הלכות והליכות בענין קבלת שבת | הרב יהודה לב | בית המדרש

ישיבה
בית המדרש

בית המדרש

מדורים
לב המועדים

קטגוריה משנית

שבת ומועדים
הלכות שבת
הכנות לשבת, כניסתה ויציאתה

קובץ ה-PDF המצורף לשיעור

663

9 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

שיעור לדרך אזור שורטים שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

רבי חנינא מתעטף וקאי אפניא דמעלי שבתא ואמר בואו ונצא לקראת שבת כלה מלכתא, רבי ינאי מתעטף וקאי ואמר בואי כלה בואי כלה (שבת קיט ע"א, ב"ק לב, א).
מנחה בערב שבת
נכנסים לבית הכנסת ומתפללים תפילת מנחה כמו שאר ימות השבוע ואין נופלים על פניהם (טושו"ע או"ח רסז).
והטעם: משום דהוי ערב שבת ומפני כבוד השבת לא אמרינן, והוא הדין בערב יו"ט (ערוך השולחן רסז א).
מנחה גדולה - וכתב המשנ"ב (שם ס"ק א, כה"ח שם ב) ונראה דה"ה כשמתפללים מנחה גדולה אחר חצות, והטעם: משום דתוספת קדושת שבת מתחיל להתגלות בע"ש אחר שעה חמישית מן היום כמבואר בספר שער הכוונות (כה"ח רסז ב).

לב המועדים (56)

הרב יהודה לב

41 - הלכות והליכות בענין חלות השבת

42 - הלכות והליכות בענין קבלת שבת

43 - איסור שעטנז – איסור אכילת בשר וחלב ואכילת דם

טען עוד

(וכן מי שאוכל פת אחר חצות יאמר "שיר המעלות בשוב השם" ולא "על נהרות בבל" מהטעם הנ"ל (משנ"ב שם)).
שיר השירים
יש הנוהגים לומר שיר השירים ויש להזהר בדקדוקי המילים והטעמים ולא יפסיק בדיבור (של"ה).
והטעם : אמרו חז"ל אין העולם כדאי כיום שניתנה בו שהש"ר לישראל, שכל הכתובים קודש ושהש"ר קודש קדשים, ואין בכל ימות השבוע שעה מקודשת כשעה זו, לפי שאז מתגלה תוספת אור קדושת השבת בגוף האדם ואז ראוי לקרותה (פתח הדביר או"ח רס הובא בעולת ראיה).
טעם אחר: כדי לעורר אהבת דודים (של"ה, אור צדיקים כח אות ט).
טעם אחר: לפי שהשבת נקראת כלה [בואי כלה] ובשיר השירים נזכרים כמה פעמים שבחי כלה (אוצר דו"מ עמוד תיד).
בסגולותיו - כל הקורא שיר השירים בערב שבת ניצול מדינה של גהינום (מעשה רוקח).
מי שאין לו זמן לומר קודם קבלת שבת יאמר ד' פסוקים אלו: "ישקני מנשיקות פיהו" (א, ב), "עורי צפון" (ד, טז), "קול דודי" (ב, ח), "באתי לגני" (ח, א), וסימנך י עקב, והטעם שלא יאמר בשבת: משום דאין לומר שהש"ר בשבת, והטעם ע"פ הגמרא (שבת קטז ע"ב) דאין לקרוא כתובים בשבת (שו"ת שיח יצחק קסב). ומיהו היעב"ץ (דיני ער"ש לט) כתב שיאמר בשבת, וכן כתב ביסוד ושורש העבודה (שער ח פרק א). בכה"ח הביא מנהג לומר שהש"ר בין מנחה לערבית אחר שאמרו קבלת שבת (רס אות כז).
קבלת שבת
אחרי מנחה אומרים קבלת שבת שהם ששה פרקים מתהילים, והיא נחשבת לתוספת שבת ולכן מן הראוי לומר אותם לפני השקיעה ולהמשיך לתוך השקיעה ומיהו האומרים אחרי השקיעה יש להם על מי לסמוך (משמרת השבת ג אות ג ד).
אמירה בציבור - נוהגים לומר תפילה זו בציבור אע"פ שאין בה קדיש שצריך עשרה, והטעם: לפי שברוב עם הדרת מלך (סידור יעב"ץ לפני סדר ק"ש, קצה"ש סימן עז בשם תשובות הלכות קטנות חא נב). סמך לדבר ע"פ המדרש שהשבת היא בת זוגה של ישראל וכמו בברכת חתנים צריך שיהיה עשרה ה"ה בקבלת שבת (ליקוטי מהרי"ח בשם ספר שח בשם בהלק"ש).
אמירה על הבימה
הטעם שבתפילה זו החזן עומד על הבימה ולא על עמוד הש"ץ כמו בכל התפילות, לפי שדורות הראשונים היו יוצאים לקבל את השבת בשדות ולזכר זה הולך החזן לקבל את השבת על הבימה שהוא המקום הגבוה ומקומו סמוך לפתח (קונטרס אחרון).
טעם אחר: לפי שבתחילה שתקנו סדר קבלת שבת היו שהתנגדו לכך ולבסוף הסכימו בתנאי שהש"ץ יאמר מעל הבימה ולא על יד העמוד של החזן כדי להראות שסדר קבלת שבת אינו מסדר התפילה הרגיל (הערות על הסידור לרא' ברלינר).
טעם אחר: ע"פ מה שאמרו חז"ל (שבת פו, ב) הכל מודים בשבת ניתנה תורה לישראל ע"כ הנהיגו שבעת כניסת השבת יתפלל החזן על הבימה במקום שבו קוראים את התורה (זיו השבת קבלת שבת א).
מקור וטעם אמירת ששת המזמורים
ע"פ הגמ' בשבת לה: דאיתא "שש תקיעות היו תוקעים בערב שבת, "תקיעה ראשונה" להבטיל את העובדים בשדות (שיהיה להם זמן לחזור לבית), "תקיעה שנייה להבטיל את העם ממלאכה" מבאר רש"י לסגור את החנויות ולבטל מקח ממכר, "תקיעה שלישית" בכדי לחלוץ תפילין ושיהיה בכדי צלית דג או להדביק פת בתנור ואחר כך עוד שלוש תקיעות תוקע (מדליקים הנר) מריע ותוקע ושובת, ומכיון שהיו צריכים לבטלם מפני המלכות תקנו לומר ו' מזמורים זכר לזה (סידור הגר"א בשם סידור יעב"ץ, סידור רשב"ן חלק תקנות ותפילות עמוד כג).
טעם אחר: שהם כנגד ששת ימי השבוע ו"מזמור שיר ליום השבת" כנגד שבת קודש (סידור בית יעקב לפני סדר ק"ש).
רמזים במזמור: תחילת אותיות מזמורים אלו "יי משלם" רומז על מה שנאמר (ביצה טו ע"ב) "לוו עלי ואני פורע" (מתוך ספר מקור התפילות).
עוד ר"ת של ששה מזמורים אלו ל,ש י, מ,ו,מ, בגמטריא (430) נפש, רמז לנשמה היתירה, ואמירת מזמורים אלו יהיו למשיבת נפש מאשר בידו נפש כל חי (קיצור השל"ה, סידור חת"ס קב"ש).
והטעם שנבחרו מזמורים אלו: לפי שמזמורים אלו מדברים על הגאולה העתידית וזה הסמיכות לשבת, ששבת מראה על יום שכולו שבת ומנוחה לחיי העולמים שהוא העולם הבא (ערוה"ש רסז ב).
מזמור לדוד
יש שנוהגים לעמוד כשאומרים מזמור זה, לפי שיש בו ז' קולות (קול ה' בכוח, וכו') שכנגדם תקנו ז' ברכות שבתפילת שמו"ע של שבת לכן צריך לעמוד כבתפילת העמידה (ברכות כט ע"א, ערהו"ש רסז ב) טעם אחר: שאז תחילת הזמן לקבלת הנשמה היתירה וגמר קבלת הנשמה הוא באמירת הפיוט "בואי בשלום" (סידור תפלה ישרה כה"ח רסא כז).
אנא בכוח
מיוסד על שם של מ"ב אותיות והוא שם של מעשה בראשית (תוס' רפ"ב חגיגה ד"ה אין דורשין) ולפי שהשבת זכר למעשה בראשית לפיכך אומרים אותו קודם קבלת שבת (ערוך השולחן רסז ב). ונוהגים לומר זאת בלחש (קצות השולחן ע"ג בדה"ש ס"ק ט). ובעמידה (כנה"ג נא).
טעם אחר: לפי שהז' שמות היוצאים "מאנא בכוח" שייכים לז' קולות שבמזמור זה ומטעם זה קבעו לאומרו אחר מזמור לדוד (ליקוטי מהר"ם).
טעם אחר: לפי שאנא בכח מיוסד כנגד ימי השבוע (כה"ח רלט ב).
בשכמל"ו - ומסיימים בשכמל"ו, והטעם: מפני קדושת השם הנרמז באנא בכח, ומטעם זה נוהגים לאומרו בעמידה (סדר היום מהרי"ח חא דף מז:).
לכה דודי - פזמון לכה דודי חיבר ר' שלמה אלקבץ ושמו מרומז בתחילת כל פזמון.
שירה בלכה דודי – נהגו לשיר מזמור זה, מקורו על פי המדרש שוחר טוב על התהילים (צב) וז"ל ולא עוד אלא כשהיא (השבת) נכנסת אנו מקבלים אותו בשירין וזמרין (יסוד ושורש העבודה).
שמור וזכור - והטעם שהקדים שמור לזכור אע"פ שבפסוק זכור קודם, שנאמר בדברות ראשונות (שמות כ ז) ושמור נאמר בדברות שניות (דברים ח א), לפי שרצה בעל הפיוט לרמוז שמו בראשי החרוזים לכך היפך הסדר (ליקוטי מהרי"ח סדר קבלת שבת בשם ס' מאור ושמש פרשת ואתחנן).
בואי בשלום – כשאומרים בואי בשלום עומדים ומסבבים פנים לאחור (משנ"ב רסב ס"ק י), והטעם: כדרך חכמים שהיו אומרים בוא ונצא לקראת שבת מלכתא (לקראת שבת שם מקור הברכה פרק יד) כשאומרים בואי כלה מטה ראשו לימין, ובואי כלה השני מטה ראשו לשמאל (סידור בית יעקב ק"ש ב, שלמי חגיגה קצב:).
טעם אחר: בשביל נתינת כבוד לשבת הנכנסת באותה שעה, כאילו מקבלים אדם חשוב הנכנס (משנ"ב רסב ס"ק ט בשם כנה"ג).
טעם אחר: הפניה לכיוון שקיעת החמה מפני שבסיומה נכנסת שבת (כה"ח רסב לב, שער הכוונות והוא ע"פ הסוד).
טעם אחר : לפי שהיו מגדולי החכמים שהיו יוצאים לשדות בכדי לקבל את השבת ובמקום לצאת לשדות אנו נוהגים בהחזרת פנים לאחור.
אופן הפניה - כשהופכים פניהם צריך לפנות דרך ימין וכן לאחר שאמר בואי בשלום ורוצה לחזור למזרח יפנה דרך ימין ע"פ מה דאמרינן (זבחים סב, ב) כל פניות שאתה פונה לא יהיו אלא לימין (סידור הגר"א).
מזמור שיר ליום השבת (תהילים צב)
אומרים מזמור זה בעמידה לכבוד שבת קודש (של"ה)
והטעם באמירת מזמור זה לפי שמזמור זה נאמר לראשונה על ידי אדם הראשון אחר שחטא בערב שבת ונגזרה עליו מיתה, בא יום השבת ונעשה סנגור לפניו ואמר ריבונו כל העולמים בששת ימי המעשה לא נהרג אדם בעולם ובי אתה מתחיל שנאמר (בראשית ב ג) "ויברך אלוהים את יום השביעי ויקדש אותו" ובזכות יום השבת ניצול אדם הראשון מדינה של גיהנום ראה אדם הראשון כוחה של שבת אמר לא לחינם בירך הקב"ה את יום השבת וקידש אותו, התחיל משורר ומזמר ליום השבת שנאמר (תהילים צב א) "מזמור שיר ליום השבת", ואחר כך משה רבינו חידשו שוב (פרקי דרבי אליעזר פרק יט א).
טעם אחר: זכר לבריאת העולם לפי שמובא במדרש כשראו אדם וחוה שנבראו ביום ו', בלילה שנחשך היום בכו שניהם, לשחרית ראו שהאיר היום היו מזמרים ואומרים מזמור שיר ליום השבת וזה הטעם שתקנו לומר מזמור זה בליל שבת ובוקר (סידור רשב"ן חלק תפילות ותקנות).
מי יסד מזמור זה - משה רבינו תקנו, ורמז שמו בתחילת המזמור מ זמור ש יר ל יום ה שבת למשה , והטעם: שהטיל ל' בתוך שמו מפני ענווה שלא יבינו שהוא תקנו(חיד"א סידור רשב"ש מגרמייזא).
ה' מלך (תהילים צג) - הטעם באמירתו שנאמר בו "גאות לבוש" לפי שתחילת מזמור זה נדרש על כניסת השבת כדאיתא (ר"ה לא, א) כשסיים הקב"ה מלאכתו נתעטף תפארת לבושו לכבוד שבת קודש, וכן יסדו ביוצר, תפארת עטה ליום המנוחה (סידור יעב"ץ).
טעם אחר : לפי שמזמור שיר ליום השבת מרמז לעולם הבא ובימות המשיח יאמרו כל העולם שה' מלך עליהם (רד"ק תהילים צג א).
ברמזיו - במזמור זה יש מ"ה תיבות ובגימטריא "אדם", שהרי שנברא האדם ביום השישי והוא תכלית הבריאה.
משנת במה מדליקין (שבת פרק ב)
נוהגים לומר פרק במה מדליקין (טושו"ע ער א) טעם א: לפי שיש בו דיני הדלקת נרות וכן ג' דברים שצריך אדם לומר ערב שבת בין השמשות ואלו הם – "עשרתם" "ערבתם" "הדליקו את הנר" (טור או"ח ער).
טעם ב: לפי שיש המאחרים לבוא לבית הכנסת מחמת טורח הכנה לשבת וכדי שיספיקו להתתפלל עם הציבור תקנו שהציבור ימתין מעט על ידי אמירת פרק זה (באר היטב או"ח ער).
טעם ג: מפני שנאמר בו דיני הדלקה ואולי עשה שלא כדין שהדליק שמנים ופתילות שאסורים בהדלקה ויספיק ללכת לתקן (ולטעם זה מבואר מדוע אומרים זאת לפני מעריב שיש לו עוד זמן לתקן) (ערוך השולחן ער א).
טעם ד: כדי להמתין למי שלא גמר משום הסכנה (מטה משה תלב).
נוסח ספרד אין אומרים פרק זה, ואומרים במקום זה מאמר הזוהר (תרומה דף קלה עא) כגוונא, והטעם שאין אומרים פרק במה מדליקין לפי שהטעם שאומרים קודם מעריב כתב במשנ"ב (רע ס"ק א) משום שבזמנם היו מקדימים להתפלל ערבית מוקדם וע"י קריאת פרק זה ידע במה מדליקים וג' דברים, אבל בזמנינו אין מקפידים כ"כ להתפלל מוקדם ואין שייך טעם זה.
וכן הטעם משום המאחרים לא שייך בזמן הזה שמתפללים מאוחר ואין מי שיתאחר ולא יבוא לבית כנסת קודם תפילת מעריב שהרי צריך לפרוש ממלאכה קודם שקיעת החמה.
ואע"פ שברכת מגן אבות לא בטלה אע"פ שהטעם (משום מזיקים) בטל משום שתקנת חכמים אינה בטלה לעולם, ואמירת במה מדליקין הוא רק מנהג ומנהג אפשר שיתבטל (פסקי הסידור קכט, הג' רא"ח נאה בסוף ספרו קצות השולחן).
מנגינת במה מדליקין - אומרים במנגינה של משניות (משנ"ב סימן נ ס"ק ב).
הטעם שאין אומרים משניות של הטמנה בשבת (שבת פרק ד)
טעם א : מפני טורח הציבור, טעם אחר : לפי שנר של שבת תקנו מפני שלום בית לכן הוצרך להזהירו יותר (אבודרהם ערבית של שבת).
טעם אחר: לפי שרבו הצדוקים תלמידי ענן שחלקו על הדלקת הנר והחמירו על בני אדם שיהיו יושבי חושך וצלמות, ולזה תקנו לומר בערב שבת משנת במה מדליקין להוציא מלבם של צדוקים, ולהגיד שהיא מצוה מדור לדור ומעולם לא הסתפקו בזה אם מדליקים או לא, אלא הספק הוא במה מדליקין ובמה אין מדליקין (בינה לעיתם כז).
אמר ר"א אר"ח ת"ח מרבים שלום בעולם
ומסיימים מאמר של ר"א אר"ח ת"ח מרבים שלום בעולם משום שאמרו בשבת (לד, ב) דהא דתנן ומערבים היינו ערובי חצרות ואמרינן בירושלמי עירובין (פ"ג ה"ב) אר"י בן לוי לא התקינו ערובי חצרות אלא מפני דרכי שלום וראה שם מעשה בב' נשים שעשו שלום בניהם ע"י הערוב "הה"ד דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום" לכן הסמיכן למשנת ומערבים מאמר השלום כלומר החכמים שתקנו לנו ערובי חצרות הרבו שלום בעולם (עיון תפילה בשם ר"ח ברלין).
טעם אחר: לפי שאין לומר קדיש אלא אחר דברי אגדה ובכדי שיוכלו לומר קדיש אחר משנה זו אומרים דברי אגדה (משנ"ב נד ס"ק ב).
יו"ט שחל בערב שבת
נוהגים באשכנז שיו"ט שחל בערב שבת שאין לומר פרק במה מדליקין (טור ער).
לטעם א - לפי שאומרים בפרק זה "עשרתם" ואין מעשרים ביו"ט (ר' יחיאל אחיו של הטור, לבוש מנהגים כא).
לטעם ב - כיון שביו"ט אין טרודים בשום דבר כי אם בבישול והדלקה, ודבר זה עושים מבעוד יום לכן אין צריך להזהירם כמו בשאר ערבי שבתות (פרישה ער ב).
ביו"ט שחל בשבת אין אומרים פזמון לכה דודי אלא "מזמור שיר ליום השבת" ו"ה' מלך".
והטעם: לפי שנאמר בו פני שבת נקבלה, והוי כמבייש את יו"ט שדווקא פני שבת ולא יו"ט (בית דוד לר' יוסף דוד משאלינקי ח"א סימן דסד).
טעם אחר : לא פלוג מיו"ט שחל להיות בערב שבת (לבוש ער מנהגים כא, משנ"ב ער ס"ק ד).
נוסח ספרד - אומרים בלכה דודי שתי בתים ראשונים ושתי בתים אחרונים,
והטעם: משום שיו"ט הוא זמן של שמחה ואין לעורר בו אבלות על איחור הגאולה שזהו תוכן הפזמונים האמצעים קומי צאי, התעוררי, משא"כ ב' פזמונים הראשונים והאחרונים תוכנם הוא לקבל את השבת (אלף המגן תרכה נו).
שבת חנוכה
בטור מובא שבשבת חנוכה אין אומרים פרק במה מדליקין,
והטעם: לפי שמזכיר את פסולי השמנים שאסורים בשבת מה שא"כ בחנוכה הם מותרים, ואין נוהגים כן (ט"ז ער).
יו"כ שחל בשבת אין אומרים משנת במה מדליקין
(משנ"ב ער ס"ק ה)
והטעם: כיון שא"א לומר עשרתם לפי שאין צריך לעשר בשביל יו"כ שאסור באכילה ולמוצאי שבת יעשר אז.
טעם אחר: לפי שאומרים בפרק זה הדליקו את הנר שהוא חיוב של שבת, משא"כ ביו"כ ששאין חיוב להדליק הנר אלא תלוי במקום שנהגו להדליק הנר מדליקים במקום שלא נהגו אין מדליקים ואע"פ שנהגו להדליק כיון שיש שאומרים שאין להדליק אין ראוי לומר במה מדליקין.
טעם אחר: לפי שאומרים בפרק זה הטמינו את החמין, וביו"כ אפילו לדעה שאין איסור להטמין בערב יו"כ אין בזה מצווה כמו בשבת כיון שלא אוכלים (שירי כנסת הגדולה ער ב).
טעם אחר: לפי שביו"כ אין נשמה יתירה (באר היטב ער בשם כנה"ג ד).

הרב יהודה לב

מרבני ישיבת "באר ישראל"

עניני החג
הנהגות פורים
י"ג אדר תשפ"א
עניני ספירת העומר
הלכות והליכות בין פסח לשבועות
כ"ג ניסן תשפ"א
הלכות ערב פסח
ניקיונות לפסח
לב המועדים
ט' ניסן תשפ"א
לב המועדים
לב המועדים אלול ראש השנה תשפ"א
גליון ס"ו
אלול תשפ"א

לב המועדים

לב המועדים
הלכות והליכות בענין "מחצית השקל"
הרב יהודה לב | אדר א תשפ"ב
לב המועדים
הלכות והליכות בענין "ברכות הראייה"
הרב יהודה לב | אב תשפ"ב
לב המועדים
ירידת גשמים
הרב יהודה לב | חשוון תשפ."ב
לב המועדים
"יום בבית המקדש – סדר עבודת הכהנים בבית המקדש"
הרב יהודה לב | ניסן תשפ"ג

לב המועדים

סרטונים קצרים

שיעורים פופולריים

הזכרת גשמים
בקשת גשמים
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל | התשס"ב
בימה תורנית
האם מותר להשתתף או לקיים שמחה בישיבה מעורבת?
רבנים שונים | תמוז תשס"ט
כללי ברכות
ברכה אחרונה
פרק י
הרב אליעזר מלמד | אלול תשפ
סעודה וברכות הנהנין
סעודת אמנים הנוסח המלא
הסידור המהיר | טבת תשפ"ד

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

25 דק'
שם משמואל על הפרשה
פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
הרב חיים כץ | ד' חשוון תשפ"ז
30 דק'
אורות ישראל ותחייתו
תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
הרב משה גנץ | ד' חשוון תשפ"ז
43 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ד' חשוון תשפ"ז
45 דק'
נח
התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ז' חשוון תשפ"ז

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרב יוסף צבי רימון
הרה"ג דוב ליאור
הרב דוד דודקביץ'
הרב משה ברלינר
הרה"ג יעקב אריאל
הרב הראשי ישראל מאיר לאו
הגאון הרב אברהם שפירא זצוק"ל
ר' יעקב כץ (כצל'ה)
הרה"ג צבי שכטר

48 דק'
גשמים בארץ ישראל
שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
הרב יצחק בן יוסף | תשרי תשפ"ז
52 דק'
מידות הראי"ה
אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
הרב משה בר ציון | ה' חשוון תשפ"ז
45 דק'
נח
התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ז' חשוון תשפ"ז
33 דק'
בכורות
בכורות דף ל'
הרב אלי סטפנסקי | ז' חשוון תשפ"ז
29 דק'
שם משמואל על הפרשה
שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
הרב חיים כץ | ה' חשוון תשפ"ז
25 דק'
שם משמואל על הפרשה
פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
הרב חיים כץ | ד' חשוון תשפ"ז
27 דק'
בכורות
בכורות דף כ"ט
הרב אלי סטפנסקי | ו' חשוון תשפ"ז
43 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ד' חשוון תשפ"ז
40 דק'
יסודות הש"ס
ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
הרב דוד ניסים זאגא | ד' חשוון תשפ"ז
30 דק'
אורות ישראל ותחייתו
תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
הרב משה גנץ | ד' חשוון תשפ"ז
נח
מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
הרב חיים בן שושן | ד' חשוון תשפ"ז
עין אי"ה - הרב משה גנץ
משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
הרב משה גנץ | כ"ח אלול תשפ"ו
44 דק'
עין אי"ה - הרב משה גנץ
שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
הרב משה גנץ | ה' חשוון תשפ"ז
33 דק'
בכורות
בכורות דף כ"ח
הרב אלי סטפנסקי | ה' חשוון תשפ"ז
קרוב אליך
קרוב אליך – נח
עלון מספר 622
עלון מספר 622
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז
46 דק'
נח
משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
הרב יצחק בן יוסף | תשרי תשפ"ז
רביבים
חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
הרב אליעזר מלמד | תשרי תשפ"ז
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז