ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הדרכות ונושאים בעבודת ה'
- מוסר
חמלה וקדושה
בסולם הערכים האנושי בדורנו תופס ערך החמלה מקום של כבוד. מפגש עם סבל נוגע חזק בליבו של כל אדם ותובע ממנו לפעול כדי להפסיקו. ערך זה הוא אחד הערכים המרכזיים בתפיסת עולמו של המחנה הליברלי־פרוגרסיבי, ובשמו הוא מבקש ודורש פתרונות מהפכניים שיסלקו את גורמי הסבל "מן השורש".
גם המחנה השמרני מכיר בערך הזה. גם הוא חש אי נוחות רבה מול סבלו של אדם. אלא שבנוסף לכך הוא דוגל בעוד ערכים, ובראשם ערך הקדושה, ערך שאינו תופס מקום בתפיסה הליברלית החילונית. שומרי תורה המאמצים תפיסה ליברלית אינם יכולים להתכחש לערכו של הקודש, אולם עוצמתו מתעמעמת אצלם.
בשני הפרסומים שהזכרתי עולה מצוקה גדולה של אישה בימי נידתה הזקוקה לתמיכתו של בעלה על ידי חיבוק אוהב, או של מי שנמשך בעוצמה לבני מינו ואינו יכול לוותר על קשר זוגי חם ומספק. מצוקה זו מעוררת בצדק רגש חזק של חמלה כלפי הסובלים ממנה. ואכן, אוי לנו אם לא נחוש בכל ליבנו את החמלה הזאת כלפי אחינו ואחיותינו. אולם מה נעשה כאשר חמלה זו מתנגשת עם ערך אחר - ערך הקדושה, אשר בא לידי ביטוי חזק במיוחד על ידי התביעה העולה בתורה לריסון ולאיפוק בתחומים הצנועים ביותר של חיינו?
מי בראש?
הדבר מעלה את השאלה העקרונית: חמלה וקדושה, מי גובר? אצל מי שערך הקדושה לא נמצא כלל בסולם הערכים שלו, השאלה לא מתעוררת בכלל, והוא מבקר תדיר את שומרי התורה על כל מצב שבו קיום מצוותיה גורם למצוקה כלשהי. אולם כאשר מדובר ביהודים שומרי מצוות, אשר שני הערכים נוכחים בחייהם ומעצבים אותם, הדילמה מעיקה במלוא העוצמה.
בהלכה ניתן למצוא תקדימים שונים להכרעה בדילמה הזאת. מצד אחד עומדת המימרה "גדולה הכנסת אורחים מקבלת פני השכינה", שממנה ניתן ללמוד כי החמלה גוברת על הקדושה. ועל גביה ניצבת הקביעה כי פיקוח נפש דוחה את קדושת השבת, לאור דברי הרמב"ם: "שאין משפטי התורה נקמה בעולם אלא רחמים וחסד ושלום בעולם" (הלכות שבת ב, ג). מי שילך בכיוון זה יחפש כל דרך להגמיש את ההלכה במקרים של סבל ומצוקה, מתוך אותה גישה הגורסת כי ערך החמלה גובר על ערך הקדושה.
מצד שני עומדת ההלכה הפסוקה הקובעת כי איסורי גילוי עריות הם בגדר "ייהרג ואל יעבור", המורה כי הקדושה גוברת על החמלה. גם האיסור על ממזר לבוא בקהל ה' – אשר הלב נכמר מול מצוקת הבדידות שלו – מורה על העדפה עקרונית של ערך הקדושה. מי שהולך בכיוון זה לא יוכל להתעלם מן המקורות ההפוכים. הוא יבחין בין מקום שבו ההתנגשות בין החמלה לקדושה היא עקרונית, ושם ערך הקדושה גובר, ובין מקום שבו ההתנגשות היא מעשית, ושם ניתן יותר מקום לערך החמלה. מתוך כך הוא לא ינסה לעקם את ההלכה מתוך שיקולים של חמלה, ויבין כי המקום שבו אין בסיס הלכתי מספיק להקל, הוא המקום שבו אמורה להופיע ההכרעה העקרונית כי בסולם הערכים היהודי הקדושה עומדת במקום גבוה מן החמלה. וכך אומר המדרש: "ושבתי אני ואראה את כל העשוקים" – דניאל חייטא פתר קרייה (=דניאל החייט פירש את הפסוק) בממזרים. "והנה דמעת העשוקים" – אבותם של אלו עוברי עבירות ואילין עלוביא מה אכפת להון (=ואלה המסכנים מה הם אשמים)?... "ואין להם מנחם אלא מיד עושקיהם כוח" – מיד סנהדרי גדולה של ישראל שבאה עליהם מכוחה של תורה ומרחקתן, על שום "לא יבוא ממזר בקהל ה'" (ויקרא רבה לב, ח). הכרעה זו לטובת הקדושה אינה באה מתוך מחיקה של ערך החמלה. וכך מסיים המדרש: "ואין להם מנחם" – אמר הקב"ה: עליי לנחמן".
ואכן, דווקא לאחר קבלת ההכרעה העקרונית על בכורתה של הקדושה, מסרו גדולי ישראל בכל הדורות את נפשם במקרים פרטניים רבים: להתיר עגונות, לטהר מי שנחשדו כממזרים, להקל בדיני טהרה לנשים במצוקה וכדומה, אולם לא עלה על דעתם לשנות את העקרונות ההלכתיים עצמם.
ערך הקדושה
מקומה הגבוה של הקדושה בסולם הערכים אינו מקרי, מפני שהיא היא המקור לכל הערכים כולם. בלי הקדושה, אשר דורשת מן האדם להתעלות אל המימד הנשגב, הנמצא מעבר לעולם הזה, אין מקום לשום ערך. מדוע יוותר האדם על צורך חיוני שלו למען הזולת, אם אין שום מציאות מעבר לקיומו הפיזי? מה עושה את הזולת לבעל ערך גדול הדורש מאיתנו הקרבה למענו, אם לא צלם האלוקים, שהוא מימד הקדושה שבו? וכך כותב מרן הרב זצ"ל: "כשאנו נשאלים על החיים החברותיים: מה היא מגמתם? – אין לנו תשובה מאותם החיים עצמם, כי אם זקוקים אנו לבוא לשאיפה של עולם גדול ונשגב מהם... ובזה כבר אנו באים בהסכמה שאי אפשר כלל שתהיה כל השאיפה האנושית שקועה רק באותן החיים החברותיים לבדם. ולא עוד, אלא... שאם יחדלו החיים החברותיים מיניקת לשדם מאותם החיים העליונים שהם למעלה מהם ושהם עושים את הווייתם להוויה מטרתית – יפחת מאוד הערך החיוני שלהם עצמם, וממילא יתגלו בקרבם מגרעות גדולות עד שיהיו יורדים גם בערכם" (אורות הקודש ב, תקסא).
הידרדרותו של דור המבול החלה מפגיעה בערך הקדושה, בגילוי עריות, ומשם הגיעה לפגיעה בערך החמלה, כאשר "מלאה הארץ חמס". בהיסטוריה העכשווית יש מקום ללמוד לקח מהסכמי אוסלו. המניע הערכי להסכמים אלו היה ערך החמלה, מול דם שנשפך, מול שכול של משפחות וזעקות של פצועים. ממשלת ישראל בחרה להקריב את ערך קדושת הארץ למען ערך החמלה. התוצאה הייתה קשה: גם ויתרנו על הקדושה וגם לא מימשנו את החמלה, כאשר הסכמים אלו הכפילו פי כמה וכמה את הסבל ואת השכול.
חמלה עכשווית מול חמלה ארוכת טווח
הוויכוח בין שני המחנות לא מתמצה בשאלת מקומה של החמלה בסולם הערכים, אלא גם בהגדרתו של ערך החמלה גופו. יש חמלה ויש חמלה. ישנה חמלה קונקרטית, שבה נכמרים רחמינו על האדם הסובל העומד עכשיו לפנינו. ויש חמלה רחבה, הממוקדת בדאגה לסבל עתידי של אנשים רבים. התפיסות הפרוגרסיביות מופעלות על ידי חמלה מהסוג הראשון.
דוגמה בולטת הייתה העיסקה לשחרורו של גלעד שליט. קמפיין ממושך פרט על מיתרי החמלה כלפי "הילד של כולנו". בעלי ניסיון מר התריעו כי שחרורו יעלה ברציחתם של רבים אחרים. אולם החמלה הקונקרטית כלפי דמות שיש לה שם, פנים, משפחה מוכרת ונסיבות נפילה בשבי דחתה מפניה את החמלה ארוכת הטווח כלפי כל הנרצחים הפוטנציאליים שבאותה עת לא היו להם לא שמות, לא פנים, לא משפחה ולא סיפור חיים.
מתוך כך עלינו להבחין בין שני מובנים של "הכלה" כלפי תופעת הלהט"ב: "הכלה חברתית" – שהיא אמפתיה אישית לכל מי שסובל ממשיכה לבני מינו – הכרחית! הוא ראוי לכבוד ולאהבה גם אם נכשל בעבירה. לעומת זאת, "הכלה רדיקלית", במובן של שינוי הנורמות ההלכתיות תוך מתן הכרה פומבית בקשר זוגי שהתורה אסרה בחומרה, חותרת תחת יסודותיו של מוסד המשפחה. התערערות המוסכמות החברתיות המחזיקות את המוסד הזה תגרום סבל גדול בהרבה מן הסבל ש"הכלה" זו מבקשת לצמצם.
אל לה לחמלה הקונקרטית לגבור על החמלה ארוכת הטווח. אל לה לחמלה להביס מפניה את הקדושה. נפתח כל אחת מתפילותינו בברכת "הא-ל הקדוש" ונסיים אותה בברכת "הא-ל הטוב".
***
הכותב הוא רב היישוב עטרת ועומד בראש מרכז 'אחווה' למדיניות חברתית יהודית
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
