ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- אדני הבית
- נושאים נוספים
- משפחה חברה ומדינה
- נישואין וזוגיות
- הקשר הזוגי
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
החותנת שלי מאוד אוהבת אותנו. הבעיה היא שמרוב אהבה אני מרגישה ממש חנוקה. מידי שבוע היא באה אלינו ליום שלם, נותנת הוראות לילדים, עושה לי סדר בבית, בארונות, בתמונות, פשוט "נכנסת לי לנשמה". זה הולך וגובר עם הגיל. אני מבקשת עזרה מבעלי והוא לא מבין בכלל מה הבעיה. לדעתו פשוט אמא שלו אישה טובה הרוצה רק לעזור. אני קרובה לקריסה.
תשובה:
יחסי כלה וחותנת הם בסיס להרבה בדיחות במשך דורות. אבל באמת זה אינו עניין לצחוק ממנו, במיוחד לפי הגדרתך שאת קרובה לקריסה. למען האמת, מערכת היחסים בינך לבין ה"שויגער" שלך, לא היא הנושא המרכזי במשפחתכם, הרבה יותר עקרונית היא שאלת הקשר בינך לבין בעלך. "הרגל של אשתי כואבת לנו", כך מקובלים אנו בשמו של הצדיק ר' אריה לוין זצ"ל. כלומר, כאשר יש בעיה אצל האישה, חייב הבעל להיות שותף מלא ולהתחבר עם הקושי של אשתו. לא יתכן מצב בו אומר בעל לאשתו: לך יש בעיה עם אמא שלי, לי אין בעיה. לכן, השלב הראשון אליו את צריכה לשאוף ולהתקדם, זה השיתוף של בעלך בעניין זה. חשוב להגיע יחד לייעוץ זוגי, כדי שהוא ישמע את הדברים מפי גורם שלישי, ולא רק מפיך. כאשר את אומרת לו שיש לך קושי והוא צריך לשאת איתך בעול, הוא מפרש זאת, שאת אינטרסנטית ודואגת לעצמך. אולם, כאשר ישמע מפי יועץ או יועצת, יקבל ויפנים זאת. לאחר שתעברי בהצלחה שלב זה, תעברו יחדיו לטפל בחיבוק הדב שאת מרגישה מחמותך. היו שניכם סבלניים, מפני שנכונה לכם דרך ארוכה. הכלל שבידינו הוא, שלהורים לא אומרים מה לעשות, הם רשאים לעשות כל מה שליבם חפץ, ואנו כבנים, לומדים כיצד לקבל את התנהגותם ולהגיב נכון. כלל נוסף הוא, שבן הזוג אשר יש לו את הקירבה הביולוגית, הוא אשר יוביל בפתרון הנושא. במקרה שלכם, מאחר ומדובר בחמותך, בעלך שהוא הבן צריך להוביל את המהלך. לכן גם כה חשוב שהוא יהיה שותף מלא. אם כן, כאשר חמותך נמצאת בביתכם, בעיקרון, היחס שלך אליה צריך להיות כזה, שהיא תעשה כל מה שהיא רוצה. אולם, דקה אחת לאחר שהיא עוזבת את ביתכם ופונה לחזור לביתה, אין לך-לכם, כל מחויבות להמשיך בדרכה. למשל, נניח שהיא עושה לך סדר חדש בארונות הכלים או ארונות הבגדים, או מעבירה תמונות ממקום למקום. קבלי זאת באורך רוח, ובידיעה שבעלך שותף עמך לקושי לשאת זאת באורך רוח. מיד לאחר שחמותך עוזבת את ביתכם, הקדישי את הזמן הדרוש, והחזירי את כל הסדר כפי שהיה קודם, על כנו. כמובן, אם תראי ברכה בסדר החדש אפשר להיעזר בו ואין חובה לבטלו. הרעיון הוא שאינך כבולה כלל וכלל למה שחמותך רוצה. וכאשר תבוא חמותך שוב לביקור ותראה שכל מה שעשתה חזר לקדמותו, היא בודאי תקשה קושיות: מי הוא זה אשר שיבש לי את הסדר שסידרתי, ומדוע עשה זאת. כאן חשוב לזכור שתי נקודות. הראשונה, מי שיעמוד מולה זה בעלך, כפי שכתבתי, שהבן הביולוגי הוא העומד מול האמא. ונקודה שנייה, אל תחששו מהרגע הזה, אל תפחדו, מה יהיה, כיצד נעמוד מבוישים מול התוכחה של האמא. כל אלו מחשבות שליליות ואינן נכונות. יש לכם כזוג את כל הזכות להחליט על הסדר בביתכם. אדרבא, אם יש מי הצריך להרגיש לא נעים, זאת החותנת, המתערבת בעניינכם. מה יאמר בעלך לאמו? אין צורך להסביר, אין צורך להתווכח, אלא, בשיא הפשטות לומר לה, אמא יקרה, מאוד לא התאים לנו מה שסידרת, לכן החזרנו הכל לקדמותו. אם תנסה החותנת להסביר שהסדר שלה הרבה יותר טוב ונכון, אל תתווכחו עמה. חייכו לעצמכם, ותאמרו לה שהיא רשאית לעשות הכל. אם שוב תשנה את הסדר, תחזרו גם אתם ותשנו, כפי הבנתכם. אחרי שלוש פעמים של היפוך הסדר היא תבין לבד שאין לה סיכוי, וללא כל מריבה או פקודה, יבוא הכל על מקומו בשלום.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
