ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- אדני הבית
- נושאים נוספים
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- דיני ממונות במשפחה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
גילה בת רחל
שאלה:
אני משמש כרב באחד היישובים. מידי פעם אנו עומדים בפני תופעה של השחתת רכוש, לפעמים פרטי, ולפעמים ציבורי, כדוגמת חלונות מנופצים במבני ציבור, או פגיעה בכלים סניטריים באתר בניה וכדומה. אני מתלבט, האם לייעץ למזכירות הישוב לפנות למשטרה או לפתור את הבעיה באופן אחר, ביד קשה או ביד רכה?
תשובה:
תופעת הוואנדליזם הפכה לצערנו, בזמן האחרון לשגרה בחיינו. וכמו תופעות שליליות אחרות שאנו, כציבור, מתרגלים אליהן, גם לזאת "התרגלנו", ובדרך כלל הבעיה נפתרת באמירת "אין מה לעשות". אסור להשלים עם כך, ובודאי שיש מה לעשות. ילדים או נערים המתרשמים שהמבוגרים אדישים לתופעה מסוימת, מסיקים מכך שהדבר אינו נורא ואפשר להמשיך כך, סתם כחלק מ"ספורט" של השחתה. חברה חייבת לדעת להציב גבולות וקווים אדומים. אם בגיל הנעורים מציבים את הגבולות, הם ממשיכים עם האדם גם בגיל מבוגר.
יש כמה דרכים להציב גבולות: דרך אחת היא, אכן, לפנות בתלונה למשטרה, כדי שתחקור מי האחראי למעשה ומי השותפים. אם מוצאים אוזן קשבת, וגורם משטרתי מוכן לקחת על עצמו את הטיפול, יש מקרים בהם נפתרת הבעיה. אולם במקרים רבים עסוקה המשטרה בנושאים אחרים, וצריך למצוא את הפתרון בכיוון אחר. שיתוף פעולה בין מזכירות הישוב לבין הרב יכול להועיל מאד, בכל הנושאים, ובמיוחד בסוגיא זו. תפקידו של הרב הוא לפנות לילדים, לנוער ולהורים, בשיעורים, בדרשות ובכל אמצעי של מפגש, ולהבהיר, שמבחינה הלכתית אין איסור לשון הרע לספר לרב מי הם האחראים למעשה. יש להבהיר שכל סיפור שיש בו תועלת, אין בו איסור לשון הרע. התועלת היא כמובן לניזק, וגם למזיק. דומה הדבר לחולה במחלה מדבקת, שכל זמן שאינו מגיע לטיפול, סובלים אחרים וסובל גם הוא עצמו.
כאמור, בראש ובראשונה יש להנחות את מזכירות הישוב להתלונן במשטרה נגד המזיק. הדבר דרוש כדי להבהיר שאין הנחות או התחשבות, ובכל מקרה, המזיק מאוים על ידי פתיחת תיק פלילי. במקביל, אתה, כרב המקומי, נכון וטוב תעשה אם תזמן את הנער ואת הוריו לשיחה, בה תובהר חומרת המעשה, אך בנוסף, השיחה צריכה להיות מכוונת כלפי ההורים. פריצת גבולות אצל ילדים או נערים, באה לפעמים כאשר יש לחץ גדול בבית, והילד מוצא פורקן בפריקת הלחץ כלפי חוץ. ולפעמים, להיפך, כאשר אין גבולות ברורים בבית. כל זאת צריך לבדוק מול ההורים, כיצד מתנהל ביתם, ולייעץ להם בהתאם.
נקודה נוספת היא, הגיבוי שההורים מעניקים לילדם, דבר שנוטל ממנו את חובת האחריות למעשיו. עם כל הקושי, אתה כרב צריך ללמד את ההורים פרק זה בהלכות חינוך, והוא: 'שמאל דוחה וימין מקרבת'. מותר להורים להמשיך ולאהוב את ילדם, אך האהבה לא תקלקל את שורת הביקורת והנזיפה. וכאשר הציבור והמשפחה יעמדו כאחד, יש סיכוי למגר את התופעה. במצב כזה, אפשר אחר כך להגיע להסכמה על ענישה או פיצוי לציבור, ולעיתים, לפי העניין, לחזור למזכירות כדי שתבטל את התלונה במשטרה. על ידי כך יהיה אתגר לילדים לשמור על מעמד נקי, ללא תיק פלילי, ולקחת אחריות על הצבת גבולות לעצמם.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
