ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- סוכות
- הסוכה והלכותיה
- מדורים
- קול צופייך
- קול צופיך - הרב מרדכי אליהו
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רויטל בת לאה
אדם חייב לישון בסוכה, וחמורה השינה בסוכה יותר מאכילה, כיון שאכילת ארעי מחוץ לסוכה מותרת (ורק אם אוכלים פת בשיעור כביצה מתחייבים בסוכה - בשאר ימים ולא בליל יו"ט ראשון וכדלעיל), ואילו שינת ארעי אסורה.
יש ואדם מרגיש עייפות גדולה, ושינה של חמש דקות מפיגה את עייפותו כליל, ועל כן יש להחמיר שלא לישון אפילו שינה עראי מחוץ לסוכה.
סוכה שלא ניתן לישון בה
סוכה שאינה בנויה היטב ולכן לא ניתן לישון בה, יש אומרים שאין היא כשרה אפילו לא לאכילה, אך למעשה, אין פוסקין כן והסוכה כשרה (עיין לכה"ח תרמ ס"ק ל, לג).
שינה עם אשתו בסוכה
מצוה על כל איש לעשות סוכה שיכול לדור בה עם אשתו. ואם האשה חוששת לישון לבדה בבית, לא ישן הבעל בבית משום כך, אלא יביא את אשתו לישון עמו בסוכה. ואם חוששת האשה מן הצינה, יקנה לה שק שינה ויחם לה בזה. ומכל מקום, יש להזהר שלא יהיו חשופים להיזק ראיה של השכנים מלמעלה.
מיטת קומתיים הנמצאת בסוכה - מי שישן למעלה בודאי קיים המצוה, אבל הישן למטה אינו מקיים מצוה כי אינו תחת הסוכה אלא תחת המיטה העליונה, אלא אם אין גובה של 10 טפחים.
הגמרא מספרת שלרבן גמליאל היה עבד שנקרא טבי. פעם אחת בליל חג הסוכות ישן טבי תחת המטה של ר"ג שהיתה בסוכה, וישבו שם רבנים חשובים, והם ביקשו מטבי שיצא משם וישב כאחד האדם. אמר להם ר"ג ראיתם טבי עבדי שהוא תלמיד חכם ויודע שעבד פטור מן הסוכה (עיין סוכה כ' ע"ב). וכשמת טבי עשה לו ר"ג הספד ואמר עליו שכשר היה.
לעיתים חבלי הכביסה של הדייר בקומה העליונה נמצאים מעל סוכת שכנו שבקומה התחתונה, ואמנם בחול המועד לא מכבסים, אבל אם אין לאדם בגד נוסף ללבוש, יכול לכבס את הבגד שהתלכלך לבדו (מבלי להרבות דבר שאינו לצורך המועד) שלא בפרהסיא ולתלות אותו שלא בפרהסיא - ומכל מקום אם אין לו מקום אחר לתלות את הבגד שכיבס אלא על חבלי הכביסה, הדבר מותר. אלא שהתליה של הכביסה מפריעה מאוד לשכן שכן היא מטפטפת בסוכה שלו, וגם הבגדים מסוככים על הסוכה ונפסלת הסוכה במקום שנמצא מתחת לבגדים כל עוד הם נמצאים שם. וגם אם יבוא בעל הסוכה לשכנו שמעליו ויבקש להוריד את הכביסה, אין זה פוסל את הסוכה גם לאחר שהורדה, ואין זה נקרא "תעשה ולא מן העשוי", כי זה לא נאמר אלא אם הסוכה קיבלה את ההכשר שלה מתוך הפסול, וכגון שסיכך מתחת לרעפים ואחרי כן הוריד את הרעפים - אבל אם כבר היתה כשרה, והפסול בא לאחר מכן, לא נשארת הסוכה להיות פסולה לאחר שיסירו את הגורם לפסול שלה. אשר על כן, מהיות טוב אנו ממליצים שהשכן שמהקומה העליונה ירד לשכנו בעל הסוכה ויתנצל בפניו שאין לו בררה אחרת אלא לתלות את הכביסה, מעל סוכתו, וימחל לו על כך, ואולי יתאמו ביניהם זמן שלא נמצא בעל הסוכה בסוכתו כך שלא יזיק ולא יפריע לו הדבר, ובזה מקיים "ועשית הישר והטוב", ומרבה את האחדות שנצטוינו בה בחג זה.
לימוד ליל הושענא רבא תשפ"ד "ראויים כל ישראל לישב בסוכה אחת" והקשר להלכות ברכה על הסוכה
לימוד ליל הושענא רבא בישיבת בית אל תשפ"ד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
