ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- אדני הבית
- זוגיות
- משפחה חברה ומדינה
- נישואין וזוגיות
- הקשר הזוגי
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רויטל בת לאה
אנחנו נשואים כמעט 13 שנה, בעלי עובד ייצור ואני מורה. יש לנו שלשה ילדים. משך כל השנים חיינו כמשפחה חילונית,לאחרונה התחלתי להתקרב למסורת. בעלי לא הולך איתי, אבל הילדים דוקא נמשכים לתפילה ולשבת. היו בינינו חיכוכים, ולפני שלשה שבועות בעלי עזב את הבית. הוא אמר שיחזור בתנאי שאסע איתו בשבת לבריכה. האם מותר לחלל שבת למען שלום בית?
תשובה:
מתוך שאלתך ניכר שהבעיה עמוקה יותר משאלת חילול השבת. לגוף השאלה, מצאנו דברים רבים אותם התירו חכמים משום שלום בית, אבל לא לחלל שבת.
אולם, הבעיה הרבה יותר עמוקה. אני מניח שיש פער השכלה בינך לבין בעלך.
בעל צריך להיות מוביל בבית ובמשפחה. הוא צריך להיות בעל שיקול הדעת, שכל בני המשפחה יכולים לסמוך עליו. כמו כן, הוא צריך להיות בעל ידע רחב יותר מבני ביתו, ובעיקר, מאשתו. אני משער שהחיכוכים ביניכם היו על רקע זה, שבעלך מרגיש שאת קצת 'יותר' ממנו. במיוחד לאחר שאת בתהליך התקרבות, ועוד לקחת עמך את ילדכם, זה הגביר אצל בעלך את ההרגשה שבעצם את המובילה בבית. זוהי קרקע נרחבת לויכוחים ומריבות כמעט על כל נושא. בעלך נקט בצעד שלפי דעתו יבהיר מיהו המנהיג בבית, ולכן הוא עזב, מתוך הנחה שאת 'תרדי על ברכייך' ותתחנני אליו שיחזור. ההתניה שלו, שהוא מוכן לחזור רק אם תיסעי איתו לבריכה בשבת מוכיחה את הדבר. הוא רוצה להראות שלא את תקבעי את סדר היום המשפחתי אלא הוא יחליט, וגם יאלץ אותך לפעול לפי דרישותיו, ובכך, הוא סבור שייקח את שרביט ההנהגה. לכן, גם אם היינו מוצאים פתח להתיר חילול שבת למען שלום בית, זה לא היה מחזיר את שלום הבית באמת, כי אח"כ היתה עולה תביעה חדשה, ועוד ועוד, מפני שהמטרה היא, להוכיח לך שאת נכנעת לו.
אני יכול להציע לך לשבת עם עצמך ולחפש דרכים בהם תוכלי לתת לבעלך להוביל את המשפחה. אולי באחריות על הפרנסה, אולי בקשרי ידידות עם שכנים וכד', תחומים בהם הוא יוביל וינהיג. אם תשוחחו על-כך, את יכולה לומר לו בגלוי, שאת רוצה שהוא יהיה המנהיג בבית, ובכל מה שתוכלי, תבואי לעזרתו. חכמים אומרים שאשה טובה "עושה רצון בעלה". לפעמים הכוונה היא שאכן הוא מוביל והיא ממלאת את רצונו, אך לפעמים הפירוש הוא אחר. 'עושה' כמו 'בונה'. אשה טובה בונה את רצון בעלה. בשיחה ובתגובות נכונות, תוכלי לבנות אצלו רצון להנהגה חיובית. בטוחני שאם תצליחי במהלך, יהיה בעלך מוכן גם לבוא אחרייך בתחום המסורת, ובע"ה תבנו את משפחתכם על יס
זוגיות (46)
הרב אליקים לבנון
8 - צניעות ומחלוקת
9 - האוחז בהגה
10 - תיאום ציפיות
טען עוד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
