ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- אדני הבית
- נושאים נוספים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
לאחר כל הפרסומים בעניינו של משה קצב, הנשיא לשעבר, אני מבולבל ואיני יודע למי להאמין. הרי תמיד אנו אומרים שאין אמת בבתי המשפט. אם כן, אולי זו באמת עלילה?
תשובה:
הרמב"ם (שמונה פרקים, פרק ח') מדגיש ביותר את זכות הבחירה החופשית אשר ניתנה לאדם. משום כך, כאשר אדם בוחר בטוב הוא מקבל שכר על כך. ולעומת זאת, אם בוחר ברע, נענש. מתוך כך הוא מתקשה בהבנת פרשת יציאת מצרים וקריעת ים סוף, שם נאמר: 'וחיזקתי את לב פרעה'. אם כן, נשללה מפרעה הבחירה החופשית, ומדוע הוא נענש על כך שלא שילח את בני ישראל, מדוע הוכתה מצרים עשר מכות ומדוע טבע כל חיל פרעה בים, כעונש על רדיפת בני ישראל. והרי הקב"ה מנע מהם לבחור בטוב?
הרמב"ם עונה על כך, וכותב שיש בכך "שורש גדול" של אמונה. הוא מסביר שפרעה ועמו מיוזמתם ומבחירתם החופשית החליטו לדכא את ישראל. זו היתה העבירה עליה נענשו. אפשר היה להביא עליהם מכות מיד, אך הקב"ה החליט לפזר את המכות על פני זמן כדי להראות את גבורתו ושליטתו על מצרים, עד שהוא יכול לשלוט אפילו על רצונם, ולגרום להם שלא ישלחו את ישראל.
אם מתבוננים על המציאות, נראה ש כלפי חוץ הקב"ה העניש את פרעה ואת מצרים על סירובם לשלח את ישראל. אבל באמת העונש היה על מה שעשו קודם לכן, על השעבוד והדיכוי של ישראל.
כך גם צריך לקרוא את פני המציאות בעניינו של הנשיא לשעבר:
לפני כ-6 שנים, מספר חודשים לפני הריסת גוש קטיף וצפון השומרון וגירוש יושביו מביתם, זומנה חבורת רבנים אל הנשיא, והוא העלה על נס את חשיבותה של הדמוקרטיה והמשמעת לממשלה, לכנסת ולמערכת המשפט. הוא נזף ברבנים על מחשבות רעות שהם חושבים על המערכות הללו, ותבע מהם ליישר קו: לא לסרב לבצע את ההרס, לא לדבר סרה על הממשלה והחלטותיה ולכוף ראש בפני מערכת המשפט. הציבור כולו היה "מורעל" ע"י התקשורת והפוליטיקאים בעתיד הוורוד העומד בפתחנו אשר יבוא לאחר הגירוש והחרבת גוש קטיף, ודבריו של הנשיא דאז היו המשך ישיר והשתלבות מוחלטת עם האוירה.
באותה תקופה נעשו נסיונות רבים לעצור את הגירוש וההרס. עצרות, הפגנות, שרשרת אנושית, הפעלת לחץ על פוליטיקאים וכו'. אולם כל הפעולות הושתקו בברוטאליות.
אדם אחד, שהציבור רחש לו אמון, יכול היה בהתגייסות מסיבית, למנוע את החורבן והגירוש. זה היה הנשיא! אמירה נוקבת שלו, נגד הפוליטיקאים ונגד ההזיות של אנשי הבטחון, היתה מרימה את המאבק נגד הגירוש לרמה אחרת, עם אפשרות סבירה לבלום את המהלך.
במקום זאת, התגייס הנשיא דאז לטובת העקירה.
הרבה דרכים למקום.
אותם בתי משפט ואותם פוליטיקאים שהוא שיבח, הם אשר יצאו נגדו והאשימו אותו במעשים מגונים.
חכמים ממשילים זאת לגרזן אשר את הקת שלו, לוקחים מענף עץ. ובעזרת הקת והגרזן כורתים את העץ עצמו. כלומר: הקב"ה משתמש באותו כוח, כדי לייצר ממנו כלי לביעור הרע.
לכן אין כל חשיבות לשאלה האם הנשיא לשעבר הוא נקי כפיים או אכן ביצע מעשים מגונים. השפלתו והדבקת אות קלון עליו, איננה תלויה במעשים הללו, שעשה או לא עשה. מערכת המשפט, גם כ"עלמא דשיקרא" מתגייסת כולה לבצע את רצונו של מקום ולהפרע מאדם ש"היה בידו למחות ולא מחה" (ע"פ שבת נ"ה) "ודבר אלקינו יקום לעולם"!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
