ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- שלח לך
- משפחה חברה ומדינה
- ציבור וחברה
- גרים
סיפור עם "הפי אנד" - כיבושה של ארץ ישראל בידי יהושע בן נון. להבדיל מהמרגלים ששלח משה - האנשים שמאסו בארץ חמדה - סיפור שהסתיים בבכייה בלילה, בכייה לדורות. על פי המדרש, סופה של ההפטרה, בחתונתם של יהושע בן נון, תלמידו של משה רבנו עם רחב, מיריחו. וז"ל:
"שמונה נביאים והם כהנים יצאו מרחב הזונה, ואלו הן: נריה, ברוך, ושריה, מחסיה, ירמיה, חלקיה, חנמאל, ושלום. רבי יהודה אומר: אף חולדה הנביאה מבני בניה של רחב הזונה היתה... מיני ומינך תסתיים שמעתא; דאיגיירא ונסבה יהושע" (מגילה דף יד ע"ב). המדרש מגדיל לעשות ומוסיף לרשימה: "ויש אומרין אף יחזקאל ובוזי" (ספרי זוטא פרק י ד"ה וכי).
דברי חז"ל אלה עומדים לכאורה בסתירה לקביעתם המפורסמת:
"דא"ר יצחק, מאי דכתיב: (משלי י"א) רַע יֵרוֹעַ כִּי עָרַב זָר? רעה אחר רעה תבא למקבלי גרים, ... מקבלי גרים - כר' חלבו, דאמר ר' חלבו: קשים גרים לישראל כספחת בעור" (יבמות דף קט ע"ב).
לכאורה, דברי הסוגיא הנ"ל מחייבים אותנו להשתדל שלא לקבל גרים.
אכן כמה מן הראשונים הדגישו את הסכנה הרוחנית לעם ישראל שבפתיחת הדלת לרווחה בפני הגרים. רש"י מסביר:
"שאוחזין מעשיהם הראשונים ולומדים ישראל מהם או סומכין עליהם באיסור והיתר" (יבמות דף מז ע"ב).
במקום אחר מביא רש"י הסבר נוסף בשם יש מי שאומר, ודוחה אותו:
"שכל ישראל ערבים זה בזה, ולאו מילתא היא שלא נתערבו בשביל הגרים" (נדה דף יג ע"ב).
בין אם נקבל את ההסבר ובין אם נקבל את הדחייה, קבלת גרים איננה דבר מומלץ. בעלי התוס' מסבירים את החשש בכיוון שלילי חדש וז"ל:
"לפי שמתערבין בהם ואין שכינה שורה אלא על משפחות המיוחסות שבישראל". (יבמות שם).
חיפוש מעמיק בחז"ל ובראשונים נותן תוצאות מפתיעות. רבי אלעזר מחדש "לא הגלה הקדוש ברוך הוא את ישראל לבין האומות אלא כדי שיתוספו עליהם גרים, שנאמר (הושע ב) " וּזְרַעְתִּיהָ לִּי בָּאָרֶץ" כלום אדם זורע סאה - אלא להכניס כמה כורין" (פסחים דף פז ע"ב). לפי דבריו הצטרפות גרים לעם ישראל היא כל כך חיונית שאפילו סכנת הגלות נדחת מפניה. בעלי התוס' במקום טוענים, אם כך ברור מדוע קשים גרים לישראל, לא הם קשים אלא הגלות שהיא האמצעי להרבותם, קשה. בעלי התוס' (יבמות מז ע"ב), מסיימים את דבריהם בנימה שונה לחלוטין וז"ל:
"וי"מ לפי שביותר הוזהרו ישראל על הגרים ואין יכולין להזהר מאונאתן" (שם).
אם כן, קבלת גרים היא בהחלט תופעה חיובית, אלא שקשה להתמודד עמה. זאת כיוון שהתורה דורשת מאתנו דרישות מאוד גבוהות, בעניין יחסנו לציבור רגיש זה, דרישות שקשה לעמוד בהן. רבי אברהם גר שהיה גם הוא מבעלי התוס' טוען באותו כיוון אוהד, אבל בדרך אחרת וז"ל:
"לפי שהגרין בקיאין במצות ומדקדקין בהם קשים הם לישראל כספחת דמתוך כן הקב"ה מזכיר עונותיהם של ישראל כשאין עושין רצונו" (קידושין דף עא ע"א).
גם ר"י מגדולי בעלי התוס' מפרש את הביטוי "קשין גרים" באופן חיובי. וז"ל :
"רעה אחר רעה תבא למקבלי גרים - אמר ר"י דהיינו היכא שמשיאין אותן להתגייר או שמקבלין אותן מיד אבל אם הן מתאמצין להתגייר יש לנו לקבלם שהרי מצינו שנענשו אברהם יצחק ויעקב שלא קבלו לתמנע שבאתה להתגייר והלכה והיתה פלגש לאליפז בן עשו ונפק מינה עמלק דצערינהו לישראל כדאמרינן בהגדת חלק (סנהדרין צט ע"ב) וגם יהושע קבל רחב הזונה ונעמה ורות המואביה" (יבמות דף קט ע"ב).
לפי הסברו של ר"י מדיניות של נעילת שערים בפני גרים, מסוכנת מבחינה רוחנית לא פחות ממדיניות של פתיחת שערים.
נסיים את דברינו לשבוע זה, במדרש נוסף המטיל את האחריות על כתפינו וטוען שככל שעם ישראל יהיה ברמה רוחנית יותר גבוהה, כך הברכה בקבלת גרים תהיה יותר משמעותית. וז"ל:
"כשישראל עושים רצונו של מקום" רואה הקב"ה איזה צדיק יש באומות העולם ומביאו לדבקו בישראל, שכן אתה מוצא ביתרו שנתגייר על ידי משה, רחב על ידי יהושע, וכתיב בדוד "הגתים שש מאות איש", וכן אתה מוצא בשלמה שהרבה גרים נתגיירו על ידו שנאמר "ויספר שלמה את כל האנשים הגרים", וכן אתה מוצא בימי מרדכי ואסתר שהרבה נתגיירו שנאמר "ורבים מעמי הארץ מתיהדים" " [אוצר המדרשים (אייזנשטיין) עמ' 251].
אם כן, האחריות היא עלינו! חומר למחשבה!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.








