ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הרב אברהם שפירא
באחת החתונות שבהן השתתף ר' אברום, ניגש אליו אחד מהאורחים שהיה רחוק מתורה ומצוות, בדיוק לפני שהתחילו להתפלל ערבית, ושאל בהתרסה: היכן נמצא אלוקים הזה שמתפללים אליו?
ר' אברום חייך ואמר לו ברוגע: עכשיו אני הולך להתפלל, תסתכל עלי כשאתפלל ותבין. ואכן, למרבה הפלא, אותו אחד שרק לפני רגע קנטר ולעג, עמד במשך כל התפילה מרותק לדמותו של הרב המתפלל בנועם ובדבקות, ולא הסיר את מבטו עד שסיים ר' אברום את תפילתו. ליבו הרגיש והפנים את מהות העמידה לפני המלך וקושיותיו נעלמו.
כשסיים הרב את תפילתו, ניגש אליו אותו יהודי כשאור שפוך על פניו, הודה לו בשמחה והם נפרדו בחום ובלבביות.
תולדות חייו – פרק ב
ההערכה אל ר' אברום בין חבריו גדלה כל כך, עד שאפילו בחורים המבוגרים ממנו בשנים רבות, לפני שהיו מוסרים שיעור קטן בפני חבריהם ("חבור'ה") היו באים לדון אתו בתוכן הדברים. פרסומו כבחיר ה"עילויים" הביא צעירים רבים להתקרב אליו כדי ללמוד ממנו ולהתגדל בתורה על ידו, והוא קירבם בחביבות ובנעימות. ביניהם התפרסמו לימים כגדולי תורה בציבור החרדי, כמו הרב ברוך דב פוברסקי, הרב יעקב רוזנטל, הרב מיכל יהודה ליפקוביץ והרב ברוך מרדכי אזרחי.
גדולי התורה שבירושלים אהבוהו וקירבוהו, ונהנו לדון עמו בפלפולה של תורה. הם התפעלו מאוד מחריפותו ובקיאותו, בעוד הם מזקני דור והוא אך בחור צעיר. רבה של ירושלים, רבי צבי פסח פרנק, נתן לר' אברום מתשובותיו ההלכתיות ששלח לשואלים, כדי שיעיר עליהם את הערותיו. ראש ישיבת עץ חיים רבי איסר זלמן מלצר התכתב איתו רבות בדברי תורה ואף הכניס את מכתביו של ר' אברום לתוך ספר "אבן האזל" שחיבר.
גם הגרי"ז סולובייצ'יק מבריסק קירב ואהב אותו במיוחד. הוא העריך אותו כל כך עד שביקש שיביאו לו במיוחד חוברות שיש בהן מחידושי תורתו של הרב, וקראם במלואם. לא לשווא אמר בנו "אבא היה מעריץ של ר' אברהם אלקנה". וכל זה – כשר' אברום היה צעיר בשנות העשרים, והגרי"ז מזקני הדור וגאוניו.
קשר מכתבים מיוחד היה לר' אברום עם החזון איש, שנהג בו כבוד מיוחד מרוב הערכתו אליו. באחד מהמכתבים ששלח החזו"א לר' אברום כתב שרואים עליו ש"כל מגמתו להגיע לאמת התורה". התבטאות נדירה מפי אדם שידוע בביקורתיותו על בעלי פלפולים...
דברים שבלב
איתי הסתובב בחצר בית הספר מתוסכל. לפני רגע הסתיימה בכיתה שיחה מפי רב חשוב, שהסביר על הכוח של התפילה, על חשיבותה ועל עוצמתה. הוא דיבר בכזו התלהבות, הרהר איתי במוחו ובעט באבן חצץ קטנה, אבל עובדה שזה לא עובד לי. כל כך הרבה התפללתי על אחותי רננה שתתחתן כבר, והיא עוד לא מצאה את האחד שלה.
הרב בדיוק יצא מהבנין וחצה את החצר בדרכו אל השער. הוא שם לב לאיתי שהסתובב בפרצוף עצוב וניגש אליו. "ראיתי שלא התחברת למה שאמרתי, נכון? גם עכשיו רואים שמשהו מציק לך. אולי תרצה לשתף אותי?"
איתי התלבט לרגע. מה כבר יש לי להפסיד, החליט בסוף והתחיל להסביר לרב את תחושותיו. "מה כבר שוה התפילה? הוא סיים בתסכול. היא לא עוזרת כלום.
הרב המתין רגע ושאל את איתי: "אתה מכיר את הסיפור על חנה, אמו של שמואל הנביא, שלא היו לה בנים?" כשאיתי הנהן לחיוב המשיך הרב: "בנביא מתואר דבר מעניין שכדאי לשים אליו לב, אחרי שאלקנה בעלה אמר לה 'הלא אנוכי טוב לך מעשרה בנים' היא נעמדה שוב לשפוך את ליבה לפני ה'. ראש הישיבה שלי, הרב אברהם אלקנה שפירא, שאתה בטח מכיר אותו בכינויו המפורסם: 'ר'ב אברום', הסביר שכשחנה ראתה שאלקנה מנחם אותה כך, הבינה שהוא השלים עם המצב והתייאש משינוי. דווקא אז היא קמה ומכריזה שהיא לא מתייאשת מישועת ה', ונעמדת להתפלל עוד, ואכן, הקב"ה ענה לה והיא זכתה ללדת את שמואל הנביא."
תודה, הרב! הגיב איתי שהקשיב מרותק. הארת לי מבט חדש על התפילה והאמונה בכוחה. הרב המשיך בדרכו, משאיר אחריו את איתי חזק יותר, מאמין יותר, מעודד יותר. גדול יותר.
~~
כח התפילה הוא אדיר, והקב"ה תמיד שומע אותנו ומחכה לתפילותינו. אנחנו לעולם לא מתייאשים מישועתו, אלא מתפללים שוב ושוב, כמו שלימדו חז"ל: אם רואה אדם שהתפלל ולא נענה – יחזור ויתפלל! שנאמר: קוה אל ה' חזק ויאמץ ליבך וקוה אל ה'."
מתורתו
בברכות (ד' ד') נאמר: "העושה תפילתו קבע אין תפילתו תחנונים". משפט דומה מופיע במסכת אבות (ב' י"ג)) בשם רבי שמעון בן נתנאל הדורש שהתפילה תהיה "רחמים ותחנונים", אלא ששם מביאה המשנה ראיה מפסוק: "כי חנון ורחום הוא ארך אפיים ורב חסד וניחם על הרעה". דברים אלו תמוהים – הרי הפסוק מדבר על תשובה, ומה הקשר לתפילה?
הסביר מרן הגר"א שפירא, שלא סתם נוסף הפסוק דווקא בדברי רבי שמעון בן נתנאל, בשונה מהמשנה בברכות. במשנה ח' שלפניה נכתב עליו שהוא "ירא חטא", אדם שירא חטא חי כל חייו בתודעה של תשובה, של התנקות מעבירות והתקרבות לקב"ה. גם תפילתו של אדם כזה מקבלת דרגה וצורה מיוחדת בפני עצמה, ועל כך הביא התנא את הפסוק, ללמדנו על כוחה של תפילה שבאה מתוך תשובה, מלאת "רחמים ותחנונים".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
