ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- מבט על התקופה
- התבוננות כללית
- משפחה חברה ומדינה
- ציבור וחברה
- תורה והלכות ציבור
השבוע חל יום הזיכרון של אמי עליה השלום ובני משפחתי המורחבת קיימו שיח ארוך בזום לזכרה. לקראת סוף הדיון הועלתה שאלת לימוד התורה בתלמודי התורה במלוא חריפותה, ואחד המשתתפים העלה את הטיעון הבא: "בשל הנסיבות שבהן אנו חיים, בהיעדר זום, צפיפות וכדומה, ניתן להחליט על המשך לימוד התורה תוך ידיעה שהחלטה זו תוביל למותם של בני אדם, שכן הסכנה הרוחנית של מאות אלפי ילדים שעלולים להתדרדר מבחינה רוחנית חמורה לא פחות ממותם של מספר מסוים של בני אדם".
דומה שאמירה זו מעוררת את אחת השאלות המרכזיות בשיח הדתי בשנה האחרונה. פרט להשוואות איזה ציבור מפר את ההנחיות יותר - ההפגנות בבלפור או חתונות האדמו"רים, השוואות שמותירות בדרך כלל טעם מר של ויכוח עקר וחסר תוחלת, הרי ששאלה זו מנסחת מחדש את סדרי העדיפויות של עולם הערכים היהודי ומאתגרת את עולמנו האמוני והדתי.
ארגז הכלים היהודי עמוס בשלל מקורות וציטוטים שיכולים לחזק כל עמדה (סיפורי לימוד התורה של רבי עקיבא ואחרים שלמדו תורה חרף הגזירות של הרומאים שאסרו לעשות זאת, הביטוי "גדול המחטיאו יותר מן ההורגו" ועוד).
אחת הגמרות המרתקות העוסקות בנושא היא זו המתארת את מרדכי, שחרף הנס הגדול שהביא על כלל ישראל ובזכותו אנו חוגגים את חג הפורים לדורות, הורידוהו חכמים מגדולתו בסנהדרין שבה היה חבר. בתחילה הוא מוזכר במקום הרביעי ואחר כך הוא מורד שלב אחד כלפי מטה בדירוג. אומרת הגמרא: "גדול תלמוד תורה יותר מהצלת נפשות" (מגילה טז, ב). מה היה חטאו של מרדכי? רש"י פירש "שעזב את לימודו ועסק בשררה". מימרא זו מציבה את ערך לימוד התורה מעל לכל ערך אחר, כולל חיי אדם, וממילא יכולה בוודאי לשמש כמקור השראה לכל מי שמבקשים להמשיך בלימודים סדירים חרף הסכנות הכרוכות בכך.
ערך מוחלט לעומת פשרות
אלא שלכאורה מימרא זו סותרת את הערך הבסיסי שכולנו מכירים והוא שמצוות הצלת נפשות גוברת על לימוד תורה. גדולי הפוסקים הקשו על מימרא זו והשולחן ערוך פסק להלכה: "יכולים לשנות (כסף שנאסף), אפילו מתלמוד תורה, לצורך שלשים פשיטים להגמון בכל שנה, לפי שהוא הצלת נפשות, שאם לא יתפשרו עמו יש כמה עניים שאין להם ליתן, ויכום ויפשיטום ערומים" (שולחן ערוך הלכות צדקה סימן רנא סעיף יד). כלומר, מותר להסב כספים שמיועדים לאחזקת תורה וללימודה להצלת חיי אדם. בעברית שלנו מותר לקצץ מתקציב הישיבות למען קניית מכונות הנשמה אם חלילה היינו מגיעים לכך. פסיקה הלכתית זו ממחישה את הפער בינה ובין המימרא הקודמת, אשר מחזקת את ערך לימוד התורה מול כל ערך אחר, כולל הצלת חיי אדם.
אכן היו כאלה שביקשו לדחות את הפסיקה הזאת מכוח היותה סותרת לקודמת, אולם מרבית הפוסקים ביקשו ליישב את שתי המימרות כאחד. הכיוונים המרכזיים ליישוב הסתירה הם שניים. יש שביקשו לחלק בין מקרה שבו יש מישהו אחר שיכול לעסוק בהצלת הנפשות, ואז עדיף שתיעשה מצווה זו בידי אחרים, ובין מצב שבו יש רק אפשרות אחת להציל הנפשות, ואז בוודאי ערך זה גובר על לימוד תורה.
ויש שהציעו הבחנה אחרת, עקרונית יותר. כך כתב הטורי זהב: "דוודאי אין לך דבר עומד בפני פיקוח נפש". במשפט זה מבקש הוא להעמיד את הסולם הנכון. פיקוח נפש גובר על תלמוד תורה, אך עדיין חשוב לגמרא להדגיש שמעלתו של מרדכי אינה שלמה, "דיותר יש זכות למי שזוכה לעסוק בתורה ולא בא לידו הצלת נפשות ממי שבא לידו הצלת נפשות, ועל ידי כך צריך לבטל תלמוד תורה ולעסוק בהצלת נפש". כלומר, הזכויות שיש לאדם שעוסק בתורה הן למעלה מהזכות של המציל נפשות, אבל אין לכך שום קשר לשאלה המעשית כיצד צריך לנהוג. גם בעולם המעשה, שבו צריך לקבל החלטות קשות על סגירת תלמודי תורה, צריך תמיד לזכור את המעלה והחשיבות של הלימוד, ולכן אומרת לנו הגמרא שגדול תלמוד תורה יותר מהצלת נפשות למרות שלמעשה לא ננהג כך.
באותה סירה
יש כאן בהחלט אמירה מורכבת ולא פשוטה לעיכול. אם תלמוד תורה כל כך גדול, מדוע לא ניישם זאת גם למעשה ונעדיף את הלימוד על פני הסכנה? מסתבר שעולם הערכים שלנו כולל שני סוגי מדרג, האחד הוא לפי חשיבותו האובייקטיבית והשני הוא תוצר של היותנו חיים בעולם של מעשה. "יפה שעה של תשובה ומעשים טובים בעולם הזה מכל חיי העולם הבא", עוד נשימה של יהודי שיאמר אמן על ברכה או תודה לרופא שסייע לו יפים מכל חיי העולם הבא שבהם אין לנו קיום כגוף.
האדם נועד להביא ולהביע את הרוחני שבו לעולם הגוף. שם שדה פעילותו, לשם הוא אמור להיות מכוון. לשם כך הוא צריך להיות טעון בתורה ובערכים שיכוונוהו לכך. לכן גדול התלמוד, לכן חשובה מאין כמוה המודעות לעולם הרוח ועליונותו. אבל כשבאים לבחון את יישומו בעולם המעשה אין לנו אלא לבחור בחיים.
חשוב לזכור כי כל הדיון שלנו התחיל ממרדכי שעזב את תלמודו והחליט לעסוק בהצלת עם ישראל, ועל כך התנהל דיון האם קיבל את ההחלטה הנכונה אם לאו. החלטתו של מרדכי הייתה אישית והוא קיבל אותה לבדו. אם מישהו אחר היה חפץ לעשותה, יכול היה לעשות זאת בכבוד. המציאות שאיתה מתמודד עם ישראל בימים אלה היא הרבה יותר מורכבת, שכן אין אנו עוסקים בהחלטה שאדם מקבל על עצמו והיא משפיעה רק עליו. ההחלטה שקבוצה אחת מקבלת אם לפתוח את בתי הספר שלה אם לאו משליכה ישירות על הקהילה כולה. הן במישור ההדבקות, שכן חיים אנו במקום אחד וההדבקה עוברת במהירות מאדם אחד לחברו, הן בכל הנוגע לעומס המוטל על בתי החולים הגורם להזנחה של מטופלים שלא היו בהכרח נכונים לשלם את המחיר הזה ואף לא היו שותפים בקבלת ההחלטה. מאידך, קשה להתעלם מהצרכים של האוכלוסיות השונות בשל נסיבות החיים של כל קבוצה, הכוללות נגישות לטכנולוגיות וכדומה.
מכאן החשיבות הגדולה של החלטת הציבור ומנהיגיו המיוצגים על ידי ממשלה בישראל. כל החלטה עלולה לגבות מחירים כבדים בנפש שדמם ודם זרעיותם מוטלים על כתפינו, וממילא יש צורך בקבלת החלטות וניהול סיכונים בכובד ראש, שכה נחוצים לנו בעת הזאת. בלי שיקולים פוליטיים, בלי כוחנות, פשוט לראות את טובת הציבור כולו ולהחליט בהתאם.
מתוך העיתון 'בשבע'
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
