ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הרמב"ם
בחדשנות כיצד? עד ימיו לימוד התורה היה סביב התלמוד ופירושי הגאונים והרי"ף. פוסק הלכה שעסק בשאלה מסוימת נאלץ לחקור את כל המקורות המפוזרים הנוגעים אליה. לפני הלומדים היו מונחים קובצי הלכה בודדים הכתובים בלשון בלולה מארמית וערבית, או קובצי תשובות שונים של גאונים. הרמב"ם הגה רעיון נועז וחדשני: להפוך את כל המקורות שלפניו לספר הלכות מאורגן, מסודר ושיטתי. לא כתשובה, לא כביאור, ולא כעיון בסוגיה, אלא כחיבור. הוא הגה רעיון נועז וביצע אותו בצורה מושלמת. לצורך זה היה על הרמב"ם גם להיות מתרגם גדול: ספרו נכתב בלשון המשנה, ורבים מן המקורות שלפניו נכתבו בארמית. עיון בתרגומיו של הרמב"ם למושגים שבתלמוד מרתק ומפליא (אגב, הראב"ד הבחין בכך, ובמקום אחד הוא מבקר את הרמב"ם שבגלל תרגומו השתבשה הסוגיה).
בשלמות כיצד? משנה תורה הוא הספר היחיד בכל הזמנים המקיף את כל התורה כולה. לא היה לפניו ואף לא אחריו עד היום הזה. הוא עוסק גם בהלכות הנוהגות בימינו, וגם באלה שאינן נוהגות. הלכות קודשים וטהרה מובאות בפירוט מדוקדק כמו הלכות מועד ונזיקין. הלכות מלך המשיח ותשובה, לצד הלכות בריאות הגוף והנפש. הרמב"ם מלמד כיצד מכינים יריעות קלף לספר תורה, איך מכינים דפוס לבתי תפילין, וכיצד מכינים את הדיו. הרמב"ם כותב את כל נוסח התפילה, ואת רשימת הפרשיות הסתומות והפתוחות בתורה. הוא מתאר את שלשלת חכמי הקבלה אחד לאחד, ומונה את החכמים בשמותיהם. הוא מלמד אותנו את עיקרי האמונה, ומגדיר מיהו כופר. הוא מבחין בין דין מהתורה לבין הלכה למשה מסיני, בין הלכה מקובלת להלכה מדברי סופרים, בין גזרה של חכמים לבין תקנות המתחדשות. לא היה דבר שדילג עליו. אם נדמה למישהו שהשמיט הלכה מן התלמוד, ישנם תילי תילים של תשובות מדוע עשה זאת. יש גם שלמות בשימוש במקורות שעמדו לפניו: מקרא, מדרשי הלכה, משנה, תוספתא, תלמוד בבלי וירושלמי וכתבי הגאונים. הוא הכיר את כולם על בורים והשתמש בהם. יש והלכה אחת נלקחת ממקורות רבים ומפוזרים - תוספתא במקום אחד, ירושלמי במקום אחר, מדרש הלכה ועוד.
בסדרנות כיצד? כבר עמד מפרשו הנאמן, בעל ה'מגיד משנה', על כישרונו המפליא בסדרנות. עבודה מופלאה היא נטילת כל הסוגיות המפוזרות וארגונן לפי נושאים. ניתן ללמוד הרבה מכך שהרמב"ם כלל הלכה מסוימת בספר אחד ולא בספר אחר. גם בתוך הספר ההלכות מסודרות לפרקים לפי עקרונות הגיוניים, ובתוך הפרק ישנו קשר בין הלכה להלכה. הרבה קושיות מיתָרצות למי שאינו לומד את ההלכה באופן בודד, אלא רואה אותה בהקשרה לשאר ההלכות בפרק.
בבהירות כיצד? לשונו הזהב של הרמב"ם ומומחיותו בעברית אינן תורמות לחן הספר וליופיו בלבד, אלא מסייעות מאוד בהבנתו, כפי שרצה הרמב"ם שילמדו בספר קטן וגדול. הרבה דיוקים נוצרו בזכות בהירות לשונו ודקדקנות מילותיו.
נאמנות לשלשלת
קשה להאמין שאדם אחד העמוס בעבודה, רדוף מארץ לארץ על ידי רודף מר, אדם שחייו לוו בייסורים, בלא עוזר ובלא חבר, בלא מחשב ובלא עורך, כתב לבדו את היצירה הענקית הזאת. בחריצות, בגאונות, בשקידה יומם ולילה ובדבקות במטרה כתב הרמב"ם את משנה תורה מתוך ידיעה ברורה שכך הוא מעמיד את עמוד התורה לדורות, ומתוך אהבה גדולה שבערה בו; אהבת ה' ששגה בה תמיד, כפי ביטוייו בסוף הלכות תשובה, אהבת התורה המגיעה לביטויים מופלגים בהלכות תלמוד תורה, ואהבת עם ישראל הניכרת באיגרת קידוש ה'.
הרמב"ם ביסס בנו את היסוד שכל ישראל מחויבים לתלמוד הבבלי והירושלמי. אין בכל דברי הרמב"ם סטייה מן התלמוד אפילו במקום אחד. נאמן הוא נאמנות מוחלטת לשלשלת הקבלה. תמיד ראה עצמו מחויב לדברי חז"ל בהלכה.
זכה הרמב"ם למבקר שהוא גאון הדורות, חכם כערכו, הראב"ד. אולי חלק מהקוראים יתמהו, אבל מובטחני שאילו היה הרמב"ם רואה את השגות הראב"ד היה שמח מאוד. בסביבתו ובעולם היהודי שהכיר היו בודדים שהכירו בערך עבודתו, ורבים יכלו לעיין רק בחלקים ממנה, אולם הרמב"ם ניבא שיבוא יום ורבים ידעו להעריכה. אילו ידע הרמב"ם שבדורו יקום גאון שיעיין בכל ספרו, מן המילה הראשונה ועד האחרונה, כולל חלק זרעים, קודשים וטהרות (למעט החלק של לימודי התכונה בהלכות קידוש החודש, שעליו כתב הראב"ד שאין לו בזה קבלה מרבותיו), ויבקר אותו מתוך ידע מקיף ומעמיק בכל המקורות - היה הוא בחסידותו ובענוותו מתעלם מהביטויים החריפים, ומאושר שספרו הגיע למי שיודע ומבין בכולו. ואכן, הראב"ד עצמו, על אף השגותיו, התפעל עמוקות מהמלאכה הענקית שעמס הרמב"ם על עצמו.
לא להחמיץ את השעה
לפני כמה שנים באו לישיבת ההסדר 'ברכת משה' במעלה אדומים יוזמי רעיון הרמב"ם היומי. ישיבתנו נודעה בעבודה הגדולה שעשה ראש הישיבה הרב נחום רבינוביץ' זצ"ל בספרו 'יד פשוטה' על הרמב"ם, ובעבודתו הדייקנית והעמוקה של ראש הישיבה הרב יצחק שילת בהקדמות הרמב"ם, באיגרותיו ובספרי 'רמב"ם מדויק'. כשהעלו לפניי את הרעיון, שמחתי מאוד והצטרפתי מיד. כששאלו מתי השיעור הראשון, השבתי לתדהמתם: מחר. ידעתי שרעיון נשגב כזה אסור להשהות או להחמיץ, שמא יבואו משהים ומקטרגים.
ואכן, יחד עם חבורה מובחרת של אברכי הישיבה לימדנו את כל משנה תורה. זכה הרמב"ם היומי שיחד עם הקלטות השיעורים, והספרים הבהירים להפליא של מפעל משנה תורה של ר' יוחאי מקבילי, וספריו של הרב עדין שטיינזלץ ותלמידיו, הדבר הביא לכך שרבבות בישראל שוקדים על משנה תורה בשוכבם, בקומם ובלכתם בדרך. הרמב"ם פתח את ספרו הגדול בדעה את ה': "יסוד היסודות ועמוד החוכמות לידע", וסיים אותו בהלכות מלכים ומלחמות, בדעת: "ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים".
מתוך העיתון בשבע
ניתן להצטרף ללימוד במדור הרמב"ם היומי באתר ישיבה
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
