ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- אדני הבית
- נושאים נוספים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
ההורים שלי, וגם של אשתי, לוחצים עלינו שניסע אליהם לראש השנה וליום הכיפורים, הם מתואמים ביניהם וכבר החליטו שבר"ה נהיה אצל הורי, וביו"כ אצל הורי אשתי. אך אני מעדיף להיות בבית ולהתפלל עם הילדים במקום ובמנין אליו אנו רגילים. כמה להתחשב בהורים?
תשובה:
באופן כללי, כאשר ההורים מבקשים לבוא אליהם, ראוי להיענות להם. אני כותב "ראוי" ולא "חובה", מפני שאי אפשר לחייב משפחה להתנהל לפי דרישות ההורים. כאשר יש אהבה בין הורים לבנים, לפעמים הם מבקשים שכל שבת או חג יתארחו הילדים אצלם, וזה בלתי אפשרי מפני שכל זוג, ובודאי כאשר יש להם ילדים, חייבים לבנות את ביתם, לייצב את הלכידות המשפחתית. זה נעשה בניהול שולחן שבת או יו"ט על ידי האב, כראש משפחה, המקרין על ילדיו, בדברי תורה, שאלות על פרשת שבוע או על החג וכד'. שבתות וימים טובים הם רקע מצוין בו כל המשפחה מתנערת מימי המעשה השגרתיים, ומתקבצת יחד כדי לבנות את עצמה.
אם כן, כאמור, מידי פעם ראוי להיענות לבקשת ההורים לבוא לחג או לשבת. אולם, ראש השנה ויום הכיפורים הם ימים שונים במהותם. בנוסף להרגשה המשפחתית, עם ההורים או עם הילדים, יש חובה נוספת, להתרכז כל אחד בעצמו, להביט על עצמו במראה, לסקור את מעשיו ואת מחשבותיו, ולקבל על עצמו לשפר את דרכיו, כדרשת חכמים על השופר "שפרו מעשיכם". בימים אלה ישנה חשיבות, שכל אחד יימצא במקום הטוב ביותר בו הוא יכול לעשות את חשבון הנפש עם עצמו. אם אדם רגיל למנין מסוים, לבעלי תפילה ולניגונים המיוחדים הנוהגים בכל עדה וקהילה, זה מה שיוצק אצלו את הבסיס לחשיבה פנימה. לכן, הימים הנוראים אינם מיועדים לביקורי משפחה וכד'.
אולם, כמובן שהדבר תלוי לא רק בך אלא גם באשתך, כתבת שאתה מעדיף להיות בבית, חובתך לברר גם מה רוצה אשתך. לפעמים אשה המטופלת בילדים קטנים, איננה יכולה לצאת מהבית אפילו לפרקים קצרים כדי להתחבר עם האווירה בבית הכנסת. אשה בתחילת הריון, פעמים שאינה חשה בטוב, והשהות בבית משך שעות ארוכות קשה עליה, כאשר בעלה נמצא רוב היום בבית הכנסת. לעומת זאת שהיה אצל ההורים יכולה להקל, מפני שחלק משעות היום נמצאים עמה עוד בני בית. ובודאי, אם גם אתה מרגיש בטוב גם במקום התפילה של ההורים, דבר זה יכול לשנות את כיוון ההחלטה.
לסיכום: ראש השנה ויום הכיפורים הם זמנים לחשבון נפש. לכן, מלכתחילה יש לבחור את המקום בו נתקדם בחשבון הנפש, ובו נשהה בימים אלה. כל זאת מתוך התחשבות בצרכי המשפחה, האשה, הטיפול בילדים. את ההזמנה של ההורים אפשר לדחות לחג הסוכות. (יש לציין שכל זה כאשר מדובר בהורים בריאים. אם הם מבוגרים או זקוקים לסיוע של הילדים, כל החשבון שונה).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
שם משמואל על הפרשה שורשי היראה והחסד במצוות המילה
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק ב'
מצוות המילה גורמת לקבלת השפע הרוחני. בהתחלת שנות האדם בימי הנעורים האדם צריך ללכת ב'חסד' כמו אברהם, ואחר כך ילך במידתו של יצחק. על ידי שאברהם מל את עצמו הוא עשה מעשה דין, ועל ידי כך הוא הוליד את יצחק שהוא מידת הדין.
