ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- נשא
במבט ראשון, אמירה זו תמוהה היא מאוד, וכי בגלל שאיתרע מזלו של אותו אדם, והוא נוכח בשעת מעשה הסוטה, עליו לנדור על עצמו נזירות?
כדי להשיב על העניין, נתבונן בסיפור מיוחד של חז"ל (תענית כא. – תרגום חופשי). אילפא ורבי יוחנן היו עוסקים בתורה. בשלב מסויים, הם היו דחוקים מאוד מבחינה ממונית, והחליטו ללכת ולעשות עסקים. בדרך, הם התיישבו לאכול בצד כותל רעוע.
באו לשם שני מלאכי השרת, ושמע רבי יוחנן שאמר אחד אחד המלאכים לחבירו – נפיל עליהם את הכותל, ונהרגם, שמניחים חיי עולם ועוסקים בחיי שעה. ענה המלאך השני – תעזוב אותם, כי אחד מהם עתיד לגדול.
שאל רבי יוחנן את אילפא, האם שמע דיבורים. כשענה לו אילפא שלא שמע, הבין רבי יוחנן שהוא האיש שעתיד לגדול. חזר רבי יוחנן לעולמה של תורה, ואילפא המשיך בעולם המסחר. לבסוף, זכה רבי יוחנן והתמנה לראש הישיבה.
לכאורה, סיפור זה תמוה, כיצד הבין רבי יוחנן שהוא האיש שאמור לגדול? ועוד – וכי זו הסיבה לשוב לעולמה של תורה?
אלא, שסיפור זה מלמדנו נקודה חשובה ויסודית. מלאך זה לא תרנגול עם כנפיים לבנות. מלאך משמעותו המהות הרוחנית של הדבר. שני המלאכים הם למעשה שתי הנשמות של רבי יוחנן ואילפא.
בתחילה, אומרות הנשמות, שעל רבי יוחנן ואילפא להיפרד מהעולם, כי הם למעשה כבר נפרדו מהעולם. הם ביכרו את החיים הזמניים, הכלים ונגמרים, על פני חיי הנצח הרוחניים.
אולם, רבי יוחנן שומע את הדברים. הוא גם שומע שאחד מהם עתיד להמשיך בחיי הנצח שלו, ועליו להמשיך וללמוד תורה. מכך שהוא זה ששומע את הדברים, הוא מבין שנשמתו היא שמתגלה אליו, ומלמדת אותו מה עליו לעשות בהמשך חייו. לאילפא, לעומתו, לא מתגלים הדברים, כי הוא באמת לא צריך כרגע להמשיך בתורה, אלא שכרגע מתאים לו להמשיך את חייו בעולם המסחר.
נמצאנו למדים מגמרא זו, שהאדם זוכה במהלך חייו שמאורעות חייו יתגלו לפניו. ובמילים אחרות, כל אדם רואה את העולם לפי המשקפיים שמתאימים לעולמו הפנימי. אמור לי מה אתה רואה, ואומר לך מי אתה.
וזו הסיבה, שהרואה סוטה בקלקולה יזיר עצמו מהיין. יתכן ואנשים רבים נכחו באזור של מעמד הסוטה, אך מי שראה את הסוטה בקלקולה, כנראה שהוא אדם שמבטו על העולם רואה קלקולים של סוטות. ואם זה מבטו על העולם, הרי שגם עולמו הפנימי נגוע בבעיה זו, וממילא עליו לאזן עצמו ולפנות בכל הכוח לכיוון אחר, ולהזיר עצמו מהיין.
כך ינהג כהנחיית הרמב"ם, שעל האדם ללכת בדרך האמצע. ולעיתים, כשאדם נוטה לצד אחד, הרי שכדי להגיע לדרך האמצע, עליו ללכת לתקופה מסויימת לצד השני. מי שהראש שלו מלא, לא עלינו, בענייני סוטות ועריות, עליו ללכת לצד השני ולהתנזר, וסופו להגיע לדרך האמצע.
ובימינו, יש לצערנו הרבה מקומות שרואים סוטות בקלקולם, ועלינו להזהר ולשמור על מחשבותינו ועינינו נקיים!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
