ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- יום העצמאות
- שיחות ליום העצמאות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יעקב בן בכורה
עולה בלבי הפסוק בפרק ק"ב בתהלים "תִּכָּתֶב זֹאת לְדוֹר אַחֲרוֹן וְעַם נִבְרָא יְהַלֶּל יָ-הּ", ואמרו חז"ל במדרש (ויקרא רבה (וילנא) פרשה ל):
"'תכתב זאת לדור אחרון', אלו דורות הללו שהם נטויין למיתה, 'ועם נברא יהלל י-ה', שהקב"ה עתיד לבראות אותן בריה חדשה" 1 ,
פסוק זה משקף את מה שקרה לנו בדור אחרון של שואה ותקומה, שהיינו נטויים למיתה והקב"ה החיינו בתקומת המדינה כבריה חדשה.
האם אפשר לומר, שאנו פעלנו מאז תקומת המדינה על פי כללי הגיון, האם כשהכריז דוד בן גוריון על הקמת המדינה, הוא עשה מעשה שעומד בקריטריונים של הריאליה, בהיותו מוקף במיליוני ערבים שלהם צבאות סדורות ומוכנות למלחמה, לעומת עם פלטי חרב שנתקבצו באו לך מארבע כנפות הארץ, שפעמים לא ידעו איש שפת רעהו ונשלחו מיד למלחמה. כשמעצמות מזהירות אונו שלא להכריז על עצמאות?
אלא הוא הבין שאין לנו דרך אחרת לפעול, אין מקום אחר לעם היהודי מלבד ארץ ישראל, ואף אם נרצה אין מדינה אחרת שמוכנה לקלוט בתוכה יהודים, וממילא הוא חייב להכריז על מדינה יהודית, הוא האמין שאנו נעמוד על נפשנו במסירות נפש, קול פנימי אמר לו שצריך להאמין בניצחון צודק כל כך לעם נרדף במולדתו ההיסטורית, כפי שביטא זאת במגילת העצמאות. וכיון שעשה את הדבר הנכון זכינו כולנו שהקב"ה היה בעזרנו למעלה מדרך הטבע וכללי ההיגיון וניצחנו את אויבינו.
אפשר להזכיר אירועים רבים שדומים לכך, בכולם לא ההיגיון פעל אלא האמונה בצדקת הדרך, ברצוני להדגיש היום במיוחד את ההצלחה החקלאית בגוש קטיף, אמרו למתיישבים שזה לא הגיוני להתיישב שם, אי אפשר להצמיח שום דבר בחולות, מה עוד שהן סמוכות למליחות של מי הים, התברר שחולות הן קרקע אידיאלית להצמיח בה ירקות איכותיים ללא חרקים, ויש שם מים מתוקים קרובים מאד לקרקעית ואפשר לחסוך בהשקאה, התוצרת היוצאת משם משווקת בארץ ובחו"ל וקנתה לה שם עולמי, אפשר לראות שם עין בעין את הקץ המגולה בפריחת פירות הארץ,
"ואמר רבי אבא: אין לך קץ מגולה מזה, שנאמר (יחזקאל ל"ו) 'ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל וגו'" (סנהדרין דף צח עמוד א).
מתיישבי חבל עזה עשו מעשה אמוני חלוצי חשוב והקב"ה הצליח את דרכם.
וכך גם היום אנו עומדים לפני דילמה קשה, כיצד לסיים את המלחמה בינינו ובין הערבים שבתוכנו. ולא נמצא פתרון קרוב המניח את הדעת, וזה מה שדוחף מנהיגים למיניהם לעשות מעשים של יאוש, כמו רעיון ההתנתקות החד צדדית, שנראה שלא רק שלא יסיים את הסכסוך, אלא אף יחריף אותו. ולכן כל טענה של וויתור בגלל פקוח נפש אינה רלוונטית כאן, ועל כן נראה במקרה זה שגם עלינו ללמוד מן העבר וכשאין שום פתרון הגיוני לעשות את הדבר הנכון והצודק היותר, והוא להתנחל בארצנו והקב"ה הטוב בעיניו יעשה, וחזקה בדוקה בידינו, כאשר אנו פועלים לשם שמים ובמסירות נפש שהקב"ה יראנו נפלאות ישועתו.
חכמי המדרש החשיבו את מבט עיניהם הרחוק של הצדיקים, וז"ל (אסתר רבה פרשה ז):
"'וירא המן' מראית עיניהם של צדיקים תאר, לפי שמראית עיניהם של צדיקים מעלה אותם למעלה העליונה הה"ד (בראשית י"ח) וישא עיניו וירא והנה שלשה אנשים, (שם בראשית כ"ב) 'וירא והנה איל' (שם בראשית כ"ט) 'וירא והנה באר בשדה', (שמות ג') 'וירא והנה הסנה', (במדבר כ"ה) 'וירא פנחס', לפיכך הם שמחים במראית עיניהם שנאמר (תהלים ק"ז) 'יראו ישרים וישמחו'",
הצדיקים רואים את השגחת ה' והיא מעלה אותם למעלה עליונה. עלינו להתבונן בנסים שהיו עד עתה ובדרך שהקב"ה מוליך אותנו ולהתחזק האמונה על החלטות קשות שיהיו לנו בעתיד.
מעשה חסידי על אנשים שתעו ביער ולא מצאו את הדרך לצאת מן הסבך, והנה הבריק ברק והאיר את היער, היו שהתפעלו מיופי היער ומפארות העצים ושכחו שהם בסבך היער ללא מוצא, היה ביניהם חכם אחד שניצל את ההזדמנות לגלות מוצא דרך לצאת מן הסבך. וכך נלמד מהברך שראינו בעבר את מוצא דרך העתיד.
כי ההשגחה העליונה בארץ ישראל אינה מוגבלת לחוקי הטבע, ומונהגת ישירות ע"י הקב"ה ואפשר לחוש בה ולבטוח בה'. ולכן אמרו חז"ל (כתובות דף קי עמוד ב):
"שכל הדר בארץ ישראל - דומה כמי שיש לו א-לוה, וכל הדר בחוצה לארץ - דומה כמי שאין לו א-לוה , שנא': 'לתת לכם את ארץ כנען להיות לכם לאלקים', וכל שאינו דר בארץ אין לו אלוה? אלא לומר לך: כל הדר בחו"ל - כאילו עובד עבודת כוכבים; וכן בדוד הוא אומר: (שמואל א' כ"ו) כי גרשוני היום מהסתפח בנחלת ה' לאמר לך עבוד אלוקים אחרים, וכי מי אמר לו לדוד לך עבוד אלוקים אחרים? אלא לומר לך: כל הדר בחו"ל - כאילו עובד עבודת כוכבים".
ומבאר הרמב"ן מפני שבחו"ל הקב"ה מנהיג את עולמו ע"י שרי מעלה ומזלות למיניהם, שבארץ ישראל הקב"ה מנהיג אותה בעצמו ולכן השרוי בה כמי שיש לו א-לוה.
וכך אפשר לדייק במקום אחר שנאמר ביטוי דומה "כמי שאין לו א-לוה", (עבודה זרה דף יז עמוד ב):
"דאמר רב הונא: כל העוסק בתורה בלבד - דומה כמי שאין לו א-לוה , שנאמר: (דברי הימים ב' טו) 'וימים רבים לישראל ללא אלוקי אמת [וגו'] ', מאי ללא אלוקי אמת? שכל העוסק בתורה בלבד - דומה כמי שאין לו א-לוה".
ופרש"י "כמי שאין לו א-לוה - להגן עליו", היינו שההשגחה הגלויה של הקב"ה שמגן עליו נחשבת למאמין בה כמי שיש לו א-לוה. וכן בארץ ישראל שמי שחי בה ומתבונן במתרחש בה יכול לראות השגחה עליונה גלויה דומה כמי שיש לו א-לוה.
"יראו ישרים וישמחו" נזכה לראות את השגחת ה' עלינו שכולה חסד, ולעשות לפעול מתוך אמונה, ויזכנו ה' לשמוח בישועתו על עמו ועל נחלתו.
^ 1 הפרק בתהילים מתחיל "תְּפִלָּה לְעָנִי כִי יַעֲטֹף וְלִפְנֵי ה' יִשְׁפֹּךְ שִׂיחוֹ", ונראה כאילו עוסק בתפילת היחיד, אולם הוא מסיים בגאולת ישראל "וְאַתָּה ה' לְעוֹלָם תֵּשֵׁב וְזִכְרְךָ לְדֹר וָדֹר: אַתָּה תָקוּם תְּרַחֵם צִיּוֹן כִּי עֵת לְחֶנְנָהּ כִּי בָא מוֹעֵד: כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ וְאֶת עֲפָרָהּ יְחֹנֵנוּ: וְיִירְאוּ גוֹיִם אֶת שֵׁם ה' וְכָל מַלְכֵי הָאָרֶץ אֶת כְּבוֹדֶךָ: כִּי בָנָה ה' צִיּוֹן נִרְאָה בִּכְבוֹדוֹ, וגו' ".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
