ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- נקודה בהלכה
- נקודה בהלכה – הרב עודד מילר
- שבת ומועדים
- הלכות שבת
- הכנות לשבת, כניסתה ויציאתה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
אם רוצים להתפלל במניין המוקדם ראשית כל עלינו לבדוק בלוח השנה שני זמנים מזמני היום- זמן פלג המנחה וזמן צאת הכוכבים. לפי שני הזמנים הללו נקבע את סדר התפילות והסעודה. לפני זמן פלג המנחה עלינו לסיים את תפילת המנחה של יום שישי. מזמן פלג המנחה זהו הזמן שבו אפשר להתחיל לקבל שבת ולהתפלל תפילת ערבית בבית הכנסת.
בעצם נוצרת כאן סיטואציה מיוחדת שאבי המשפחה הלך לבית הכנסת להתפלל תפילת ערבית של שבת, אבל שאר בני הבית נשארים בבית ומבחינתם התחושה היא שזה עדיין יום שישי. האם הם מותרים להמשיך לעשות מלאכה?נחלקו בכך הפוסקים, ולהלכה אפשר להקל בכך, אבל כיוון שלא ראוי לעשות מלאכת חול בפני אבי המשפחה לאחר שהוא כבר קיבל שבת והתפלל תפילת ערבית של שבת, לכן נשתדל לסיים את כל מלאכות החול והדלקת הנרות של שבת לפני החזרה מבית הכנסת ואין בעיה הלכתית בכך שהבעל לא נוכח בעת הדלקת הנרות.
נקודה בהלכה – הרב עודד מילר (30)
הרב עודד מילר
8 - הלכות שטיפת כלים בשבת
9 - הלכות קבלת שבת מוקדמת
10 - הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
טען עוד
לכתחילה, יש לדאוג שהקידוש יהיה לפני החצי שעה שלפני צאת הכוכבים. אם לא הספקנו לעשות כך, יש לשים סימן- למשל להניח סידור על השולחן שיזכיר לנו לא לשכוח לקיים את מצוות קריאת שמע וספירת העומר בהגיע זמן צאת הכוכבים.
עוד חשוב לדעת שיש הסוברים שסעודת שבת צריכה להיות דווקא בליל שבת עצמו. לכן לכתחילה אנחנו נחשוש גם לשיטות הללו ונוסיף ונהדר ונאכל עוד כזית לחם אחרי צאת הכוכבים.
*האם מניין מוקדם הוא "לכתחילה"?*
באופן פשוט נראה שמניין זה פחות מהודר.
גם משום החשש לשיטות הסוברות שאי אפשר לברך ברכות קריאת שמע במניין המוקדם בבית הכנסת לפני צאת הכוכבים – שיטות שלא נפסקו להלכה, אך בעיקר משום שהמניין המוקדם מסתמך על שיטת ר' יהודה המאפשר להתפלל ערבית כבר מפלג המנחה ולא רק לאחר צאת הכוכבים, אלא שלשיטה זו יש להקפיד להתפלל מנחה קודם פלג המנחה ורוב העולם נוהג להתפלל מנחה גם לאחר הפלג עד לשקיעה, ולכאורה יש כאן התנהגות שאיננה עקבית – "תרתי דסתרי".
אמנם גם בעיה זו "מרוככת" משתי סיבות: א) יש אומרים שהבעיה רק לגבי התנהגות סותרת באותו יום, ולא מיום ליום, ולכן כאשר אכן מקפידים שלפחות ביום ששי יתפללו מנחה לפני פלג המנחה (כמבואר לעיל), הנידון קל יותר. ב) כיוון שמדובר על תפילה בליל שבת, לאחר קבלת תוספת שבת, יש אומרים שכאן לדברי הכל אפשר להתפלל ערבית קודם השקיעה (מג"א רסז, סק"א). אך גם לאחר זאת, אכן מצד הלכות תפילה לבדן נראה שאולי המניין כשר לכתחילה, אך עדיין אין זו הדרך המהודרת ביותר להתפלל.
אלא שלמעשה לעתים דווקא מתאים להתפלל במניין המוקדם, למרות שהוא פחות מהודר. כיוון שחשוב מאוד שבסעודות השבת הילדים לא יהיו רק נוכחים פיזית, אלא גם ערניים באופן המאפשר להם להיות שותפים לשירה ולברכות, וכמובן קשובים ומשתתפים בלימוד פרשת השבוע. כשכך קורה, יש בזה קיום חשוב של מצוות התורה "ושננתם לבניך", וחלק חיוני מאוד בחינוכם לאהבת תורה וקיום המצוות. נוסף על כך, סעודות השבת הן הזדמנות ראשונה במעלה לחיזוק הקשר בין ההורים לילדים, ובינם לבין עצמם, ויש בזה בכלל מצוות כיבוד הורים ומצוות "ואהבת לרעך כמוך" אשר מתייחסת בראש ובראשונה למעגל הקרוב. אכן ישנו מנהג חשוב לנוח בצהרי יום ששי לקראת שבת, אך הדבר לא תמיד מתאפשר לכל ילד בכל גיל, ובנוסף לא תמיד מנוחה זו מספיקה לילדים גם עד שעות הקיץ המאוחרות. אם אלו הסיבות המביאות את ההורים להקדים את הסעודה, הרי שההשתתפות שלהם במניין המוקדם עבור כך היא טובה וראויה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
