ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- דרכים בפיתוח האישיות
- בין אדם לחברו
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
דבורה בת מרים שתח'
הזהיר הוא מי שנזהר במעשיו ורואה שלא יחטא במה שנודע ומפורסם אצל הכל שהוא חטא. מחטאים גלויים וידועים הוא נזהר, אבל ממעשים גבוליים שאינם חטאים ברורים, מהם אינו נזהר. ליבו נוטה להורות בהם היתר, והוא אינו פורש מהם.
לעומתו הנקי, מי שרכש את מידת הנקיות, מפותחת בו יכולת ההבחנה הזכה והוא מתרחק מכל דבר שיש בו איזה רושם של חטא, ולא רק מחטאים ברורים ומפורסמים.
הזהיר, ליבו עדיין נגוע קצת בנטיות רעות, ועדיין לא טיהר את עצמו מהתאוות לגמרי, על כן ליבו מושכו להקל בדברים שאין החטא מפורסם בהם. ואעפ"י שהוא משתדל לכבוש את יצרו ולכפות את תאוותיו, אך עדיין הדרך ארוכה, וכל עוד נטיות הלב לא טוהרו מכל תאווה, עדיין הוא נמשך אחריהן, והן מטות את לבבו להקל בספקות, להתעלם מברור יסודי.
צריך האדם שיתרגל הרגל גדול במידת הזהירות, עד שיתנקה נקיון ראשון מן החטאים המפורסמים, וירגיל את עצמו בעבודה ובזריזותה, ותגבר בו האהבה אל בוראו והחמדה אליו. הנה כוח הרגל זה ירחיק אותו מענייני החומר וידביק את דעתו אל השלמות הנפשית עד שסוף סוף יוכל להגיע אל הנקיון השלם, שכבר יתנקה ליבו מכל תאווה גופנית, וימלא ליבו בחמדה אלוקית, ואז תישאר ראייתו זכה וברורה, וירחיק מכל מה שהוא חטא אפילו שיהיה קל שבקלי החטאים, ולא יהיה בהם אפילו נדנוד דבר רע. אנשים כאלה נקראו "נקיי הדעת שבירושלים".
גם דוד המלך השתבח במידה זו, והיה שמח בעצמו ואומר: "ארחץ בנקיון כפי ואסובבה את מזבחך ה'". והנה ודאי כי מלאכה רבה היא לאדם להגיע אל שלמות מידה זו. כי עבירות הניכרות וידועות - קל להישמר מהן, כיוון שרעתן גלויה. אך הדקדוק המצטרך לנקיות הוא קשה ביותר, כי יש הרבה עבירות שאדם דש בעקביו והוא בכלל לא מרגיש בהן, וכמו שאמרו חכמים: "רובם בגזל ומיעוטם בעריות וכולם באבק לשון הרע". כי מפני רוב דקותו של החטא, כל בני אדם נכשלים בו מפני שאינם מכירים אותו.
אכן, הדרך ארוכה וקשה להגיע למידת הנקיות, אך אפשרי. וצריך לשאוף להתקדם בשלמות המידות ללא לאות. דוד המלך שעבד על עצמו והיה נזהר ומנקה את עצמו נקיון גמור מכל אלה, היה הולך למלחמה בבטחון חזק, והיה שואל: "ארדוף אוייבי ואשיגם ולא אשוב עד כלותם" - מה שלא שאלו יהושפט, אסא וחזקיה לפי שלא היו מנוקים כל כך. והוא עצמו אמר: "מי יעלה בהר ה' ומי יקום במקום קדשו נקי כפיים ובר לבב".
אמנם נכון, מידת הנקיות מידה גדולה שקשה להשיגה אבל אפשר, ומי שהגיע למידה זאת כבר הגיע למדרגה גדולה, כי עמד בפני מלחמה גדולה וחזקה וניצח.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.













