ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- אדני הבית
- נושאים נוספים
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- יסודות בדיני ממונות
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
לעיתים כאשר אני מהלכת ברחובות העיר, עוצרים אותי מתרימים מאגודות שונות, מרעיפים עלי ברכות ומשכנעים אותי לתרום. "תראי ישועות", "תזכי לזיווג הגון במהרה" וכד'.אני ממש לא יודעת מה לחשוב. מחד, אולי הקב"ה דוחף אותי למצוות גדולות. מאידך, הרי זה ים שאין לו סוף.
תשובה:
פעם עברתי ליד פתח של בנק. עצר לידי רכב, הנהג פתח את החלון ושאל אותי: אתה המנהל? בבטחון גמור השבתי לו: כן! הוא החל לדבר בשטף על בעיות שעושים לו בבנק, אחרי כמה שניות הפסקתי את שטף דיבורו, ואמרתי לו: סליחה, כנראה לא הבנת, כאשר אמרתי לך שאני המנהל, התכוונתי לומר שאני המנהל של עצמי. לא התכוונתי כלל לבנק שלידנו.
כלל גדול בחיים הוא: כל אדם הוא המנהל של עצמו. הכוונה היא, שאי אפשר להתנווט לפי רוחות מבחוץ, אלא לפי החלטות פנימיות שלו עצמו. "המנהל" הגדול של כולנו הוא כמובן הקב"ה, ע"י התורה שנתן לנו, וע"י תלמידי חכמים המדריכים אותנו בדרכי התורה. כל גורם אחר, צריך לשקול את דבריו או עצותיו בכובד ראש, ולקבל את ההחלטות הנכונות, על פי שיקול דעת פנימי, כל אחד על עצמו. "עשה לך רב וקנה לך חבר" הם עצות נפלאות של חכמים, כדי לסייע לנו לעמוד על דעתנו. לא כדי שנבטל את עצמיותנו, ונקבל החלטות שאינן מתאימות לנו, מפני שפלוני סבור שכך אנו צריכים לנהוג. תלמידי חכמים מקפידים לייעץ, לפי דעתו של השואל המתייעץ עמם. מפני שכאמור, תפקידם הוא לסייע לפונה לעמוד על דעתו.
אפילו מצוות כיבוד הורים מוגבלת היא לצרכים של ההורים, שאנו כבנים מחויבים לדאוג לצרכיהם. אין זכות להורים לנהל את חיי ילדיהם.
כך גם צריך לנהוג בהוצאות כלכליות, קניות, צדקה וכד', לכל אדם או משפחה יש תקציב אשר לפיו יש לכלכל את ההוצאות. תפקידם של המומחים לפרסום הוא, להוציא את הניהול הכלכלי מידו של האדם, וליטול לעצמם תפקיד זה. הם "לוחצים" בתחומים בהם יש רגישות, כמו אסתטיקה, כבוד (קניית רכב פאר), דאגה לעתידנו בגיל מבוגר וכד'. כל אלה, למעשה, משבשים את שיקול הדעת והניהול שלנו, ואנו מתפתים לפעול בצורה שאיננה אמיתית לנו.
כך גם בהוצאות צדקה. חייב כל אחד מאיתנו להגדיר לעצמו מהי רמת הצדקה בה הוא מחויב: האם הוא חייב במינימום, שהוא "שלישית השקל לשנה", המסתכמת בשקלים בודדים כל חודש. או שמא לפי רמת הכנסתו הוא חייב ב"מעשר כספים", כלומר, עשירית מהכנסותיו נטו. או אולי הוא במעמד של חייב "חומש", שהם עשרים אחוז מהכנסותיו.
לאחר שה"מנהל" קובע את רמת חיוב הצדקה, הוא קובע גם למי לתת. אפשר לתת למוסדות צדקה או למוסדות תורה וכד', ואפשר לתת ליחידים.
כאשר פונים אלייך ברחוב, אם ייחדת סכום לחלוקה באופן זה, תני לפונה. אם את רגילה לחלק באופן אחר, הישארי "המנהלת" של עצמך ואל תתני לאחרים לקבל החלטות במקומך.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
