ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
- שבת ומועדים
- חנוכה
- שיחות לחג החנוכה
יום אחד אירע מאורע ששינה את חייו. היה זה יום שישי, והמורה הצעיר שקע בהכנות המרובות לשבת. לפתע, שם לב שהשעה מאוחרת, והשמש כמעט שקעה. ממש ברגע האחרון, הוא קלט את העניין, וניצל מחילול שבת.
לאנשים רבים, מאורע כזה היה רגע שגרתי בחייהם, אך הרב לקח אותו לתשומת ליבו באופן מיוחד. הוא קלט עד כמה התרחק בנפשו מאווירת הקדושה של ירושלים, שבה מקבלים את השבת בשעה מוקדמת. ויתר על כן, עד כמה התרחק בנפשו מעולם הישיבות, בו האדם שם את מרכז חייו בהתעלות בתורה ועבודת ה'. הוא, חלילה, כמעט וחילל שבת!
באותה שבת, החליט הרב לנצל כל רגע פנוי ללימוד תורה. הרב החל ללמוד מסכת שבת, ובאותה שבת סיים שני דפי גמרא. הוא החליט מעכשיו ללמוד בכל יום שני דפים. בהמשך, הגדיל אט אט את כמות הדפים, עד שהיה לומד בכל יום 7 דפי גמרא, ולסיים את הש"ס בכל שנה.
כך צמח והפך אט אט לתלמיד חכם גדול, ובהמשך הפך לרבה של שכונת בית וגן בירושלים. (לפי הספר 'ההר הטוב הזה').
סיפור זה ממחיש מציאות חיים, שלצערינו, אנשים ונשים רבים שוקעים בה. רבים רבים, שואפים בצעירותם שאיפות רוחניות גבוהות, וכך בעת היותם במסגרות חינוכיות שונות ואף בתחילת חיי הנישואין, הם הולכים ומתעלים מבחינה רוחנית. אולם בהמשך החיים, הם שוקעים אט אט בשגרה האפורה, שוכחים את שאיפותיהם הנעלות, ומתחילים לרדת מבחינה רוחנית.
הירידה לא מתרחשת ביום אחד, אלא בתהליך ארוך ואיטי. "כך היא דרכו של יצר הרע, היום אומר לו עשה כך, ולמחר אומר לו עשה כך, ולבסוף אומר לו: לך עבוד עבודה זרה" (בבלי קידושין). מול התופעה הזו, על האדם ללכת בדרכו של הרב מן ההר, לבלום את הירידה, ולהתעורר מחדש לעלייה רוחנית.
אולם, אם באדם הפרטי, הדבר תלוי בבחירתו של האדם, הרי שלגבי עם ישראל מובטח לנו, ש'קץ שם לחושך'. גם אם אנו יורדים, עתיד מנגנון התיקון בסוף לקפוץ, ולבלום את הירידה.
זהו ערב חנוכה. מעת שנברא האדם בחודש תשרי, הלך הלילה והתארך, עד שחשש האדם הראשון, שעתיד העולם להיות תמיד כקבר חשוך. ואז, בימי החנוכה, החלו שוב הימים להתארך, החושך נבלם, וזכינו שוב לתוספת אור (עבודה זרה ח.).
וכך קרה לעם ישראל. היוונים הפיצו את התפיסה ההליניסטית, והיהודים הלכו אט אט והתיוונו. בהמשך הם חיללו את המקדש, והחלו להכריח גם את יראי ה' לעבור על התורה והמצוות, ואף אחד לא החל להילחם בהם. אולם, כשהם הגיעו למודיעין, הכפר הקטן, וניסו להכריח את משפחת הכהונה של מתיתיהו לעבוד עבודה זרה, ובכך לטמא את העם כולו, הגיע רגע הסיום לחושך.
מנגנון התיקון קפץ, מתיתיהו ובניו מרדו, והאור שב להתגבר. נצח ישראל לא ישקר, אנו מובטחים שברית ה' לא תסור מפינו ומפי זרעינו לנצח, והחושך חייב להיבלם.
ובימינו, באופן כללי, הדבר יכול לחזק אותנו גם בזמנים שהחשוך מתגבר, ש'קץ שם לחושך', ולכן וודאי בסוף יהיה מי שיבלום את התופעות השליליות הללו. וברמה הפרטית, חשוב שנתעורר, ונמצא את הדרכים להעלות מחדש אור רוחני בחיינו! חנוכה שמח!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

אורות התשובה - הרב הראל כהן השתלבות הפרט בתשובת הצדיקים והכלל
אורות התשובה פרק ח, ו' - ז'
השיעור עוסק באופן שבו תשובת הצדיקים מאירה את המציאות כולה, ובאפשרות של האדם הפרטי להיכלל בתשובתם הכללית כדי להתעלות מנפילותיו וממכאוביו. בנוסף, מוסבר כיצד החטא סותר ופוצע את ההרמוניה העולמית, בעוד תהליך התשובה מאחה את הקרעים ומשיב את השלמות והאור לכל סדרי ההוויה.

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.












