ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- ציצית ותפילין
- מדורים
- קול צופייך
- קול צופיך - הרב מרדכי אליהו
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רויטל בת לאה
בפרשתנו אנו לומדים על מצות ציצית (במדבר טו, לז - מ):
"וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת עַל כַּנְפֵי בִגְדֵיהֶם לְדֹרֹתָם וְנָתְנוּ עַל צִיצִת הַכָּנָף פְּתִיל תְּכֵלֶת. וְהָיָה לָכֶם לְצִיצִת וּרְאִיתֶם אֹתוֹ וּזְכַרְתֶּם אֶת כָּל מִצְוֹת ה' וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם...לְמַעַן תִּזְכְּרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֶת כָּל מִצְוֹתָי".
בציצית עצמה רמוזים כל תרי"ג מצוות שתורה, וכותב רש"י, וז"ל:
"שמנין גימטריא של ציצית שש מאות, ושמונה חוטים וחמשה קשרים הרי תרי"ג", עכ"ל.
אופן כריכת החוטים בטלית קטן - נעשית לפי מספר הוי"ה, כלומר 10 כריכות בתחילה, ואחריו 5 כריכות, ואחריו 6 כריכות, ואחריו 5 כריכות. ובטלית גדולה - כורכים 7, 8, 11, 13, שהם ביחד מניין ט"ל. ואם שינה בכריכות בין טלית קטן לטלית גדול, לית לן בה.
למען תזכרו ועשיתם את כל מצוותי
במצות ציצית כתוב "למען תזכרו", ואומר הב"ח כל מקום שכתוב בתורה "למען" - חובה עלינו לדעת את הטעם המיוחד של המצוה. לדוגמא, במצות סוכה כתוב (ויקרא כג, מג) "למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים", ואם בנה סוכה מהודרת ומקושטת להפליא, ואכל ושמח שמחה גדולה, אבל לא ידע לשם מה יושבים בסוכה, לא יצא ידי חובתו.
כך גם במצות ציצית שכתוב "למען", חובה עלינו לדעת את הטעם המיוחד שבמצוה.
נוסח לשם יחוד קודם עטיפת הטלית
ולכן בנוסח 'לשם יחוד' שלפני עטיפת הטלית (מובא בסידור 'קול אליהו' בעמוד נט) כתוב: "לשם יחוד וכו' הריני בא ללבוש טלית מצויצת כהלכתה, כמו שציונו ה' אלוקינו בתורתו הקדושה: ועשו להם ציצית על כנפי בגדיהם. והריני מכון שצוני הקב"ה להתעטף בציצית כדי שנזכור כל מצוותיו לעשותם שנאמר וכו', והריני מכון לפטור בברכה זו גם הטלית קטן שעלי" וכו'.
על הטלית קטן לא מברכים בבקר, מכיון שפוטרים אותו בברכת הטלית גדול. והנ"מ היא, אם הולך ביום שישי למקוה, ואשתו הכינה לו טלית קטן חדש או מכובס - אזי בתוך המקוה אינו יכול לברך "שהחיינו" או "על מצוות ציצית " (או "להתעטף בציצית" - אם יש בו שיעור), ועל כן לא ילבשנו מיד, אלא יצא ויטול את ידיו, ואז ילבשנו ויברך.
לפי הפשט, לילה לאו זמן ציצית הוא, ולדעת המקובלים גם בלילה יש לישון עם ציצית.
שמיכת צמר - חייבת בציצית
לדעת הפוסקים, שמיכת צמר אמיתית שמתכסה בה ביום (כי לפעמים אינו קם בעמוד השחר להתפלל) - חייבת בציצית שהרי נאמר (דברים כב, יב) "אשר תכסה בה". ועל כן, יש לעגל את אחת הפינות, ולא די בקיפול אחת הפינות ותפירתה, אלא יש לגזור בעיגול ולתפור. שאם לא כן, הרי כל אדם מתכסה בשמיכתו לעיתים עד אחרי עמוד השחר, ומאותו רגע מחוייב הוא בציצית, ונמצא מבטל מצות עשה, ולובש בגד המחוייב בציצית ללא הטלת ציציות (עיין בא"ח לך לך, ז').
טלית מצמר - אליבא דכו"ע
כתוב בשו"ע (בסי' ט' סעי' א'): "אין חייב בציצית מן התורה, אלא בגד פשתים או של צמר רחלים, אבל בגדי שאר מינים אין חייבים בציצית אלא מדרבנן". וכתב הרמ"א: "ויש אומרים דכולהו חייבין מדאורייתא והכי הלכתא" (ועיין בא"ח נח, א').
וכתב המש"ב (שם ס"ק ה'):
"וירא שמים יחמיר על עצמו לחוש לדעה הראשונה ויעשה טלית של צמר כדי שיתחייב בציצית מן התורה לכו"ע. ונכון שיעשה בין הטלית גדול ובין הטלית קטן של צמר".
על בעל הבא"ח היו אומרים: אילו בזמן ירמיה הנביא היו שומעים לירמיה כמו ששומעים לבא"ח בבגדד, לא היה חורבן.
פעם אחת דרש גאון עוזנו ותפארתנו בעל הבא"ח זיע"א, שטלית שעשויה מצמר רחלים אליבא דכולי דעלמא זה מצוה מדאורייתא, וטלית שעשויה מצמר גפן או שאר סוגי בדים, זה מדרבנן. למחרת הלכו כל האנשים לקנות טלית מצמר רחלים. המוכר ראה שיש דרישה לטליתות אלו, והפקיע את המחיר. באו האנשים לפני בעל הבא"ח ואמרו לו את שאירע. אמר בעל הבא"ח למוכר, הרי בזכות הדרשה שלי יש לך קונים, א"כ אני רוצה חצי מהרווחים של המכירות, והסכים המוכר לדבריו. ואז אמר בעל הבא"ח שעל חלקו הוא מוותר בשביל הקונים, ושימכור בחצי המחיר.
הסידור 'חוקת עולם' היה הסידור הראשון שהודפס בו שילוב הויה ואדנות בכל שם הויה. וכשהגיע סידור זה הגיע לבגדד הראוהו לבעל הבא"ח והוא אמר שזה דבר חשוב מאד, ומיד רצו כל האנשים לקנות את הסידור. המוכר שראה זאת, מיד העלה את המחירים. שוב באו לפני בעל הבא"ח, והוא אמר למוכר הסידורים כפי שאמר למוכר הטליתות (וידוע שכל ההלכות שנמצאות בסידור 'חוקת עולם' נכתבו ע"י הרה"ג ר' נסים עיני זצ"ל).
ברכת שהחיינו על פרי או בגד חדש
מהדין, הרואה פרי חדש או הקונה בגד חדש - מברך 'שהחיינו'. ועתה נוהגים לברך רק בשעה שלובש או שאוכל. הפוסקים כב"י: מברכים על הפרי ואח"כ מברכים 'שהחיינו', ואין זה נקרא הפסק. ולדעת הרמ"א: מברכים 'שהחיינו' בתחילה ואח"כ על הפרי.
כשאדם לובש בגד חדש, טוב שיאמר תפילה שהתקין בעל הבא"ח בלשון חכמים ח"ב סי' יז, ואנו הבאנו את הנוסח בשלמות בסידור 'קול אליהו' עמוד תתק"ה (905).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
