ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- אדני הבית
- נושאים נוספים
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- כיבוד הורים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מישאל מכלוף בן אסתר זצ"ל
אנו מתלבטים כיצד לנהוג עם הסבתא המבוגרת, המתגוררת עמנו כבר מספר שנים. היא מוגבלת, וזקוקה לטיפול ועזרה כמעט כל שעות היום, ולפעמים גם בלילה. לא הצלחנו להשיג עובדת זרה, אלא 2 מטפלות לפי שעות. לאחרונה הזכירה הסבתא אפשרות של מעבר לבית אבות. האם נכון לנסות למצוא לה מקום מתאים או להמשיך בטיפול בבית, שהוא מאד מגביל וקשה, נפשית וגם פיזית?
תשובה:
שאלה קשה שאלתם. כיום, עם התקדמות הרפואה, תוצאה מבורכת היא, אריכות ימים של מבוגרים, אשר בעבר, כאשר סבלו ממחלות, לא היה מזור לחוליים, ולכן לא היו מאריכים ימים. הרפואה המודרנית מצאה דרכים להתגבר על מחלות, וכאמור, התוצאה היא אריכות ימים. אך בצד החיוב, מצטברים גם קשיים מרובים המצריכים התמסרות רבה כדי ללוות את הסבא או הסבתא המבוגרים. אימרה ידועה היא: אמא אחת יכולה לגדל עשרה ילדים, אבל עשרה ילדים אינם יכולים לגדל אמא אחת!
אכן, יש גם סיבה אמיתית להבחין בין גידול ילד לבין "גידול" סבא או סבתא: לילד אנו רשאים לומר מה לעשות, חייבים בחינוכו, מציבים לו גבולות וכד'. לאמא מבוגרת, אין לנו רשות לפגוע בה או "לחנכה". ילדים לא מחנכים הורים! לכן הקושי גדול הרבה יותר. בנוסף, יש כמובן גם קושי רוחני-נפשי. קשה לנו כבנים לראות את אחד מהורינו במצב ירוד ולפעמים גם מושפל. אותה דמות אשר גידלה וחינכה אותנו, נהפכת לגורם תלותי, גם בנושאים הצנועים ביותרשל האדם, והננו מחויבים לעסוק בהם, ולהתאפק רבות שלא להשמיע מילה של טרוניה או ביקורת או דברים מביישים, הפוגעים ומעליבים את סבא או את סבתא. לכן ציינתי שזו התלבטות קשה, האם להמשיך ולהתמודד עם הקשיים בתוך הבית, על חשבון כל בני המשפחה, או להעדיף אפשרות של העברה לבית אבות.
כמו בכל נושא, ההלכה היא נר לרגלינו. למדנו בשו"ע (יו"ד, סימן ר"מ): "מי שנטרפה דעת אביו או אמו משתדל לנהוג עמהם כפי דעתם, עד שירוחם עליהם. ואם אי אפשר לו לעמוד בכך, מפני שנשתנו ביותר, ילך לו, ויניחם, ויצווה לאחרים לנהגם כראוי". הלכה זו יש בה תורה וגם חכמה.
יש בה תורה, המחייבת אותנו להשתדל ככל יכולתנו לסעוד אב ואם. אך אותה תורה מורה לנו, שאם הדבר בלתי אפשרי, יניחם לטיפול לאחרים. ויש בה חכמה, מפני שלנו, כבנים להורים, דברים רבים אסורים בהתנהגות עם הורינו המבוגרים. אבל אצל אחרים, שאינם בנים, מגבלות רבות בטלות, לכן קל להם יותר לטפל בהורינו.
אם כן: לכתחילה, ודאי עדיף להמשיך ולסעוד את הסבתא בביתכם, גם אם הדבר כרוך במאמץ ובשינוי סדרים. אחרי הכל, אמא מרגישה תמיד טוב יותר לחיות בקרב המשפחה. אולם, אם תגיעו למסקנה שהדבר בלתי אפשרי, מפני הקושי הנפשי או הפיזי, אזי יש מקום לבדוק מעבר לבית אבות, כלשון ההלכה "יצוה לאחרים לנהגם כראוי".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
