ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הרב אברהם שפירא
באחת החתונות שבהן השתתף ר' אברום, ניגש אליו אחד מהאורחים שהיה רחוק מתורה ומצוות, בדיוק לפני שהתחילו להתפלל ערבית, ושאל בהתרסה: היכן נמצא אלוקים הזה שמתפללים אליו?
ר' אברום חייך ואמר לו ברוגע: עכשיו אני הולך להתפלל, תסתכל עלי כשאתפלל ותבין. ואכן, למרבה הפלא, אותו אחד שרק לפני רגע קנטר ולעג, עמד במשך כל התפילה מרותק לדמותו של הרב המתפלל בנועם ובדבקות, ולא הסיר את מבטו עד שסיים ר' אברום את תפילתו. ליבו הרגיש והפנים את מהות העמידה לפני המלך וקושיותיו נעלמו.
כשסיים הרב את תפילתו, ניגש אליו אותו יהודי כשאור שפוך על פניו, הודה לו בשמחה והם נפרדו בחום ובלבביות.
תולדות חייו – פרק ב
ההערכה אל ר' אברום בין חבריו גדלה כל כך, עד שאפילו בחורים המבוגרים ממנו בשנים רבות, לפני שהיו מוסרים שיעור קטן בפני חבריהם ("חבור'ה") היו באים לדון אתו בתוכן הדברים. פרסומו כבחיר ה"עילויים" הביא צעירים רבים להתקרב אליו כדי ללמוד ממנו ולהתגדל בתורה על ידו, והוא קירבם בחביבות ובנעימות. ביניהם התפרסמו לימים כגדולי תורה בציבור החרדי, כמו הרב ברוך דב פוברסקי, הרב יעקב רוזנטל, הרב מיכל יהודה ליפקוביץ והרב ברוך מרדכי אזרחי.
גדולי התורה שבירושלים אהבוהו וקירבוהו, ונהנו לדון עמו בפלפולה של תורה. הם התפעלו מאוד מחריפותו ובקיאותו, בעוד הם מזקני דור והוא אך בחור צעיר. רבה של ירושלים, רבי צבי פסח פרנק, נתן לר' אברום מתשובותיו ההלכתיות ששלח לשואלים, כדי שיעיר עליהם את הערותיו. ראש ישיבת עץ חיים רבי איסר זלמן מלצר התכתב איתו רבות בדברי תורה ואף הכניס את מכתביו של ר' אברום לתוך ספר "אבן האזל" שחיבר.
גם הגרי"ז סולובייצ'יק מבריסק קירב ואהב אותו במיוחד. הוא העריך אותו כל כך עד שביקש שיביאו לו במיוחד חוברות שיש בהן מחידושי תורתו של הרב, וקראם במלואם. לא לשווא אמר בנו "אבא היה מעריץ של ר' אברהם אלקנה". וכל זה – כשר' אברום היה צעיר בשנות העשרים, והגרי"ז מזקני הדור וגאוניו.
קשר מכתבים מיוחד היה לר' אברום עם החזון איש, שנהג בו כבוד מיוחד מרוב הערכתו אליו. באחד מהמכתבים ששלח החזו"א לר' אברום כתב שרואים עליו ש"כל מגמתו להגיע לאמת התורה". התבטאות נדירה מפי אדם שידוע בביקורתיותו על בעלי פלפולים...
דברים שבלב
איתי הסתובב בחצר בית הספר מתוסכל. לפני רגע הסתיימה בכיתה שיחה מפי רב חשוב, שהסביר על הכוח של התפילה, על חשיבותה ועל עוצמתה. הוא דיבר בכזו התלהבות, הרהר איתי במוחו ובעט באבן חצץ קטנה, אבל עובדה שזה לא עובד לי. כל כך הרבה התפללתי על אחותי רננה שתתחתן כבר, והיא עוד לא מצאה את האחד שלה.
הרב בדיוק יצא מהבנין וחצה את החצר בדרכו אל השער. הוא שם לב לאיתי שהסתובב בפרצוף עצוב וניגש אליו. "ראיתי שלא התחברת למה שאמרתי, נכון? גם עכשיו רואים שמשהו מציק לך. אולי תרצה לשתף אותי?"
איתי התלבט לרגע. מה כבר יש לי להפסיד, החליט בסוף והתחיל להסביר לרב את תחושותיו. "מה כבר שוה התפילה? הוא סיים בתסכול. היא לא עוזרת כלום.
הרב המתין רגע ושאל את איתי: "אתה מכיר את הסיפור על חנה, אמו של שמואל הנביא, שלא היו לה בנים?" כשאיתי הנהן לחיוב המשיך הרב: "בנביא מתואר דבר מעניין שכדאי לשים אליו לב, אחרי שאלקנה בעלה אמר לה 'הלא אנוכי טוב לך מעשרה בנים' היא נעמדה שוב לשפוך את ליבה לפני ה'. ראש הישיבה שלי, הרב אברהם אלקנה שפירא, שאתה בטח מכיר אותו בכינויו המפורסם: 'ר'ב אברום', הסביר שכשחנה ראתה שאלקנה מנחם אותה כך, הבינה שהוא השלים עם המצב והתייאש משינוי. דווקא אז היא קמה ומכריזה שהיא לא מתייאשת מישועת ה', ונעמדת להתפלל עוד, ואכן, הקב"ה ענה לה והיא זכתה ללדת את שמואל הנביא."
תודה, הרב! הגיב איתי שהקשיב מרותק. הארת לי מבט חדש על התפילה והאמונה בכוחה. הרב המשיך בדרכו, משאיר אחריו את איתי חזק יותר, מאמין יותר, מעודד יותר. גדול יותר.
~~
כח התפילה הוא אדיר, והקב"ה תמיד שומע אותנו ומחכה לתפילותינו. אנחנו לעולם לא מתייאשים מישועתו, אלא מתפללים שוב ושוב, כמו שלימדו חז"ל: אם רואה אדם שהתפלל ולא נענה – יחזור ויתפלל! שנאמר: קוה אל ה' חזק ויאמץ ליבך וקוה אל ה'."
מתורתו
בברכות (ד' ד') נאמר: "העושה תפילתו קבע אין תפילתו תחנונים". משפט דומה מופיע במסכת אבות (ב' י"ג)) בשם רבי שמעון בן נתנאל הדורש שהתפילה תהיה "רחמים ותחנונים", אלא ששם מביאה המשנה ראיה מפסוק: "כי חנון ורחום הוא ארך אפיים ורב חסד וניחם על הרעה". דברים אלו תמוהים – הרי הפסוק מדבר על תשובה, ומה הקשר לתפילה?
הסביר מרן הגר"א שפירא, שלא סתם נוסף הפסוק דווקא בדברי רבי שמעון בן נתנאל, בשונה מהמשנה בברכות. במשנה ח' שלפניה נכתב עליו שהוא "ירא חטא", אדם שירא חטא חי כל חייו בתודעה של תשובה, של התנקות מעבירות והתקרבות לקב"ה. גם תפילתו של אדם כזה מקבלת דרגה וצורה מיוחדת בפני עצמה, ועל כך הביא התנא את הפסוק, ללמדנו על כוחה של תפילה שבאה מתוך תשובה, מלאת "רחמים ותחנונים".
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.









