ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- מצוה גדולה
- הלכה מחשבה ומוסר
- תורה ולימודה
- מצוות לימוד תורה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ציפורה בת דוד
מצות עשה ללמוד תורה וללמדה שנאמר "ושיננתם לבניך".
מצוה לספר
בהתרגשות מיוחדת עמלו בני משפחת הנצי"ב מוולוז'ין בהכנות לקראת חג הסוכות הממשמש ובא, שהרי בחג ישבות עימהם החתן הטרי שנשא את נכדתו של הנצי"ב, הלא הוא הגאון העצום, בחיר תלמידי ישיבת וולוז'ין הרב חיים סולובייצ'יק. הסעודות עברו בהתרוממות הרוח, דברי תורה חריפים נשמעו על השולחן והשמחה הייתה רבה. במהלך הסעודה צצה ועלתה שאלה חריפה בלימוד. הנוכחים אימצו את מוחם על מנת למצוא תירוץ ולא עלתה בידם. בסיום הארוחה נפרד ר' חיים ממארחיו והלך לסוכתו. בשעה 4:00 לפנות בוקר באו לסוכתו והעירו אותו בדחיפות, "הרב הנצי"ב קורא לך לבוא אליו". ר' חיים נבהל שמא קרה משהו לנצי"ב שהיה כבר זקן מופלג, ולכן התלבש ורץ במהירות. כשנכנס לסוכתו של הנצי"ב ראה אותו יושב וסביבו ספרים רבים והוא שקוע בלימוד. תחושת הקלה מילאה את ליבו של ר' חיים. כשראה אותו הנצי"ב שמח ואמר לו כי מצא תירוץ לקושייתם מהערב. ר' חיים שמח וענה כי רק יברך ברכות התורה ומיד יאזין לתירוץ. הנצי"ב בשמוע זאת הרצין, פרץ בבכי, ואמר: "לזאת לא פיללתי, שנכדתי תתחתן לאברך שבשעה 4:00 בבוקר עוד לא בירך ברכות התורה..."
*
מצוה גדולה (111)
הרב שמואל הולשטיין
9 - מצות עשה לקרות קריאת שמע שחרית וערבית
10 - מצות עשה ללמוד תורה
11 - מצוות עשה לברך ברכת המזון
טען עוד
ידוע ומפורסם הוא הראשון לציון הרב עובדיה יוסף שליט"א בשקידתו העצומה. פעם ישב באוטובוס בדרכו הביתה ועסק בלימוד. באחת התחנות עלתה רעייתו הרבנית מרגלית ע"ה עמוסה בסלים, והתיישבה לידו. הרב שהיה שקוע בלימודו לא שם לב לזהות היושבת לצידו. כשהגיע האוטובוס לשכונתם ירדה הרבנית תחנה אחת לפני התחנה הסמוכה לביתם, וזאת מפני שידעה שכשהרב ירד יראה אותה, וירצה לעזור לה בנשיאת הסלים הביתה, ואז יתבטל מלימודו כל הדרך מהתחנה הביתה, ואת זאת לא רצתה בשום אופן.
*
פעם אמר אחד הצדיקים כי המהרש"א זכה וחיבורו החשוב התפרסם בכל ישראל בזכות התמדתו העצומה. למהרש"א היו שערות ארוכות מפני שהיה נזיר, וכדי לא להירדם בלילות באמצע הלמוד, היה קושר את שערות ראשו לתקרה כך שאם היה מוריד ראשו מפאת העייפות, היו השערות נמשכות כלפי מעלה.
*
על הגאון ר' משה פיינשטיין זצ"ל מסופר כי ליד מיטתו היה מונח ספר תנ"ך קטן, כך שעוד לפני שנטל ידיו יכול היה לעיין בו (בהרהור) ולא לבטל את זמנו בשניות עד שיטול את ידיו.
מצוה להורות
חיים אדם לקבוע לו זמן ללימוד תורה, ביום ובלילה שנאמר "והגית בו יומם ולילה". ובזה חייב כל איש ישראל, עשיר ועני, חכם וטיפש, צעיר ומבוגר, ובין אם למד תורה בצעירותו ובין אם לאו. אשה אינה חייבת בלימוד תורה. אך אם למדה מקבלת על כך שכר כדין 'אינו מצווה ועושה'. אולם חייבת ללמוד את כל הדינים השייכים לה למעשה, וכן ענייני אמונה ומוסר כפי עניינה. תלמוד תורה שקול כנגד כל המצוות, לכן לא יבטל מלימודו לעשיית מצוה אלא אם כן אי אפשר לעשותה על ידי אחרים, או מצוות שבגופו, כגון תפילין, תפילה וכדומה. חייב אדם ללמד את בנו תורה ולשכור לו מלמדים טובים, וכן חייב ללמד את בן בנו, שנאמר: "והודעתם לבנך ולבני בניך".
המקום המובחר ללימוד הוא בבית המדרש. ואם אין בית מדרש במקומו ילמד בבית הכנסת, ודבר זה אף מועיל לזיכרון הלימוד (ירושלמי ברכות פרק ה'). וילמד בצנעה שבכך זוכה לתורה שנאמר: "ואת הצנועים חכמה". הגמרא במסכת עירובין (דף נ"ד ע"ב) מספרת על תלמיד שהיה שונה לימודו בלחש וכן שכח את כל לימודו בזמן קצר. מכך שמענו שהלומד ישמיע את קולו בזמן לימודו, ויועיל לו לזיכרון. לא יתחיל בלימודו ביום קודם שיברך ברכות התורה, אולם להרהר בדברי תורה מותר, ואפילו קודם שנטל ידיו שחרית. ויברך ברכות התורה בשמחה על כך שזכה להיות מהעוסקים בתורה. מעלת תומכי תורה גדולה היא ביותר, לכן ראוי לאדם לקבוע לעצמו לתרום באופן קב
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.

מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.

נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.

שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.

שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.

יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.

אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.

נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.

עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.

עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.

נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.

רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.











