ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' אברהם בן דוד
הרב צבי יהודה מאד הצטער על כך, שבהספד על אדם אחד רומזים לביקורת על הרב, ומי יעיז לומר ביקורת על הרב?! המעשה קרה סמוך ל-ג' באלול, וכשהגיע יום ג' באלול, יום פטירת הרב, הרב צבי יהודה דיבר על הרב והתייחס לדברים.
נאמר בפרשה: "כי יקרה קן ציפור לפניך... שלח תשלח את האם" (דברים כב, ו), ואומרת המשנה במסכת ברכות: "האומר על קן ציפור יגיעו רחמיך ועל טוב יזכר שמך... משתקין אותו 1 ". כלומר, אם אדם אומר 'על קן ציפור יגיעו רחמיך' - כמו שנתת מצוה כזו שיש בה מידת הרחמים על הציפור, כך תרחם עלינו. או שאומר 'על טוב יזכר שמך' - משתקין אותו. ומסבירה הגמרא מאי טעמא: שעושה מידותיו של הקב"ה רחמים ואינם אלא גזירות. מידותיו של הקב"ה אינן רחמים במובן האנושי, כמו שאנחנו מבינים אותן, אלא גזירות אלוקיות.
המשיך הרב צבי יהודה ואמר: כל מי שהולך בדרכו של רבש"ע, המידות שלו אינן רחמים של חולשה אנושית, אלא הן גזירות אלוקיות. זה תורה! הרחמים, אהבת ישראל וההסתכלות של הרב על כנסת ישראל, לא היו מבוססים על רחמים אנושיים, אלא על גזירות אלוקיות, אהבת ישראל של הרב היתה מתוך הסתכלות אלוקית פנימית בענינם של ישראל. "ומי שמדבר בצורה כזו על הרב משתקין אותו!" הרב צבי יהודה אמר את זה בקול חריף מאד, בצעקה.
את כל זה סיפר לי הרב צבי יהודה, אגב כך שמשפחת הרב שהספיד את ר' חיים עוזר מקפידה עליו, והוא חושב, שזה מפני שלאחר שהוא אמר על דברי אותו רב "משתקין אותו", כך היה בפועל, ואותו אדם שדיבר שלא כהוגן על הרב - השתתק.
הרעיון הזה הוא עמוק. מידותיו של הקב"ה אינן מידות של רחמים אנושיים, אלא הן חכמה אלוקית על אנושית. אלו גזירות מוחלטות. וכך היתה גם אהבת ישראל של הרב. אח"כ מצאתי את הרעיון הזה בספר אורות 2 .
אנחנו ממשיכים את דרכו הגדולה של מרן הרב, דרך שלא כ"כ הובנה, ועדיין לא כ"כ מובנת לחלק גדול, ואולי אף לחלק הגדול בכמות, מת"ח שבארץ ישראל. הם לא יכלו בזמנו, ולא יכולים היום לעמוד על סוף דעתו.
הגמרא מספרת על ר"מ, שהיה מאיר עני חכמים, שלא יכלו לעמוד על סוף דעת 3 . ועוד מסופר עליו, שהלך לעבר שנה בעסיא, ולא היתה לו מגילה, אז הוא כתב את המגילה מלבו וקרא, והרי אסור לכתוב מגילה אלא מן הכתב, אלא שאני ר"מ ש"עפעפיך יישירו נגדיך" (משלי ד, כה), שכל התורה היתה לנגד עיניו 4 . כל התורה כולה נגד עיניו, ומפני גדלותו לא ירדו לסוף דעתו.
יש מדרגות מיוחדות של גדולים, שרק יחידים עומדים על סוף דעתם, ולפעמים לוקח דורות עד שהגדולה הזאת מתבררת, מובנת ומתפשטת. ואולם, בזמנו של מרן הרב, אף שלא עמדו על סוף דעתו, אלו שהכירו אותו, העריצו אותו הערצה אדירה.
ידוע שר' איסר זלמן מלצר, מגדולי התורה, בעל "אבן האזל" וזקן ראשי הישיבות בארץ ישראל, העריך מאד את הרב. מספרים שכשהוא ביקר אצל ר' חיים עויזר, הוא אמר: "אנחנו 'גדוילים' עד שאנחנו מגיעים לדלת של הרב. כשאנחנו עוברים את מפתן דלתו של הרב אנחנו מפסיקים להיות 'גדוילים'. אנחנו לא בסדר הגודל שלו". עוד מסופר, שר' איסר זלמן מלצר, שבנוסף להיותו למדן, היה גם צדיק, היה בהבראה יחד עם הרב בהר הכרמל, וראה את הרב מתפלל מנחה ביום חול בדביקות עצומה, ואז הוא אמר: "הלוואי שאני אתפלל נעילה, כמו שהרב מתפלל מנחה של יום חול בהבראה".
יש לנו דמות שאנחנו יכולים להתחנך לאורה.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.















