- ספריה
- ט - שנה לגירוש
- משפחה חברה ומדינה
- ואנחנו קמנו ונתעודד
"עבר קציר כלה קיץ ואנחנו לא נושענו" - את הפסוק הזה אנו מרגישים כיום בצורה החיה ביותר.
לאחר למעלה משנה של מאבק ארוך, של ציפייה להתבטלות הגזירה הקשה, אנו עומדים היום לפני רגעי השיא של המערכה כולה. המערכה על קיומם של יישובי גוש-קטיף וצפון השומרון, והמערכה על כל המשתמע מכך לשאר חלקי הארץ ולדמותה הגשמית והרוחנית.
יש החושבים שאנו כבר מיואשים, שאנו כבר משלימים עם גזירת העקירה והחורבן, שכבר הפנמנו את הדבר ומעתה תהיה מלאכתם קלה. אך אנו איננו חושבים כך. ולשם כך אנו מתכנסים בערב הזה - מוצאי תשעה באב, לאחר הצום הממושך, לאחר שעות של בכייה ואבל על חורבן בית המקדש, להודיע קבל עם ועולם - אנו איננו מיואשים! אנו לא מתקפלים ולא נסוגים אחור!
יש האומרים שאם כבר נגזרה הגזירה, מעתה לא נותר לנו אלא ללבוש בגדי יום טוב ולצאת בשמחה מבתינו. אנו איננו סבורים כך, אנו חושבים שיש במעשה העקירה והחורבן חילול השם נורא. לא בגדי חג נלבש, אלא בגדי עבודה, בגדי מאבק, מאבק עיקש ונחוש מתוך הודעה ברורה לכל מי שיבוא לגרשנו - שאת בתינו אנו איננו מתכוונים לעזוב.
יש האומרים שבכל מקרה אנו מנצחים, משום שאת הרוח של גוש-קטיף אנו לוקחים עמנו בכל אופן שהוא. אנו איננו סבורים כך. נכון שאת הרוח אי-אפשר לנצח, אך מאבקינו כאן הוא על ניצחון הרוח במציאות ולא רק בתיאוריה. ניצחוננו יהיה כאשר נוכל להמשיך ולחיות על האדמה הזאת, על רגבי עפרה הקדושים והממשיים. לא נסתפק רק ברוח ישראל סבא, שאכן שום אומה ולשון לא הצליחו לעוקרה - גם כאשר ידע עמנו להיות סמל היהודי הנודד בכל שנות גלותו הארוכות. אנו מן הגלות כבר יצאנו, ולארץ-ישראל הגענו, תפקידנו כאן הוא להקים ממלכת כוהנים וגוי קדוש, ממש בארץ, ולא רק כשאיפה אצילית המרחפת בשמי שמי קדם.
אנו מבינים שהמאבק על גוש-קטיף הוא בבואה למאבק גדול הרבה יותר - מאבק על דמותו של עמנו, על צורתה של מדינתנו. האם אנו ככל העמים בית ישראל, או שיש לנו שליחות מיוחדת שלשמה נבראנו; האם נהיה אור לגויים, או חקיינים של תרבויות זוללות שכבר מזמן פשטו רגל.
זיכה אותנו רבש"ע, שההתיישבות בגוש-קטיף הפכה לסמל ודוגמה להתיישבות חלוצית ושורשית, להתיישבות המלאה בערכים של תורה ועבודה, של חיי אמונה וחסד, של מציאות אידיאלית של חיי עם ישראל בארצו. התיישבותנו בכפר-דרום מסמלת גם את המסירות ללא גבול לאמונה בצדקת הדרך ולביטחון עצום בקב"ה, גם במחירים קשים וכואבים של קהילה המגלה כושר עמידה למופת. וגם על הדברים האלה כולם אנו נאבקים כיום. ניצחוננו יהיה לא רק ניצחון אישי פרטי של אדם המגורש מביתו. ניצחוננו יהיה ניצחון הצדק והמוסר, ניצחון תורת ישראל וקידוש שם ה' בעולם.
אנו מצווים כיום לקום ולהתעודד. לא לשקוע בשאלות וטרדות שיש בהן קטנות מוחין. הדברים העומדים בפנינו אינם רק עוד עניין מעניינים רבים שיש בפני כל אחד ואחת מאתנו. צריך ללכת למכולת, צריך ללכת לבנק, צריך לחשוב על המכונית, וגם על מה עושים בימים אלו כאן בכפר-דרום. ולא היא. הימים הגדולים העומדים בפנינו הם שיא השיאים של כל מה שעמדנו בפניו עד היום הזה. יחשוב כל אחד ותחשוב כל אחת מאתנו, שייתכן שכל ימי חייו מאז לידתו היו הכנה לקראת המאורעות הגדולים האלו. כל כולנו צריכים להיות עסוקים כיום בדברים המשחרים לפתחנו. מצווה עלינו לגייס את כל כוחות נפשנו, את כל כוח רצוננו, את מיטב טיעונינו ואת כל כוחות נפשנו, על-מנת להתמודד בצורה הטובה והנכונה ביותר במאבק הגדול הזה.
ישנם אנשים אשר חיים בתקופה גדולה אך הם מחמיצים את השעה. התקופה עוברת לידם והם עוסקים בזוטות. עברנו עכשיו את ימי בין המצרים, את צום תשעה באב. ישנם שלא שמעו כלל על תקופה זו, ישנם ששמעו ואף מגדלים זקן, אולי גם צמים, אך לא שתו לבם מה קרה בתקופה זו ומהם הלקחים שיש להפיק מהם. מהי השאיפה הגדולה לבניין בית-המקדש אשר צריכה להיות נטועה בלבנו.
וכך גם אצלנו כעת חיה. אנו חיים בתקופה גדולה ועצומה. רק אם נבין זאת ונרתום את כל כוחותינו כולם למען מטרת מאבקינו, למען ניצחוננו בו בעזרת ה' ובישועתו, רק אז נוכל לנצח את המערכה, ולדעת שעשינו את כל מה שביכולתנו.
בזמן הקרוב אנו עתידים לראות עוצמות צבאיות שעדיין לא ראינו מעולם. אלפי חיילים ושוטרים, כלים נייחים וניידים, אמצעים שונים ומשוכללים, שיש בהם לבד כדי להפחיד ולייאש.
אנו מצווים שלא להתפחד מהריבוי הכמותי הזה. נזכור את דברי הפסוק האחרון בפרשת השבוע שקראנו השבת - "לא תיראום כי ה' הוא הנלחם לכם". לא תיראום - משמע שיש מה להתיירא. ובכל זאת, כי ה' הוא הנלחם לכם. הרמב"ם למד מכאן מצווה מדאורייתא המוטלת עלינו בימים אלו ממש - לא לפחד. לא להתבהל ולא ליסוג אחור. כי ה' - מקור הכוחות כולם הוא הנלחם לנו.
לבאים לגרשנו יש אומנם כוח כמותי גדול יותר, אך אין בהם מוטיבציה. הם עצמם אינם מאמינים במה שהם הולכים לבצע. האם אפשר לנצח מערכה ללא אמונה בצדקתה? קשה מאד, גם אם העברנו לחיילים ולשוטרים ימים רבים של סדנאות, סרטונים והרצאות. לעומת זאת, אנו באים חדורי אמונה, חדורי שליחות. אנו נשענים על הצד החזק במערכה, על רבש"ע אשר ציווה אותנו לרשת וליישב את ארצנו, על קידוש שמו אנו נאבקים. ומשכך, לנו יש העדיפות וסיכויי ההצלחה בסיעתא דשמיא.
נזכור נא כי לא אויבים אלא אחים לפנינו. נשמור על גבולות הגזרה הברורים. אם ח"ו יהיה מי שיפתח באש, אנו מודיעים בצורה הברורה ביותר כי הוא לא משלנו. אנו איננו מרימים יד על אחינו, אך אנו ניאחז באדמה בצורה כזו שאיש לא יוכל להזיזנו מכאן.
נישא כולנו תפילה לבורא עולם - אנא ה' הושיעה נא! אנא ה' הצליחה נא! אנא ה' עננו ביום קוראנו!
----------
מתוך הירחון "קומי אורי" היוצא לאור ע"י תנועת קוממיות.
לפרטים והזמנות: [email protected]
טלפון: 02-9974424
מחצתי ואני ארפא ואין מידי מציל
ד"ר סודי נמיר | אב תשס"ו
האהבה והאמונה
הרב נתנאל יוסיפון | אב תשס"ו
ארץ-ישראל צריכה חיזוק
שיחה בכינוס של איחוד הרבנים בישוב מגרון
הגאון הרב אברהם שפירא זצוק"ל | כסלו תשס"ד
מן השמים לא רוצים
הרב חיים ירוחם סמוטריץ | אב תשס"ו
מה המשמעות הנחת תפילין?
האם מותר לקנות בבלאק פריידי?
הפסוק המיוחד והמשונה בתורה
משמעות המילים והדיבור שלנו
הזיכרון המשותף לראש השנה ושבת
שבועות מעין עולם הבא!
איך עושים קידוש?
לבדוק את החמץ שבלב
מה הייעוד של תורת הבנים?
סוד ההתחדשות של יצחק
בריאת העולם בפרשת לך לך