ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- אדני הבית
- נושאים נוספים
- משפחה חברה ומדינה
- הבית היהודי
- פרנסה
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
רחל בת ארלט
אנו נשואים ארבע שנים, ויש לנו ילד אחד. עד לפני שנה הייתי אברך ורוב היום למדתי. צרכי המשפחה גדלו, וכנראה יגדלו עוד בקרוב, בעז"ה, ולאחר התלבטות, החלטנו אשתי ואני שאלך ללמוד מקצוע. בפועל, בשנה האחרונה נפל עול הפרנסה בעיקר על אשתי, מפני שאני עובד רק בעבודות מזדמנות, יש לי הרגשה מאד גרועה, כבעל, מכך שאינני מפרנס, ואני מתלבט אם להפסיק את הלימודים ולעבוד או להמשיך כך עוד שנתיים לפחות.
תשובה:
מתוך שאלתך אני מבין שבשנים הראשונות שאחר החתונה לא היתה לך הרגשה גרועה, ורק בשנה האחרונה נולדה הרגשה זו. סוגיא זו חשובה להבהרת העניין הכללי, שמתוכו ייגזר גם הפתרון. בזהירות אני מרשה לעצמי לשער, שבשנים בהם המשכת בלימודיך בישיבה או בכולל, הרגשת יותר שלם עם עצמך, למרות שאולי גם אז חלק מעול הפרנסה הוטל על אשתך. הסיבה היא, מפני שלימוד התורה היה חשוב דיו, כדי להצדיק את עבודתה של אשתך. היציאה ללימוד מקצוע אין בה, כלפיך, את אותו הערך של לימוד תורה. ממילא צף ועלה הצורך הנכון והאמיתי, להיות המפרנס במשפחה. למען האמת, הכל נכון, אולם חייבים לעשות סדר בדברים. חכמים מלמדים אותנו, שאב חייב ללמד את בנו אומנות, בנוסף לחובה ללמדו תורה (קידושין כ"ט). מכאן, שהעיסוק במלאכה, לשם פרנסה, גם הוא מצוה. על המשנה (פאה א'): אלו דברים שאין להם שיעור ובכללם גם תלמוד תורה, מבאר הגר"א (בספר שנות אליהו) ש"אין להם שיעור" הכוונה היא שאדם יוצא ידי חובתו בכל שהוא, אולם יכול להקדיש גם את כל יומו לתלמוד תורה. ולכן, אם הוא נדרש לעבוד לפרנסתו, אין זה ביטול תורה כלל, אלא יכול לצאת ידי חובתו לתלמוד תורה בקריאת שמע של שחרית וערבית. ככל שתהיה שלם יותר עם עצמך, ועם החלטתכם, כך תוכל בעתיד להיות מוכשר לפרנס, וגם לשלב לימוד תורה.
אמת, שבאופן זמני, הנך מרגיש את ההרגשה הגרועה, אולם זה בגדר ירידה לצורך עליה. אין לי ספק שאם תשוחחו, אתה ואשתך, על הנושא, ולשניכם יהיה ברור שהמצב כיום הוא זמני, ובעז"ה ישתנה בעוד שנה או שנתיים, יקל על שניכם לעבור פרק זמן זה מתוך הסכמה ושלמות הלב.
ועוד נקודה: הרגשה טבעית של "ראש משפחה" היא, כאשר הוא מסוגל להנהיג את הבית, להתוות דרך ולשמש כמי שעומד בראש הפירמידה. כאשר עסקת בלימוד תורה היתה הרגשתך טובה, משום שאכן הנהגת את משפחתך בתחום הרוחני. בשנה האחרונה כאילו איבדת את המנהיגות הרוחנית, ואל ההנהגה הכלכלית והמעשית עדיין לא באת. לכן, אצה לך הדרך, עד כדי מחשבה להפסיק את הלימוד המסודר, המכשיר אותך לפרנס בכבוד, ולהשיג את ההישג המיידי באמצעות עבודות מזדמנות. אולם, לא זו הדרך. ודאי שכבעל מקצוע תוכל גם לפרנס וגם להנהיג את משפחתך באופן מסודר ונכון. אם כן, גם בתחום זה, עליך ללכת בדרך הארוכה שהיא קצרה, ולהשלים את לימודיך, מתוך סבלנות והשקעה, עד לקצירת הפרי.
"הזורעים בדמעה, ברינה יקצורו"!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
