ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- קומי אורי
- ט - שנה לגירוש
- משפחה חברה ומדינה
- בעקבות הגירוש
- ואנחנו קמנו ונתעודד
"עבר קציר כלה קיץ ואנחנו לא נושענו" - את הפסוק הזה אנו מרגישים כיום בצורה החיה ביותר.
לאחר למעלה משנה של מאבק ארוך, של ציפייה להתבטלות הגזירה הקשה, אנו עומדים היום לפני רגעי השיא של המערכה כולה. המערכה על קיומם של יישובי גוש-קטיף וצפון השומרון, והמערכה על כל המשתמע מכך לשאר חלקי הארץ ולדמותה הגשמית והרוחנית.
יש החושבים שאנו כבר מיואשים, שאנו כבר משלימים עם גזירת העקירה והחורבן, שכבר הפנמנו את הדבר ומעתה תהיה מלאכתם קלה. אך אנו איננו חושבים כך. ולשם כך אנו מתכנסים בערב הזה - מוצאי תשעה באב, לאחר הצום הממושך, לאחר שעות של בכייה ואבל על חורבן בית המקדש, להודיע קבל עם ועולם - אנו איננו מיואשים! אנו לא מתקפלים ולא נסוגים אחור!
יש האומרים שאם כבר נגזרה הגזירה, מעתה לא נותר לנו אלא ללבוש בגדי יום טוב ולצאת בשמחה מבתינו. אנו איננו סבורים כך, אנו חושבים שיש במעשה העקירה והחורבן חילול השם נורא. לא בגדי חג נלבש, אלא בגדי עבודה, בגדי מאבק, מאבק עיקש ונחוש מתוך הודעה ברורה לכל מי שיבוא לגרשנו - שאת בתינו אנו איננו מתכוונים לעזוב.
יש האומרים שבכל מקרה אנו מנצחים, משום שאת הרוח של גוש-קטיף אנו לוקחים עמנו בכל אופן שהוא. אנו איננו סבורים כך. נכון שאת הרוח אי-אפשר לנצח, אך מאבקינו כאן הוא על ניצחון הרוח במציאות ולא רק בתיאוריה. ניצחוננו יהיה כאשר נוכל להמשיך ולחיות על האדמה הזאת, על רגבי עפרה הקדושים והממשיים. לא נסתפק רק ברוח ישראל סבא, שאכן שום אומה ולשון לא הצליחו לעוקרה - גם כאשר ידע עמנו להיות סמל היהודי הנודד בכל שנות גלותו הארוכות. אנו מן הגלות כבר יצאנו, ולארץ-ישראל הגענו, תפקידנו כאן הוא להקים ממלכת כוהנים וגוי קדוש, ממש בארץ, ולא רק כשאיפה אצילית המרחפת בשמי שמי קדם.
אנו מבינים שהמאבק על גוש-קטיף הוא בבואה למאבק גדול הרבה יותר - מאבק על דמותו של עמנו, על צורתה של מדינתנו. האם אנו ככל העמים בית ישראל, או שיש לנו שליחות מיוחדת שלשמה נבראנו; האם נהיה אור לגויים, או חקיינים של תרבויות זוללות שכבר מזמן פשטו רגל.
זיכה אותנו רבש"ע, שההתיישבות בגוש-קטיף הפכה לסמל ודוגמה להתיישבות חלוצית ושורשית, להתיישבות המלאה בערכים של תורה ועבודה, של חיי אמונה וחסד, של מציאות אידיאלית של חיי עם ישראל בארצו. התיישבותנו בכפר-דרום מסמלת גם את המסירות ללא גבול לאמונה בצדקת הדרך ולביטחון עצום בקב"ה, גם במחירים קשים וכואבים של קהילה המגלה כושר עמידה למופת. וגם על הדברים האלה כולם אנו נאבקים כיום. ניצחוננו יהיה לא רק ניצחון אישי פרטי של אדם המגורש מביתו. ניצחוננו יהיה ניצחון הצדק והמוסר, ניצחון תורת ישראל וקידוש שם ה' בעולם.
אנו מצווים כיום לקום ולהתעודד. לא לשקוע בשאלות וטרדות שיש בהן קטנות מוחין. הדברים העומדים בפנינו אינם רק עוד עניין מעניינים רבים שיש בפני כל אחד ואחת מאתנו. צריך ללכת למכולת, צריך ללכת לבנק, צריך לחשוב על המכונית, וגם על מה עושים בימים אלו כאן בכפר-דרום. ולא היא. הימים הגדולים העומדים בפנינו הם שיא השיאים של כל מה שעמדנו בפניו עד היום הזה. יחשוב כל אחד ותחשוב כל אחת מאתנו, שייתכן שכל ימי חייו מאז לידתו היו הכנה לקראת המאורעות הגדולים האלו. כל כולנו צריכים להיות עסוקים כיום בדברים המשחרים לפתחנו. מצווה עלינו לגייס את כל כוחות נפשנו, את כל כוח רצוננו, את מיטב טיעונינו ואת כל כוחות נפשנו, על-מנת להתמודד בצורה הטובה והנכונה ביותר במאבק הגדול הזה.
ישנם אנשים אשר חיים בתקופה גדולה אך הם מחמיצים את השעה. התקופה עוברת לידם והם עוסקים בזוטות. עברנו עכשיו את ימי בין המצרים, את צום תשעה באב. ישנם שלא שמעו כלל על תקופה זו, ישנם ששמעו ואף מגדלים זקן, אולי גם צמים, אך לא שתו לבם מה קרה בתקופה זו ומהם הלקחים שיש להפיק מהם. מהי השאיפה הגדולה לבניין בית-המקדש אשר צריכה להיות נטועה בלבנו.
וכך גם אצלנו כעת חיה. אנו חיים בתקופה גדולה ועצומה. רק אם נבין זאת ונרתום את כל כוחותינו כולם למען מטרת מאבקינו, למען ניצחוננו בו בעזרת ה' ובישועתו, רק אז נוכל לנצח את המערכה, ולדעת שעשינו את כל מה שביכולתנו.
בזמן הקרוב אנו עתידים לראות עוצמות צבאיות שעדיין לא ראינו מעולם. אלפי חיילים ושוטרים, כלים נייחים וניידים, אמצעים שונים ומשוכללים, שיש בהם לבד כדי להפחיד ולייאש.
אנו מצווים שלא להתפחד מהריבוי הכמותי הזה. נזכור את דברי הפסוק האחרון בפרשת השבוע שקראנו השבת - "לא תיראום כי ה' הוא הנלחם לכם". לא תיראום - משמע שיש מה להתיירא. ובכל זאת, כי ה' הוא הנלחם לכם. הרמב"ם למד מכאן מצווה מדאורייתא המוטלת עלינו בימים אלו ממש - לא לפחד. לא להתבהל ולא ליסוג אחור. כי ה' - מקור הכוחות כולם הוא הנלחם לנו.
לבאים לגרשנו יש אומנם כוח כמותי גדול יותר, אך אין בהם מוטיבציה. הם עצמם אינם מאמינים במה שהם הולכים לבצע. האם אפשר לנצח מערכה ללא אמונה בצדקתה? קשה מאד, גם אם העברנו לחיילים ולשוטרים ימים רבים של סדנאות, סרטונים והרצאות. לעומת זאת, אנו באים חדורי אמונה, חדורי שליחות. אנו נשענים על הצד החזק במערכה, על רבש"ע אשר ציווה אותנו לרשת וליישב את ארצנו, על קידוש שמו אנו נאבקים. ומשכך, לנו יש העדיפות וסיכויי ההצלחה בסיעתא דשמיא.
נזכור נא כי לא אויבים אלא אחים לפנינו. נשמור על גבולות הגזרה הברורים. אם ח"ו יהיה מי שיפתח באש, אנו מודיעים בצורה הברורה ביותר כי הוא לא משלנו. אנו איננו מרימים יד על אחינו, אך אנו ניאחז באדמה בצורה כזו שאיש לא יוכל להזיזנו מכאן.
נישא כולנו תפילה לבורא עולם - אנא ה' הושיעה נא! אנא ה' הצליחה נא! אנא ה' עננו ביום קוראנו!
----------
מתוך הירחון "קומי אורי" היוצא לאור ע"י תנועת קוממיות.
לפרטים והזמנות: [email protected]
טלפון: 02-9974424
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
שם משמואל על הפרשה שורשי היראה והחסד במצוות המילה
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק ב'
מצוות המילה גורמת לקבלת השפע הרוחני. בהתחלת שנות האדם בימי הנעורים האדם צריך ללכת ב'חסד' כמו אברהם, ואחר כך ילך במידתו של יצחק. על ידי שאברהם מל את עצמו הוא עשה מעשה דין, ועל ידי כך הוא הוליד את יצחק שהוא מידת הדין.
