ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- מבט על התקופה
- התבוננות כללית
- משפחה חברה ומדינה
- ציבור וחברה
- תורה והלכות ציבור
השבוע חל יום הזיכרון של אמי עליה השלום ובני משפחתי המורחבת קיימו שיח ארוך בזום לזכרה. לקראת סוף הדיון הועלתה שאלת לימוד התורה בתלמודי התורה במלוא חריפותה, ואחד המשתתפים העלה את הטיעון הבא: "בשל הנסיבות שבהן אנו חיים, בהיעדר זום, צפיפות וכדומה, ניתן להחליט על המשך לימוד התורה תוך ידיעה שהחלטה זו תוביל למותם של בני אדם, שכן הסכנה הרוחנית של מאות אלפי ילדים שעלולים להתדרדר מבחינה רוחנית חמורה לא פחות ממותם של מספר מסוים של בני אדם".
דומה שאמירה זו מעוררת את אחת השאלות המרכזיות בשיח הדתי בשנה האחרונה. פרט להשוואות איזה ציבור מפר את ההנחיות יותר - ההפגנות בבלפור או חתונות האדמו"רים, השוואות שמותירות בדרך כלל טעם מר של ויכוח עקר וחסר תוחלת, הרי ששאלה זו מנסחת מחדש את סדרי העדיפויות של עולם הערכים היהודי ומאתגרת את עולמנו האמוני והדתי.
ארגז הכלים היהודי עמוס בשלל מקורות וציטוטים שיכולים לחזק כל עמדה (סיפורי לימוד התורה של רבי עקיבא ואחרים שלמדו תורה חרף הגזירות של הרומאים שאסרו לעשות זאת, הביטוי "גדול המחטיאו יותר מן ההורגו" ועוד).
אחת הגמרות המרתקות העוסקות בנושא היא זו המתארת את מרדכי, שחרף הנס הגדול שהביא על כלל ישראל ובזכותו אנו חוגגים את חג הפורים לדורות, הורידוהו חכמים מגדולתו בסנהדרין שבה היה חבר. בתחילה הוא מוזכר במקום הרביעי ואחר כך הוא מורד שלב אחד כלפי מטה בדירוג. אומרת הגמרא: "גדול תלמוד תורה יותר מהצלת נפשות" (מגילה טז, ב). מה היה חטאו של מרדכי? רש"י פירש "שעזב את לימודו ועסק בשררה". מימרא זו מציבה את ערך לימוד התורה מעל לכל ערך אחר, כולל חיי אדם, וממילא יכולה בוודאי לשמש כמקור השראה לכל מי שמבקשים להמשיך בלימודים סדירים חרף הסכנות הכרוכות בכך.
ערך מוחלט לעומת פשרות
אלא שלכאורה מימרא זו סותרת את הערך הבסיסי שכולנו מכירים והוא שמצוות הצלת נפשות גוברת על לימוד תורה. גדולי הפוסקים הקשו על מימרא זו והשולחן ערוך פסק להלכה: "יכולים לשנות (כסף שנאסף), אפילו מתלמוד תורה, לצורך שלשים פשיטים להגמון בכל שנה, לפי שהוא הצלת נפשות, שאם לא יתפשרו עמו יש כמה עניים שאין להם ליתן, ויכום ויפשיטום ערומים" (שולחן ערוך הלכות צדקה סימן רנא סעיף יד). כלומר, מותר להסב כספים שמיועדים לאחזקת תורה וללימודה להצלת חיי אדם. בעברית שלנו מותר לקצץ מתקציב הישיבות למען קניית מכונות הנשמה אם חלילה היינו מגיעים לכך. פסיקה הלכתית זו ממחישה את הפער בינה ובין המימרא הקודמת, אשר מחזקת את ערך לימוד התורה מול כל ערך אחר, כולל הצלת חיי אדם.
אכן היו כאלה שביקשו לדחות את הפסיקה הזאת מכוח היותה סותרת לקודמת, אולם מרבית הפוסקים ביקשו ליישב את שתי המימרות כאחד. הכיוונים המרכזיים ליישוב הסתירה הם שניים. יש שביקשו לחלק בין מקרה שבו יש מישהו אחר שיכול לעסוק בהצלת הנפשות, ואז עדיף שתיעשה מצווה זו בידי אחרים, ובין מצב שבו יש רק אפשרות אחת להציל הנפשות, ואז בוודאי ערך זה גובר על לימוד תורה.
ויש שהציעו הבחנה אחרת, עקרונית יותר. כך כתב הטורי זהב: "דוודאי אין לך דבר עומד בפני פיקוח נפש". במשפט זה מבקש הוא להעמיד את הסולם הנכון. פיקוח נפש גובר על תלמוד תורה, אך עדיין חשוב לגמרא להדגיש שמעלתו של מרדכי אינה שלמה, "דיותר יש זכות למי שזוכה לעסוק בתורה ולא בא לידו הצלת נפשות ממי שבא לידו הצלת נפשות, ועל ידי כך צריך לבטל תלמוד תורה ולעסוק בהצלת נפש". כלומר, הזכויות שיש לאדם שעוסק בתורה הן למעלה מהזכות של המציל נפשות, אבל אין לכך שום קשר לשאלה המעשית כיצד צריך לנהוג. גם בעולם המעשה, שבו צריך לקבל החלטות קשות על סגירת תלמודי תורה, צריך תמיד לזכור את המעלה והחשיבות של הלימוד, ולכן אומרת לנו הגמרא שגדול תלמוד תורה יותר מהצלת נפשות למרות שלמעשה לא ננהג כך.
באותה סירה
יש כאן בהחלט אמירה מורכבת ולא פשוטה לעיכול. אם תלמוד תורה כל כך גדול, מדוע לא ניישם זאת גם למעשה ונעדיף את הלימוד על פני הסכנה? מסתבר שעולם הערכים שלנו כולל שני סוגי מדרג, האחד הוא לפי חשיבותו האובייקטיבית והשני הוא תוצר של היותנו חיים בעולם של מעשה. "יפה שעה של תשובה ומעשים טובים בעולם הזה מכל חיי העולם הבא", עוד נשימה של יהודי שיאמר אמן על ברכה או תודה לרופא שסייע לו יפים מכל חיי העולם הבא שבהם אין לנו קיום כגוף.
האדם נועד להביא ולהביע את הרוחני שבו לעולם הגוף. שם שדה פעילותו, לשם הוא אמור להיות מכוון. לשם כך הוא צריך להיות טעון בתורה ובערכים שיכוונוהו לכך. לכן גדול התלמוד, לכן חשובה מאין כמוה המודעות לעולם הרוח ועליונותו. אבל כשבאים לבחון את יישומו בעולם המעשה אין לנו אלא לבחור בחיים.
חשוב לזכור כי כל הדיון שלנו התחיל ממרדכי שעזב את תלמודו והחליט לעסוק בהצלת עם ישראל, ועל כך התנהל דיון האם קיבל את ההחלטה הנכונה אם לאו. החלטתו של מרדכי הייתה אישית והוא קיבל אותה לבדו. אם מישהו אחר היה חפץ לעשותה, יכול היה לעשות זאת בכבוד. המציאות שאיתה מתמודד עם ישראל בימים אלה היא הרבה יותר מורכבת, שכן אין אנו עוסקים בהחלטה שאדם מקבל על עצמו והיא משפיעה רק עליו. ההחלטה שקבוצה אחת מקבלת אם לפתוח את בתי הספר שלה אם לאו משליכה ישירות על הקהילה כולה. הן במישור ההדבקות, שכן חיים אנו במקום אחד וההדבקה עוברת במהירות מאדם אחד לחברו, הן בכל הנוגע לעומס המוטל על בתי החולים הגורם להזנחה של מטופלים שלא היו בהכרח נכונים לשלם את המחיר הזה ואף לא היו שותפים בקבלת ההחלטה. מאידך, קשה להתעלם מהצרכים של האוכלוסיות השונות בשל נסיבות החיים של כל קבוצה, הכוללות נגישות לטכנולוגיות וכדומה.
מכאן החשיבות הגדולה של החלטת הציבור ומנהיגיו המיוצגים על ידי ממשלה בישראל. כל החלטה עלולה לגבות מחירים כבדים בנפש שדמם ודם זרעיותם מוטלים על כתפינו, וממילא יש צורך בקבלת החלטות וניהול סיכונים בכובד ראש, שכה נחוצים לנו בעת הזאת. בלי שיקולים פוליטיים, בלי כוחנות, פשוט לראות את טובת הציבור כולו ולהחליט בהתאם.
מתוך העיתון 'בשבע'
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
