ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- אדני הבית
- נושאים נוספים
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- כיבוד הורים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אפרת בת נעמי
אני הבת הבוגרת במשפחתי, נשואה ומתגוררת לא רחוק מהורי. מאז שהתחתנתי ואני בונה את ביתנו יחד עם בעלי, גיליתי עד כמה הורי עושים טעויות בחינוך ובגידול הילדים. הם מתווכחים בצעקות רמות ליד הילדים. כל אחד מנסה למשוך את הילדים לצידו. כל אחד "מעדיף" ילד אחר ומגונן עליו מפני שאר הילדים. האוירה מאד עכורה, מתח ואפילו אינטריגות בין האחים. פעם אפילו נזפתי בהורי, ואני תוהה מה לעשות?
תשובה:
שאלתך היא אחת מ"שאלות הדור". בעת הזאת נפער פער גדול בין הורים לילדיהם. במיוחד בציבור הדתי-לאומי, מפני שהדור הצעיר יותר לומד ומתפתח בתחומים רבים בהם לא עסקו ההורים. צריך לברך על כך ולראות בזה התקדמות למקומות טובים יותר. למשל, בתחום הזוגיות ובסוגיות בחינוך ילדים. בעבר, לא היו מערכות אשר הכינו את ההורים לקראת בניית ביתם וגידול ילדיהם. החיים זרמו באופן טבעי, וכך טופלו הבעיות. אולם, התגובות הטבעיות של הורים להתנהגות ילדיהם, כוחם יפה עד גבול מסוים, ובמהלך של דורות קודמים. ההתפתחות העולמית מביאה לכך שכל תחום צריך לימוד, גם חינוך ילדינו, ואין להסתפק בידיעות הטבעיות. לכן נוצרים מתחים בין הורים לילדים, כאשר אין להורים את הכלים היסודיים לפתרון והפגת המתח. אדרבא, הנה את, בת להורים אשר גידלוך, מרגישה שאת רואה טוב מהם את הדרך לגידול ילדים, ויכולה להעיר להם על טעויותיהם. עד כאן, ניתוח המצב.
מכאן ואילך נרד לתחום המעשה. הכלל הוא, שילדים חייבים בכבוד הוריהם. על כן, למרות שהם מרגישים יודעים יותר ומבינים יותר מההורים, אסור שהם יהפכו למדריכים של ההורים. הורים מחנכים את ילדיהם, אבל הילדים אינם מחנכים את ההורים. ובודאי מה שכתבת, שיצא לך לנזוף בהורים, זוהי הנהגה שאת חייבת לקבל על עצמך, לא לחזור עליה לעולם! בשום פנים אסור לילדים לנזוף בהורים. רק אם חלילה יש מצב של פיקוח נפש כאשר ההורה עושה פעולה מסוכנת, לעצמו או לאחרים, שם יש רשות לכל אדם למנוע פעולה זאת, ואפילו לילדים. אך כל זמן שאין פיקוח נפש, אנו מצווים לכבד אב ואם. נזיפה בהורים מתוך כוונה טובה, להגן על האחים ו"לתקן" את ההורים, הוא איסור חמור, וממילא אין כל אפשרות שתהיה מכך תועלת.
את כאחות בוגרת, וכבת להורייך, יכולה בהחלט לחזק ולעודד את אחייך, וכן לדבר על ליבם של ההורים שילכו לייעוץ בנושא חינוך הילדים. מותר לך לשוחח עם האחים הצעירים, ולומר להם שאת משתתפת עמם בכאב על יחס ההורים אליהם. ועם זאת, לחזק אותם ממש במצוות כיבוד הורים. כך גם מותר לך לבקש מההורים להפגש עמם לשיחה, להעלות בשיחה רצינית את התגובות ואת ההתנהלות שלהם אל מול הילדים, ואף לציין שלפי דעתך זוהי דרך לא נכונה, ויש דרכים אחרות. ומכאן, כאמור, לדרבן אותם ללכת לייעוץ בנושא המשפחה, הזוגיות וחינוך הילדים.
בכך מילאת את תפקידך. כל השאר הניחי לקב"ה להשלים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
