ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- אדני הבית
- נושאים נוספים
- משפחה חברה ומדינה
- הבית היהודי
- נושאים שונים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מישאל דהאן זצ"ל
יש לנו שני ילדים מתוקים ואנו חיים טוב, שמחים ואוהבים. אבל יש לנו בעיה, כאשר אנו מגיעים לביקור אצל ההורים, אני מרגיש את עצמי מיותר ממש. כל ההתעניינות עוברת אל הילדים הקטנים, וקצת גם אל אשתי, שהיא בכל זאת ביתם, אבל אני כאילו לא קיים. זה ממש פוגע בי וגורם לי להתנתק מחמי וחמותי, ואפילו לא להגיע לביקורים.
תשובה:
חכמים מלמדים אותנו שכל אדם צריך לבחון את אורחות חייו בעולם. לשים לב לכל מעשה שהוא עושה, ולצפות מהן ההשלכות שלו. "'ושׂם דרך אראנו בישע אלקים'. אל תקרי ושם (בשין שמאלית) אלא ושם (בימנית). כל השם אורחותיו בעולם הזה זוכה ורואה בישועתו של הקב"ה" (סוטה ה'). אילו היו ההורים פונים בשאלה, הייתי מייעץ להם לבחון את מעשיהם, ולשים לב לכך שבמעשה חיובי שהם עושים, תשומת לב לתינוקות, הם עושים גם מעשה שלילי, פגיעה באדם שבודאי יקר להם. אך מאחר והם אינם פונים, אלא אתה, החתן שלהם, גם לכם, לך ולאשתך יש מה לעשות בעניין.
אך שלב ראשון הוא, מה לא לעשות! הכלל ברור: הורים מחנכים את ילדיהם. ילדים אינם מחנכים את הוריהם. לכן, אל תנסו אתם לדבר, לשוחח, להסביר להם כמה לא טוב הם מתנהגים וכו' וכו'. קחו על עצמכם, ורק עליכם, את החתירה לשיפור האוירה.כיצד לנהוג למעשה? שתי נקודות עקרוניות צריכות להנחות אתכם בהתנהגותכם. האחת, הידיעה שההורים אינם מתכוונים להרע לכם, אלא מתנהגים כפי שתיארתם, בתום לב, מתוך חוסר תשומת לב לתוצאות. והשניה, הלכידות שלכם כבעל ואשה . הידיעה שאינם מתכוונים להרע, נוטלת את העוקץ מהתנהגותם, ומקילה עליכם, ובעיקר עליך, להתיחס אליהם בכבוד, למרות הקושי. לא לכעוס עליהם מפני שהם עושים זאת בבלי דעת. כדוגמת עמידתנו בימים הנוראים לפני הקב"ה בבקשה שיסלח לנו על חטא שחטאנו לפניו בבלי דעת, כן יהא יחסכם להורים, על אותו "חטא" של חוסר תשומת לב אליך.
מחשבה זו לבדה אינה פותרת את הבעיה, אך מקהה את העלבון והכאב שלך. לכן, בנוסף, יש להעזר בהיותכם בעל ואשה. כאשר הנכם מתכוננים להגיע להורים, לשבת או ליום טוב, או סתם לביקור, שוחחו שניכם על כך שיחה מקדימה, ובנו לכם את התשתית אשר עליה תתיצבו במפגש עם ההורים. תשתית זו משמעותה: 1) אנו זוג החיים בשמחה איש עם רעהו, אנו יחידה עצמאית. 2) כך גם נופיע ונעמוד בפני ההורים, לא כארבעה אנשים, בעל, אשה ושני ילדים, אלא כגוף אחד, מלוכד שלא ניתן להפריד בין הדבקים הללו. 3) אשתך שהיא בת המשפחה, ובאופן טבעי קרובה אליהם יותר, תדגיש את הקשר שלך לילדים מחד, ואת הקשר בין שניכם מאידך. למשל: כאשר ההורים נוטלים את נכדיהם, היא תשאיר לך את המשא ומתן עם הילדים, לאן הם הולכים, האחריות לדאוג להחלפת בגד (או טיטול, לפי הגיל...) אשתך אינה מתנתקת ממך, ואין מצב שהיא תלך לשוחח עם האמא או עם בני משפחתה. שניכם יחד הולכים לכל חדר או עיסוק בבית. זה תיקון שאתם יכולים לעשותו. התנהגות כזאת, בפעם הראשונה אולי תיראה לכם כמלאכותית, ללא זרימה. אבל אח"כ היא תיהפך לטבעית, ותקרין להורים את המסר הנכון של "ודבק באשתו והיו לבשר אחד". ההרגשה שלך תשתפר, לא תרגיש לבד, ומתוך כך תוכל להיות הרבה יותר נינוח מול ההורים. יחס נוח שלך יגביר עוד יותר את התחברות ההורים עמך, ותוכלו להרבות בביקורים, מתוך שמחה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
