשפ"ז
נח
מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
הרב חיים בן שושן | ד' חשוון תשפ"ז
עין אי"ה - הרב משה גנץ
משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
הרב משה גנץ | כ"ח אלול תשפ"ו
44 דק'
עין אי"ה - הרב משה גנץ
שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
הרב משה גנץ | ה' חשוון תשפ"ז
קרוב אליך
קרוב אליך – נח
עלון מספר 622
עלון מספר 622
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז
46 דק'
נח
משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
הרב יצחק בן יוסף | תשרי תשפ"ז
רביבים
חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
הרב אליעזר מלמד | תשרי תשפ"ז
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז
נח
מאמר נח פז
הרב נתנאל יוסיפון | תשרי תשפ"ז
47 דק'
תפילות, קידוש וסעודות
הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
הרב משה בר ציון | ב' חשוון תשפ"ז
39 דק'
בבא מציעא
מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' חשוון תשפ"ז
1:04
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת נח תשפז – בחירות על פי ההלכה
הרב שמואל אליהו | תשרי תשפ"ז
38 דק'
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ג' חשוון תשפ"ז
45 דק'
נח
פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
הרב יצחק חי זאגא | תשרי תשפ"ז
25 דק'
בכורות
בכורות דף כ"ו
הרב אלי סטפנסקי | ג' חשוון תשפ"ז
34 דק'
מידות הראי"ה
תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
הרב ש. יוסף וייצן | א' חשוון תשפ"ז