ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- אדני הבית
- נושאים נוספים
- משפחה חברה ומדינה
- הבית היהודי
- נושאים שונים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מישאל דהאן זצ"ל
יש לנו שני ילדים מתוקים ואנו חיים טוב, שמחים ואוהבים. אבל יש לנו בעיה, כאשר אנו מגיעים לביקור אצל ההורים, אני מרגיש את עצמי מיותר ממש. כל ההתעניינות עוברת אל הילדים הקטנים, וקצת גם אל אשתי, שהיא בכל זאת ביתם, אבל אני כאילו לא קיים. זה ממש פוגע בי וגורם לי להתנתק מחמי וחמותי, ואפילו לא להגיע לביקורים.
תשובה:
חכמים מלמדים אותנו שכל אדם צריך לבחון את אורחות חייו בעולם. לשים לב לכל מעשה שהוא עושה, ולצפות מהן ההשלכות שלו. "'ושׂם דרך אראנו בישע אלקים'. אל תקרי ושם (בשין שמאלית) אלא ושם (בימנית). כל השם אורחותיו בעולם הזה זוכה ורואה בישועתו של הקב"ה" (סוטה ה'). אילו היו ההורים פונים בשאלה, הייתי מייעץ להם לבחון את מעשיהם, ולשים לב לכך שבמעשה חיובי שהם עושים, תשומת לב לתינוקות, הם עושים גם מעשה שלילי, פגיעה באדם שבודאי יקר להם. אך מאחר והם אינם פונים, אלא אתה, החתן שלהם, גם לכם, לך ולאשתך יש מה לעשות בעניין.
אך שלב ראשון הוא, מה לא לעשות! הכלל ברור: הורים מחנכים את ילדיהם. ילדים אינם מחנכים את הוריהם. לכן, אל תנסו אתם לדבר, לשוחח, להסביר להם כמה לא טוב הם מתנהגים וכו' וכו'. קחו על עצמכם, ורק עליכם, את החתירה לשיפור האוירה.כיצד לנהוג למעשה? שתי נקודות עקרוניות צריכות להנחות אתכם בהתנהגותכם. האחת, הידיעה שההורים אינם מתכוונים להרע לכם, אלא מתנהגים כפי שתיארתם, בתום לב, מתוך חוסר תשומת לב לתוצאות. והשניה, הלכידות שלכם כבעל ואשה . הידיעה שאינם מתכוונים להרע, נוטלת את העוקץ מהתנהגותם, ומקילה עליכם, ובעיקר עליך, להתיחס אליהם בכבוד, למרות הקושי. לא לכעוס עליהם מפני שהם עושים זאת בבלי דעת. כדוגמת עמידתנו בימים הנוראים לפני הקב"ה בבקשה שיסלח לנו על חטא שחטאנו לפניו בבלי דעת, כן יהא יחסכם להורים, על אותו "חטא" של חוסר תשומת לב אליך.
מחשבה זו לבדה אינה פותרת את הבעיה, אך מקהה את העלבון והכאב שלך. לכן, בנוסף, יש להעזר בהיותכם בעל ואשה. כאשר הנכם מתכוננים להגיע להורים, לשבת או ליום טוב, או סתם לביקור, שוחחו שניכם על כך שיחה מקדימה, ובנו לכם את התשתית אשר עליה תתיצבו במפגש עם ההורים. תשתית זו משמעותה: 1) אנו זוג החיים בשמחה איש עם רעהו, אנו יחידה עצמאית. 2) כך גם נופיע ונעמוד בפני ההורים, לא כארבעה אנשים, בעל, אשה ושני ילדים, אלא כגוף אחד, מלוכד שלא ניתן להפריד בין הדבקים הללו. 3) אשתך שהיא בת המשפחה, ובאופן טבעי קרובה אליהם יותר, תדגיש את הקשר שלך לילדים מחד, ואת הקשר בין שניכם מאידך. למשל: כאשר ההורים נוטלים את נכדיהם, היא תשאיר לך את המשא ומתן עם הילדים, לאן הם הולכים, האחריות לדאוג להחלפת בגד (או טיטול, לפי הגיל...) אשתך אינה מתנתקת ממך, ואין מצב שהיא תלך לשוחח עם האמא או עם בני משפחתה. שניכם יחד הולכים לכל חדר או עיסוק בבית. זה תיקון שאתם יכולים לעשותו. התנהגות כזאת, בפעם הראשונה אולי תיראה לכם כמלאכותית, ללא זרימה. אבל אח"כ היא תיהפך לטבעית, ותקרין להורים את המסר הנכון של "ודבק באשתו והיו לבשר אחד". ההרגשה שלך תשתפר, לא תרגיש לבד, ומתוך כך תוכל להיות הרבה יותר נינוח מול ההורים. יחס נוח שלך יגביר עוד יותר את התחברות ההורים עמך, ותוכלו להרבות בביקורים, מתוך שמחה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא גדרי שבועת עד אחד וכופר בכל
השיעור בוחן את שאלות התוספות וקושיית רבי עקיבא איגר ביחס לפטור שבועה בכופר הכל ודין "מתוך שאינו יכול להישבע משלם" בסוגיית נסכא דרבי אבא. דרך דברי הראשונים – הרשב"ם, הרשב"ץ והריב"ש – מתבאר ההבדל המהותי שבין שבועת עד אחד שנועדה להכחשה לבין שבועת מודה במקצת שנועדה לבירור האמת.
מאמר שלישי החסיד וסוד מאה הברכות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, המכוון את כל מעשיו לקדוש ברוך הוא ונעזר במצוות המקיפות את האדם – כגון תפילין, ציצית ומזוזה – לשמירת הדבקות והתודעה הרוחנית. בהמשך מתבארת חובת אמירת מאה ברכות בכל יום והמשמעות הפנימית שלהן על פי ספר "שערי אורה", כצינור להורדת שפע לנפש, לרוח ולנשמה וכנגד אדני המשכן המחזיקים את הקדושה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן השתלבות הפרט בתשובת הצדיקים והכלל
אורות התשובה פרק ח, ו' - ז'
השיעור עוסק באופן שבו תשובת הצדיקים מאירה את המציאות כולה, ובאפשרות של האדם הפרטי להיכלל בתשובתם הכללית כדי להתעלות מנפילותיו וממכאוביו. בנוסף, מוסבר כיצד החטא סותר ופוצע את ההרמוניה העולמית, בעוד תהליך התשובה מאחה את הקרעים ומשיב את השלמות והאור לכל סדרי ההוויה.
עולת ראי"ה - הרב זלמן מלמד חייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה
עולת ראיה – ברכות
עולת ראיה – ברכות
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
