ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- לב המועדים
להתענות ערב ראש חודש סיון יש נוהגים להתענות במיוחד בערב ראש חודש סיון (פר"ח תיז, של"ה). והטעם:על פי הגמרא בשבת (פז, ב) "בחודש השלישי ויסעו מרפידים ויחנו מה חניה בהר סיני בתשובה אף נסיעתם מרפידים בתשובה" הרי שבערב ראש חודש סיום עשו תשובה (הג"ר זעקיל תלמיד החת"ס). טעם אחר: כיון שחודש סיון יוצא בימי הספירה וצריך הכנה בתשובה ובתפילה ובתענית קודם יום הקדוש יום מתן תורתנו (מנהגי מהר"ם, ועיין בסידור בית הבחירה עמוד עד). בספר מנהגי החתם סופר (דף קכ אות א) מובא שבערב ראש חודש סיון היה נוהג על בני ישיבתו להתענות ולקרוא פרשת "ויחל משה" בבית המדרש.
תפלת השל"ה נוהגים להגיד בערב ר"ח סיון תפילת השל"ה שהיא תפילה על הבנים, והטעם: לפי שערב ר"ח סיון הוא זמן המסוגל להתפלל על זרע כשר ובנים ת"ח, כיון שבחודש זה ניתנה תורה ואז נקראים" בנים אתם לה' אלוקיכם" (של"ה עניני תפילה פרק נר מצווה). טעם אחר על פי השאלה במה התעסקו בני ישראל בערבו של סיון קודם ביאתם לסיני הרי לא היה להם תורה ללמוד כתוב שהיו אומרים "אהבה רבה" והתפללו שישים להם ולבניהם אהבתו ויראתו, רואים אנו גודל מעלת ימים מרוממים אלו קודם מתן תורה אשר כוחם הסגולי רב מאוד לזכות לנחת דקדושה ואור התורה (בספר ילקוט מנחם בשם חסיד ישיש מלינסק ששמע מהחסיד של הרב הצדק רבי מנחם מנדל מרימנוב שאמר בשמו הקדוש). בעניין אמירתה בשבת יש אומרים: שאין לאומרה בשבת, והטעם: כיון שתפילה זו מבוססת על בקשות ותחנונים אודות הצאצאים ותני בירושלמי (שבת פרק טו) אסור לאדם לתבוע צרכיו בשבת" וכן נפסק בשו"ע (קפח) שבקשת צרכיו של אדם נאסרת ביום השבת (ספר דרך שיחה פרשת יתרו עמוד ער דכתב לכאורה לא, וכן בספר הליכות חיים בשם הגרח"ק). טעם אחר: לפי שתפילת השל"ה נתקנה ביום ערב ראש חודש סיון דווקא ובשנה שחל ער"ח סיון ביום השבת הקדימו את יום זה ליום חמישי דהיינו ערב ר"ח מוקדם ואז אכן ראוי לאומרו (הגרח"ק דרך שיחה פרשת יתרו עמוד' ער, וכן ציטט מלשונו בספר גם אני אודך). יש אומרים: שמותר לאומרה בשבת, והטעם: כמו שמצינו לומר תפילת רבי נחוניא קודם סדר הלימוד כי בקשה על עניינים רוחניים אינה בקשת צרכיו האסורה בשבת (הגרשז"א הליכות שלמה פרק כד יא, אז נדברו למרן הגאון הגדול בנימין זילבר חלק יד סימן כא). טעם אחר: דהנה כל איסור לבקש בקשות בשבת בקשות של צער קא מיירי. ובקטעי התפילות של בעל השל"ה לא הוזכרו בקשות פרטיות של צער אלא על העתיד ולא הוזכר בה כלל בקשות פרטיות פרנסה רפואה וכדו' (קובץ בית אהרון וישראל גיליו קי בשם פוסקי זמנינו). טעם אחר: על פי פירוש הפני משה על דברי הירושלמי (שבת טו) כי כל האיסור שבכוונת הירושלמי רק הוספות בקשות של אדם אבל טופס ברכות דרבים דהיינו תפילה שנתקנה לרבים מותר לאומרה ביום השבת (ספר ברכת יהודה, קובץ מבית לוי עמוד פ). לעסוק בעניני החג מר"ח סיון ועד החג צריך לעסוק בהלכות חג השבועות (משנ"ב תכט א בשם הגר"א). פרשת במדבר לפני שבועות קוראים פרשת במדבר לפני חג השבועות, ומקורו מהגמרא במגילה (לא, ב) תניא ר' שמעון בן אלעזר אומר עזרא תיקן להן לישראל שיהו קוראים קללות שבתורת כהנים קודם עצרת, מאי טעמא אמר אביי ואיתימא ריש לקיש כדי שתכלה השנה וקללותיה... עצרת נמי ראש השנה היא דתנן "ובעצרת על פירות האילן" (טושו"ע תכח ד). פרשת נשא יש שנים שגם פרשת נשא נקראת לפני שבועות, כשאותה שנה היתה מעוברת וחל ר"ה ביום ה' שקוראים פרשת אחרי מות קודם חג הפסח, ואז קוראים נשא קודם עצרת (ביאור הלכה תכח). תחנון מתחילת חודש סיון עד ח' בסיון אין אומרים תחנון (שו"ע תצד, ג, וכן נהג החזו"א), והמנהג הוא עד י"ב בסיון (משנ"ב קלא ס"ק לו), והטעם: לפי שבב' בסיון אמר הקב"ה למשה לקדשם כדכתיב (שמות יט ה) "ועתה אם שמע תשמעו בקולי ושמרתם את בריתי" ומיד אחר כך הם שלשת ימי ההגבלה ואחר כך שבועות ואיסרו חג, טעם המנהג עד י"ב לפי שהם שבעת ימי השלמה לקרבנות של חג השבועות (מג"א תצד, ג, משנ"ב שם ס"ק ח). "אא"א" "ויהי רצון" ""למנצח" אומרים בימים אלו "אל ארך אפים" ו"למנצח" (לוח א"י), ואין אומרים "יהי רצון" שלאחר הקריאה בימי שני וחמישי (לבוש תכט ב). "ויהי נועם" מנהג בני אשכנז: שאין אומרים "ויהי נועם" ו"ואתה קדוש" (שו"ע ריש רצה), והטעם: לפי שאין אומרים "ויהי נועם" כשחל יו"ט באמצע השבוע לפי שצריך שכל ימי השבוע יהיו ראוים למלאכה משום דכתיב בו "ומעשה ידינו כוננה עלינו" (משנ"ב שם ס"ק ג). ומנהג בני ספרד לומר, והטעם: על פי הסוד (החיד"א רצה ברכי יוסף, בן איש חי ויצא ו).
לב המועדים (56)
הרב יהודה לב
34 - הלכות והליכות בענין "עירוב תבשילין"
35 - "חודש סיון" – ו"תפילת השל"ה"
36 - הלכות והליכות בענין "אמירת תהילים" הארוך
טען עוד
שלושת ימי הגבלה שלושת ימי ההגבלה: מג' סיון שהם שלושת ימים לפני חג השבועות נקראים "שלושת ימי ההגבלה". והטעם: על פי הפסוק "והיו נכונים ליום השלישי... והגבלת את העם סביב" (שמות יט, יא,יב). בתלתא בשבא אמר להו (שם ו) "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים", בארבעה אמר להו מצוות הגבלה, בחמשה עביד פרישה. ומשה הוסיף יום אחד מדעתו, כי הציווי היה (שם י) "וקדשתם היום ומחר". מאי דריש היום ומחר, היום כמחר, מה למחר לילו עמו אף היום לילו עמו, ולילה דהאידנא נפקא ליה, ש"מ תרי יומי לבר מהאידנא (שבת פז, א). דינם: שלושת ימי הגבלה הם קצת יו"ט ואין נוהגים בהם אבלות של ספירת העומר. תספורת: מנהג ירושלים להסתפר מר"ח סיון ולא בר"ח עצמו, והטעם: משום צוואת ר" יהודה החסיד מלבד אם אין מקפיד בכך, ורבים מסתפרים החל מג' סיון שהוא יום ראשון לימי הגבלה (משנ"ב תצג ס"ק לז). ולפי האר"י מחכים עד ערב שבועות. נשואים: מותר לעשות נשואים בימים אלו (משנ"ב תצג ס"ק טו).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
