ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
- שבת ומועדים
- חנוכה
- שיחות לחג החנוכה
יום אחד אירע מאורע ששינה את חייו. היה זה יום שישי, והמורה הצעיר שקע בהכנות המרובות לשבת. לפתע, שם לב שהשעה מאוחרת, והשמש כמעט שקעה. ממש ברגע האחרון, הוא קלט את העניין, וניצל מחילול שבת.
לאנשים רבים, מאורע כזה היה רגע שגרתי בחייהם, אך הרב לקח אותו לתשומת ליבו באופן מיוחד. הוא קלט עד כמה התרחק בנפשו מאווירת הקדושה של ירושלים, שבה מקבלים את השבת בשעה מוקדמת. ויתר על כן, עד כמה התרחק בנפשו מעולם הישיבות, בו האדם שם את מרכז חייו בהתעלות בתורה ועבודת ה'. הוא, חלילה, כמעט וחילל שבת!
באותה שבת, החליט הרב לנצל כל רגע פנוי ללימוד תורה. הרב החל ללמוד מסכת שבת, ובאותה שבת סיים שני דפי גמרא. הוא החליט מעכשיו ללמוד בכל יום שני דפים. בהמשך, הגדיל אט אט את כמות הדפים, עד שהיה לומד בכל יום 7 דפי גמרא, ולסיים את הש"ס בכל שנה.
כך צמח והפך אט אט לתלמיד חכם גדול, ובהמשך הפך לרבה של שכונת בית וגן בירושלים. (לפי הספר 'ההר הטוב הזה').
סיפור זה ממחיש מציאות חיים, שלצערינו, אנשים ונשים רבים שוקעים בה. רבים רבים, שואפים בצעירותם שאיפות רוחניות גבוהות, וכך בעת היותם במסגרות חינוכיות שונות ואף בתחילת חיי הנישואין, הם הולכים ומתעלים מבחינה רוחנית. אולם בהמשך החיים, הם שוקעים אט אט בשגרה האפורה, שוכחים את שאיפותיהם הנעלות, ומתחילים לרדת מבחינה רוחנית.
הירידה לא מתרחשת ביום אחד, אלא בתהליך ארוך ואיטי. "כך היא דרכו של יצר הרע, היום אומר לו עשה כך, ולמחר אומר לו עשה כך, ולבסוף אומר לו: לך עבוד עבודה זרה" (בבלי קידושין). מול התופעה הזו, על האדם ללכת בדרכו של הרב מן ההר, לבלום את הירידה, ולהתעורר מחדש לעלייה רוחנית.
אולם, אם באדם הפרטי, הדבר תלוי בבחירתו של האדם, הרי שלגבי עם ישראל מובטח לנו, ש'קץ שם לחושך'. גם אם אנו יורדים, עתיד מנגנון התיקון בסוף לקפוץ, ולבלום את הירידה.
זהו ערב חנוכה. מעת שנברא האדם בחודש תשרי, הלך הלילה והתארך, עד שחשש האדם הראשון, שעתיד העולם להיות תמיד כקבר חשוך. ואז, בימי החנוכה, החלו שוב הימים להתארך, החושך נבלם, וזכינו שוב לתוספת אור (עבודה זרה ח.).
וכך קרה לעם ישראל. היוונים הפיצו את התפיסה ההליניסטית, והיהודים הלכו אט אט והתיוונו. בהמשך הם חיללו את המקדש, והחלו להכריח גם את יראי ה' לעבור על התורה והמצוות, ואף אחד לא החל להילחם בהם. אולם, כשהם הגיעו למודיעין, הכפר הקטן, וניסו להכריח את משפחת הכהונה של מתיתיהו לעבוד עבודה זרה, ובכך לטמא את העם כולו, הגיע רגע הסיום לחושך.
מנגנון התיקון קפץ, מתיתיהו ובניו מרדו, והאור שב להתגבר. נצח ישראל לא ישקר, אנו מובטחים שברית ה' לא תסור מפינו ומפי זרעינו לנצח, והחושך חייב להיבלם.
ובימינו, באופן כללי, הדבר יכול לחזק אותנו גם בזמנים שהחשוך מתגבר, ש'קץ שם לחושך', ולכן וודאי בסוף יהיה מי שיבלום את התופעות השליליות הללו. וברמה הפרטית, חשוב שנתעורר, ונמצא את הדרכים להעלות מחדש אור רוחני בחיינו! חנוכה שמח!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
