ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- אדני הבית
- זוגיות
- משפחה חברה ומדינה
- נישואין וזוגיות
- הקשר הזוגי
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
טל בת שרה חוה
בחנוכה אני מקפיד להדליק נרות בזמן עם כל המשפחה, ואח"כ לשיר עם הילדים שירי חנוכה. כואב לי שאשתי לא מצטרפת לשירה, ומיד אחרי ההדלקה פונה לעיסוקיה. כל חנוכה אני במתח, וכמובן שזה גורם למריבות בינינו. האם להיכנע ולוותר?
תשובה:
תקנת חכמים היא: "מצות חנוכה, נר איש וביתו" (שבת כ"א). הענין העיקרי הוא, פרסומי ניסא של חסדי הקב"ה, בימים ההם בזמן הזה. אך ודאי שה"בית" הוא מרכיב מרכזי בתקנת חכמים. ושני מרכיבים לבית היהודי: האחד, אלו קירות הבית, פתח או חלון של הבית. והשני, "אשתי זו ביתי" (שבת קי"ח). היוונים גזרו על הבית היהודי, "בתולה הנישאת, תיבעל להגמון תחילה" (כתובות ג'), כדי לטמא את המשפחה, ממש סמוך לראשית התרקמות הקשר הזוגי שבין איש לאשתו. כנגד זה תיקנו חכמים להאיר את הבית פנימה, ומתוכו להוציא את האור גם החוצה. לכן חייבים הנרות להיות סמוכים לבית. אין מצוות הדלקה ברשות הרבים, למרות שהדבר מביא לפרסומי ניסא גדול, משום שהאור חייב להאיר מתוך הבית. לפיכך, יפה כתבת שהנך מקפיד לכנס את המשפחה, בזמן המתאים להדלקה ולחוות יחד את ההדלקה בשירה משפחתית.
ודאי שנעים מאד שגם הבעל וגם האשה מציינים את החיבור המשפחתי. אולם, כמו בכל תחום אנו מצווים: "הוי מחשב הפסד מצוה כנגד שכרה" (אבות ב'). האם נכון להקפיד על אשתך ולהכנס למתח ולויכוחים על אי הצטרפותה לשירה שאחרי ההדלקה. אם היה מדובר בעשיית איסור, ודאי שיש למחות על כך, ולעשות כל מאמץ למנוע את האיסור. אך כאן מדובר בחויה משפחתית, שאשתך איננה חפיצה להיות שותפה פעילה בה. ודאי אפשר לבקש, ללמוד, להסביר עד כמה הדבר חשוב לחינוך הילדים. אבל אם בסופו של דבר, אשתך מחליטה לפנות לעיסוקים אחרים, התגובה הנכונה היא, לקבל אותה כמו שהיא, ולא להמשיך בביקורת עליה, ולהופכה למתח ולמריבות. כיום, אנו מצווים לחזק את המשפחה ואת הזוגיות. אותו ערעור של חיי המשפחה אשר גרמו לו היוונים, מחלחל בחברה הישראלית גם בימינו אלה, וגורם לריבוי מקרים של פירוד וגירושין. הגענו למצב אבסורדי, שפסיכולוגים מגדירים גירושין, כחלק בלתי נפרד מתהליך החיים, וכדבר שצריך לקבלו כמובן מאליו. בשום אופן אין להשלים עם זאת. במיוחד, בימי החנוכה, חובתנו היא להגביר אהבה בין איש לאשתו, כדי שנוכל להאיר גם על אלה אשר לא זכו להיות מוארים באורה של תורה.
אם כן, הציפיות לשיתוף הבעל והאשה עם הילדים, כהמשך להדלקה, הנן מובנות וברורות. אך להפוך ציפיה זו לאבן נגף משפחתית, זהו צעד שאינו נכון. כדאי שתנמיך ציפיות ותקבל את אשתך כמו שהיא, ומתוך הקרנת אהבה תתחבר גם היא להדלקה ותמשיכו בבנין יציב ואיתן.
זוגיות (46)
הרב אליקים לבנון
32 - כסף, תקציב ושלום בית
33 - חנוכה באוירה משפחתית
34 - להיות כל איש שורר בביתו
טען עוד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
