ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- אדני הבית
- נושאים נוספים
- משפחה חברה ומדינה
- הבית היהודי
- נושאים שונים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
קרוב משפחה שלנו שהיה אדם אמיד, ירד מנכסיו והוא ומשפחתו מסובכים בחובות גדולים. התכנסנו, בני המשפחה, ועלו דעות שונות כיצד לנהוג ומה לעשות. אנו מתלבטים האם יש לנו אחריות ואם כן, מה גבולותיה. האם נכון לעשות מגבית ציבורית למענם?
תשובה:
מצוה מן התורה: "כי ימוך אחיך והחזקת בו". כלומר, אדם שירד מנכסיו צריך לתמוך בו כדי שלא ימשיך ליפול ויתמוטט לגמרי. במיוחד יש לתמוך בבן משפחה. חכמים מספרים (כתובות נ"ב) שקרובי משפחה של ר' יוחנן התייעצו איתו בקשר לחובתם לשלם תמורת רפואה לאשת אביהם (שלא היתה אמא שלהם). הוא נתן להם עצה כיצד לחסוך בהוצאות, משום שנאמר "ומבשרך אל תתעלם". אף על פי שעצתו זו גרמה הפסד לאותה אשת אביהם. מכאן אנו למדים שיש מצוה מיוחדת לסייע לשארי בשר. במיוחד בתקופה של התמוטטות כלכלית כלל עולמית, זה המעשה הנכון.
אולם, מידת התמיכה ומטרותיה צריכות הבהרה. יש הסבורים שחובת המשפחה היא, להחזיר את היורד מנכסיו למצבו הקודם, עפ"י דברי חכמים: "אפילו סוס לרכב עליו או עבד לרוץ לפניו". כלומר, מי שהיה רגיל לרכב על סוס כאשר עבד רץ לפניו, בכלל מצוות צדקה לדאוג לו גם לצורך זה. אולם, לא לכך מתכוונים חכמים. שהרי בתקופתנו, אדם אמיד המחזיק שני רכבים, אחד לשימושו ואחד לשימוש המשפחה, אם נאלץ למכור את הרכבים, האם הגיוני שבני משפחתו ירכשו עבורו שני רכבים? והלא בני המשפחות התומכות אינן מחזיקות שני רכבים למשפחה, וכיצד אפשר לבקש מהם בקשה כזו? ברור אם כן, שאמירה זו של חכמים מכוונת לקופת צדקה ולא ליחידים, גם לא לקרובי המשפחה. ואף כאן יש לשאול: קופה של צדקה שיש לפניה בקשות לסייע למשפחות לקנות להם לחם וחלב, ובמקביל גם בקשה לרכוש רכב עבור עשיר שירד מנכסיו. האם יעלה על הדעת לרכוש את הרכב ולא לסייע בפת לחם למשפחות רעבות? אם כן, אימתי יש חובה לרכוש "סוס לרכב ועבד לרוץ לפניו"? דין זה עוסק במקרה שיש קופת צדקה עשירה, שרבים תורמים לה ומעטים נזקקים לסיועה. אם הצטבר באותה קופה סכום גדול שאין לו שימוש בעת הזאת, ומופיע אדם שירד מנכסיו, שם מצוה לסייע לו גם ברכישת רכב, משום שזה מוגדר: "די מחסורו אשר יחסר לו". אולם, אתם כמשפחה, חובתכם שונה. משפחה השקועה בחובות גדולים עלולה להגיע למצב שאין לה ממה לרכוש מזון אלמנטרי. כאן מגיעה חובתכם כבני משפחה: עשו אומדן לכמה אותה משפחה זקוקה כל חודש, כדי שיוכלו לרכוש מוצרי מזון. את העלות חלקו בין המשפחות התומכות. עדיף לא לתת למשפחה כסף מזומן מפני שהוא עלול להתבזבז. אפשר לתת להם זכות קניה בסכום זה בחנות, בסופרמרקט או במקום בו הם רגילים לרכוש מוצרי מזון. כך מובטח שהמשפחה לא תסבול חלילה חרפת רעב.
אם משפחתכם איננה רוצה להסתפק בכך, אפשר לעבור לשלב גבוה יותר של תמיכה. אולם, הוא מחייב בדיקה מקיפה ושיתוף פעולה של המשפחה המסתייעת. הבדיקה העיקרית היא לעשות בירור מדוע ירדה המשפחה מנכסיה. אם הדבר נובע מנפילת השוק, אזי יש מקום להגדלת הסיוע, ואולי גם לעריכת מגבית בקרב חברים וידידים. אולם, לעיתים מתברר שהירידה התרחשה בגלל התנהגות לא אחראית בעניני כספים. כמו למשל, הסתבכות בהלוואות בשוק האפור, שכל בר דעת מבין שיש איסור מוחלט להזדקק להלוואות כאלה. או מקרה שהתפרסם לפני זמן מה, כאשר אחד הסתבך בעסקיו, ואחיו נזעק לעזור לו. הוא נתן את כל כספו לאחיו, ועתה שניהם מסובכים ומשוועים לעזרה. חיצונית נראה שהאח המסייע עשה מצוה גדולה, אך באמת זו טעות כלכלית. סיוע בעסקים נופלים הוא ענין מקצועי, ואדם שאין לו הבנה בכך, מוטב שידאג לאחיו לקיום ולא ילוה לו עוד ועוד כספים.
ולעניינכם: אם תרצו, עשו בירור מעמיק: אם המסקנה תהיה שאין כאן הפקרות שהביאה לירידת המשפחה, כאמור, תוכלו להתגייס ולגייס גם אחרים למענם. אולם אם יסתבר שהיתה כאן התנהגות לא אחראית, אין חובתכם כמשפחה אלא לדאוג לקיום המשפחה, שלא יגיעו לפת לחם. אינכם חייבים ביותר מזה וכמובן שאין לערוך מגבית עבורם, אלא למטרת הקיום האלמנטרי. ומהרה יתקיים בנו, "לא יהיה בך אביון".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
