ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- אדני הבית
- נושאים נוספים
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- כיבוד הורים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מישאל מכלוף בן אסתר זצ"ל
אנו מתלבטים כיצד לנהוג עם הסבתא המבוגרת, המתגוררת עמנו כבר מספר שנים. היא מוגבלת, וזקוקה לטיפול ועזרה כמעט כל שעות היום, ולפעמים גם בלילה. לא הצלחנו להשיג עובדת זרה, אלא 2 מטפלות לפי שעות. לאחרונה הזכירה הסבתא אפשרות של מעבר לבית אבות. האם נכון לנסות למצוא לה מקום מתאים או להמשיך בטיפול בבית, שהוא מאד מגביל וקשה, נפשית וגם פיזית?
תשובה:
שאלה קשה שאלתם. כיום, עם התקדמות הרפואה, תוצאה מבורכת היא, אריכות ימים של מבוגרים, אשר בעבר, כאשר סבלו ממחלות, לא היה מזור לחוליים, ולכן לא היו מאריכים ימים. הרפואה המודרנית מצאה דרכים להתגבר על מחלות, וכאמור, התוצאה היא אריכות ימים. אך בצד החיוב, מצטברים גם קשיים מרובים המצריכים התמסרות רבה כדי ללוות את הסבא או הסבתא המבוגרים. אימרה ידועה היא: אמא אחת יכולה לגדל עשרה ילדים, אבל עשרה ילדים אינם יכולים לגדל אמא אחת!
אכן, יש גם סיבה אמיתית להבחין בין גידול ילד לבין "גידול" סבא או סבתא: לילד אנו רשאים לומר מה לעשות, חייבים בחינוכו, מציבים לו גבולות וכד'. לאמא מבוגרת, אין לנו רשות לפגוע בה או "לחנכה". ילדים לא מחנכים הורים! לכן הקושי גדול הרבה יותר. בנוסף, יש כמובן גם קושי רוחני-נפשי. קשה לנו כבנים לראות את אחד מהורינו במצב ירוד ולפעמים גם מושפל. אותה דמות אשר גידלה וחינכה אותנו, נהפכת לגורם תלותי, גם בנושאים הצנועים ביותרשל האדם, והננו מחויבים לעסוק בהם, ולהתאפק רבות שלא להשמיע מילה של טרוניה או ביקורת או דברים מביישים, הפוגעים ומעליבים את סבא או את סבתא. לכן ציינתי שזו התלבטות קשה, האם להמשיך ולהתמודד עם הקשיים בתוך הבית, על חשבון כל בני המשפחה, או להעדיף אפשרות של העברה לבית אבות.
כמו בכל נושא, ההלכה היא נר לרגלינו. למדנו בשו"ע (יו"ד, סימן ר"מ): "מי שנטרפה דעת אביו או אמו משתדל לנהוג עמהם כפי דעתם, עד שירוחם עליהם. ואם אי אפשר לו לעמוד בכך, מפני שנשתנו ביותר, ילך לו, ויניחם, ויצווה לאחרים לנהגם כראוי". הלכה זו יש בה תורה וגם חכמה.
יש בה תורה, המחייבת אותנו להשתדל ככל יכולתנו לסעוד אב ואם. אך אותה תורה מורה לנו, שאם הדבר בלתי אפשרי, יניחם לטיפול לאחרים. ויש בה חכמה, מפני שלנו, כבנים להורים, דברים רבים אסורים בהתנהגות עם הורינו המבוגרים. אבל אצל אחרים, שאינם בנים, מגבלות רבות בטלות, לכן קל להם יותר לטפל בהורינו.
אם כן: לכתחילה, ודאי עדיף להמשיך ולסעוד את הסבתא בביתכם, גם אם הדבר כרוך במאמץ ובשינוי סדרים. אחרי הכל, אמא מרגישה תמיד טוב יותר לחיות בקרב המשפחה. אולם, אם תגיעו למסקנה שהדבר בלתי אפשרי, מפני הקושי הנפשי או הפיזי, אזי יש מקום לבדוק מעבר לבית אבות, כלשון ההלכה "יצוה לאחרים לנהגם כראוי".
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

בבא מציעא גדרי שבועת עד אחד וכופר בכל
השיעור בוחן את שאלות התוספות וקושיית רבי עקיבא איגר ביחס לפטור שבועה בכופר הכל ודין "מתוך שאינו יכול להישבע משלם" בסוגיית נסכא דרבי אבא. דרך דברי הראשונים – הרשב"ם, הרשב"ץ והריב"ש – מתבאר ההבדל המהותי שבין שבועת עד אחד שנועדה להכחשה לבין שבועת מודה במקצת שנועדה לבירור האמת.

מאמר שלישי החסיד וסוד מאה הברכות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, המכוון את כל מעשיו לקדוש ברוך הוא ונעזר במצוות המקיפות את האדם – כגון תפילין, ציצית ומזוזה – לשמירת הדבקות והתודעה הרוחנית. בהמשך מתבארת חובת אמירת מאה ברכות בכל יום והמשמעות הפנימית שלהן על פי ספר "שערי אורה", כצינור להורדת שפע לנפש, לרוח ולנשמה וכנגד אדני המשכן המחזיקים את הקדושה.

אורות התשובה - הרב הראל כהן השתלבות הפרט בתשובת הצדיקים והכלל
אורות התשובה פרק ח, ו' - ז'
השיעור עוסק באופן שבו תשובת הצדיקים מאירה את המציאות כולה, ובאפשרות של האדם הפרטי להיכלל בתשובתם הכללית כדי להתעלות מנפילותיו וממכאוביו. בנוסף, מוסבר כיצד החטא סותר ופוצע את ההרמוניה העולמית, בעוד תהליך התשובה מאחה את הקרעים ומשיב את השלמות והאור לכל סדרי ההוויה.

עולת ראי"ה - הרב זלמן מלמד חייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה
עולת ראיה – ברכות
עולת ראיה – ברכות

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.














