ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- אדני הבית
- נושאים נוספים
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- כיבוד הורים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
רחל בת ארלט
שאלה:
אני עומד לסיים את שירותי הצבאי, ויש לי בעיה, כיצד להתייחס לאבא שלי. לפעמים אני מרגיש שקשה לי לכבד אותו, מפני שהוא מגיב בהתפרצויות של כעס. גם אם רוב היום עובר בשקט, לא ייתכן שבמשך היום לא תהיה לפחות פעם אחת התפרצות של כעס. לפעמים זה על אמא, ולפעמים עלינו הילדים. בדרך כלל זה בא על דברים של שטות, כמו איזו מילה שהרגיזה אותו או משהו שעשינו או לא עשינו. הבעיה היא אצל כל האחים, האם יש מה לעשות?
תשובה:
אכן, מצוות כיבוד הורים נראית פשוטה, אך לעיתים היא מסובכת וקשה לקיימה. לפני הכל כדאי לברר לעצמנו, מדוע אדם מגיע לכלל כעס. המניע המרכזי לכך הוא, פער בין הרצוי לבין המצוי. לכל אדם יש מערכת ציפיות מסביבתו, לפעמים ציפיות ריאליות ולפעמים לא ריאליות. כאשר הציפייה מתממשת, זורם הכל על מי מנוחות. אולם כאשר הציפייה אינה מתממשת, עלול האדם להגיב בכעס. אולם, המקרה אותו אתה מתאר, כשאבא מתפרץ בכעס לפחות פעם ביום, הסיבה לכך היא, חוסר בטחון עצמי. כאשר אדם יודע שהוא צריך להנהיג את משפחתו, והוא חושש שאין בו את הכח לעשות זאת, הוא מחפש לעצמו דרך להעצים את כוחו. התפרצות של כעס, משרתת מטרה זו, כי היא נותנת תדמית של מי ששולט בביתו. במשך הזמן הופכת התנהגות זו להרגל, ובכל פעם שהוא רוצה שדעתו תשמע, הוא מתרגל להשיג זאת על ידי ההתפרצות. אתה, כאחד מבני הבית, כדאי שתשים לב ותנסה לבחון, האם אבא נוהג כך כאשר הוא נתקל בהתנגדות לדבריו או נסיון לנהוג באופן שונה ממה שהוא חושב.
אם תשאל ותקשה עלי, הרי פשיטא שהוא רוצה שדבריו ישמעו ולכן הוא כועס, כי אחרים לא חושבים כמוהו, ודאי שכך הוא. אבל כוונתי לומר, שאדם בעל בטחון עצמי מסוגל להכיל ולקבל גם בעלי דעה שונה משלו, בתוך ביתו. כאשר ראש המשפחה מקרין שלווה ובטחון, אין לו לחשוש ממצב בו אחד מבני הבית סובר אחרת ממנו. הוא יכול להעלות נושא מסוים לדיון ולבחינה מי צודק, הוא מסוגל גם להודות בטעותו. אין זו פחיתות כבוד לאב לומר, טעיתי בשיקול הדעת ואני מקבל את דעתכם. אדרבא, הדבר רק מוסיף ומעלה את מעמדו בפני בני המשפחה, היודעים שאבא הוא אדם ישר בדעותיו, וכאשר הוא טועה אינו בוש להודות בכך. כאמור, זה מצב אידיאלי ומתוקן. אם בביתכם ההתנהלות שונה, זו לנו האות שהכעס בא מחוסר ביטחון. בדרך כלל יש להזהר מלערוך ניתוח של האב בפני בנו, אולם אני מבין שהנך בוגר, העומד להשתחרר משירותך בצה"ל, ובמצב כזה יש אפשרות להעמיד אותך על האמת המשפחתית, מפני שכבר אינך חלק מהותי מהבית, מהמשפחה. הנך קרוב למועד של "על כן יעזוב איש את אביו ואת אימו", ובשל כך, הנך יכול לשמש כגורם חיצוני, הרואה מבחוץ את תחלואי הבית, ומשתדל לסייע בתיקונם.
אם אכן זה ההסבר לתרחיש הקורה בביתכם, הדרך הנכונה היא, לא להתווכח עם אבא ולנסות להוכיח לו שהוא טועה, שהרי מזה בדיוק הוא חושש, לעמוד בפני מצב בו יצטרך להודות בטעותו, שעבורו הוא מצב בלתי אפשרי, בגלל המחסור בבטחון העצמי שלו. לכן, הדרך הנכונה היא, אדרבא, להרגיע אותו באמירה, כמה צודקים דבריו וכמה אמת יש בהם. לפעמים הדבר קשה, כי באמת אבא אינו צודק, אולם, תמיד יש נקודה אחת של צדק שאפשר למצוא בדבריו. צריך לחפש נקודה כזו, ואותה להגדיל ולהדגיש. העיקר הוא, לא להגיב בפחד או בעצבנות, אלא בצורה שקולה, ועד כמה שאפשר, שקטה ושלוה. אם תצליח להחדיר גם באמא תגובה כזו, לאט לאט, יגיע השקט לביתכם.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
