ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- אדני הבית
- זוגיות
- משפחה חברה ומדינה
- נישואין וזוגיות
- הקשר הזוגי
אני מגדלת את ילדינו, מגיל שנה עד גיל 7. אני עובדת חלקית, עול הבית בעיקר עלי, מפני שבעלי לומד בכולל. עד לפני כמה זמן הוא היה חוזר בסביבות 20:00 בערב, וקצת עוזר בבית. לאחרונה הוא הביע רצונו ללמוד עד שעות מאוחרות יותר. פעמים רבות הוא חוזר בשעות הקטנות של הלילה. הוא מאד שמח מזה, ואני מאד שמחה איתו. אבל למעשה, אני ממש קורסת, מלהיות כל היום וחלק גדול מהלילה לבד. אני במבוכה.
תשובה:
בילדותי, קראתי סיפור על שני צוללנים שביקשו לבדוק נקיק עמוק של מים, הם סיכמו ביניהם שאחד מהם ירד עם חליפת צלילה, קשור בחבל, והשני יישאר על שפת הבור, כאשר הוא משחרר לאט לאט חבל לחברו. אם הצולל ירצה להעמיק יותר, ימשוך פעמיים בחבל, ואז חברו ישחרר לו עוד חבל. אם יכנס למצוקה, ימשוך משיכה אחת כדי שחברו ימשוך אותו החוצה. מה שקרה זה שהצולל נכנס למצוקה ומשך פעם אחת. משראה שחברו לא הבחין, משך שוב, ושוב. העומד בחוץ הרגיש כמה משיכות ושחרר עוד ועוד חבל. עד שהבין שמשהו לא תקין ורק אז משך את חברו שהגיע למעלה באפיסת כוחות. סיפור זה מזכיר לי את מצבכם. גברים נוטים לראות ולפעול באופן נקודתי. כאשר בעל רואה לנגד עיניו אידיאל גדול, הוא עשוי לשקוע בו ולא לראות שום ענין אחר. למשל, בעלך רואה אידיאל עצום בלימוד התורה, וכתוצאה מזה אינו רואה אותך ולא את הבית והמשפחה. מה תפקידך במצב כזה? התורה קוראת לאשה בכמה שמות. וביניהם: "עזר כנגדו". אמנם חכמים דורשים, "זכה נעשית לו עזר, לא זכה, כנגדו". משמע, שיש סתירה בין "עזר" לבין "כנגדו". אבל אין מקרא יוצא מידי פשוטו, ופשט הכתוב הוא שאשתו של אדם היא עזר לו, בכך שהיא כנגדו. כלומר: אם בעל מגזים בנטיה אחרי דרך מסוימת, תפקידה של אשתו הוא, לעצור אותו. כמו אותו צוללן שחברו נתן לו עוד ועוד חבל, כך את כאישה, יכולה לשחרר עוד ועוד חבל לבעלך ולאפשר לו לעשות ככל העולה על רוחו, בשאיפות החשובות והאידיאליות שלו, בלימוד תורה ביום ובלילה. אבל יש מצב בו צריך לבלום, למשוך חזור את החבל, ובכך להיות לבעלך, "עזר כנגדו", כלומר, תצילי אותו משגיאה והגזמה, ע"י שתעמדי כנגדו.
צריך לזכור את הכלל של שלמה המלך: "גם אכול דבש הרבה לא טוב". אפילו בדבר חיובי ומתוק אסור להגזים ולעבור גבולות. במחלוקת קורח ועדתו, אחד מתומכי קורח היה און בן פלת. אח"כ לא נזכר שמו כלל. ואומרים על כך חכמים: "און בן פלת, אשתו הצילתו". כאשר שמעה וראתה כיצד הוא נמשך לעדת קרח, ישבה בחוסר צניעות בפתח האוהל. קרח ועדתו, שהיו "צדיקים" כמובן, ראו אשה לא צנועה בפתח האהל, ולא נכנסו. כך הצילה האשה את בעלה.
אני יכול לייעץ לך, להיות "עזר כנגדו" לבעלך, ולהודיע לו חד משמעית שמצב כזה אינו יכול להימשך. את צריכה להיות בטוחה בכך שאמירה כזאת היא אך ורק לטובתו, כדי להציב לו גבולות, וזו הדרך הנכונה עבורו לגדול בתורה. יש בעלים המבינים בטוב, ובשפה פשוטה. אם יסכים לבקשתך, מצוין. אולם אם יאמר שהוא אינו יכול לוותר על לימוד התורה, חובתך כאשה טובה להיות נחושה, ולא לאפשר לו זאת, לא לטובתך אלא לטובתו. אפילו אם תצטרכי להודיע לו שמצידך, אם הוא חוזר מאוחר, את נועלת את הדלת, והוא לא יוכל להיכנס הביתה. שיחזור לישיבה ויישן שם. אינני אומר לך לנהוג כך, אלא מבהיר עד היכן את צריכה להיות בטוחה בדרכך. כאשר בעלך יראה את הבטחון שלך, תוכלו לשוחח על כך בנחת ובהבנה, לסכם על שעות הלימוד, שעות העזרה בבית, בגידול הילדים ובטיפול השוטף, וכך הוא ימשיך לגדול כתלמיד חכם, ותראו ברכה בגידול הילדים, שיכירו את אבא הן בצד השקידה בתורה, והן בצד של אב המגדל את ילדיו באהבה.
זוגיות (46)
הרב אליקים לבנון
43 - הצילו! בעלי משקר!
44 - להציב גבולות לבעל!
45 - אשתי לא מכבדת אותי!
טען עוד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
