ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- אדני הבית
- נושאים נוספים
- משפחה חברה ומדינה
- הבית היהודי
- שמחות
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
חנן בן שלומית
אבא שלי על ערש דווי, הוא מבוגר ומאושפז. הרופאים אינם נותנים הרבה תקוה ולדבריהם, מדובר בימים ספורים. בעוד כחודשיים אנו מובילים את בננו לחופה. אנו בצער גדול ומאוד מבולבלים. האם לדחות את החתונה, האם מותר לשמוח עם החתן והכלה. ובכלל, מה לחשוב במצב כזה?
תשובה:
חיינו כבני אדם בכלל, וכבנים לעם ישראל בפרט, הנם חיים מורכבים מאוד. חכמים מפרשים את הפסוק (משלי כ"ג): "יתן בכוס עינו יתהלך במישרים" ואומרים, שרק שיכור העולם דומה עליו כמישור. אדם פיכח, לא שתוי, יודע שבחיים יש עליות ויש גם ירידות. יש ימי שמחה ויש ימי אבל. עיקר המבט שלנו הוא, בעין של אמונה. אנו יודעים ומאמינים שהכל בא מהקב"ה, גם הצער וגם השמחה. כאשר אבא, שיחיה ויאריך ימים, נתון במצב קשה, ודאי שזוהי סיבה להצטער, ולהתפלל שהקב"ה ישלח לו רפואה שלמה. אבל הואיל והננו מכירים את המציאות, צריך להיערך לכל תרחיש. ההיערכות היא, במחשבה ובמעשה.
במחשבה, כאשר אבא חי, נושם וכו', אנו בשום פנים איננו מתייאשים. "אפילו חרב חדה מונחת על צווארו של אדם, אל ימנע עצמו מן הרחמים" (ברכות י'). ועם זאת, אנו נערכים גם לקראת אפשרות אחרת, ולא נופתע אם יתרחש הקשה מכל. זו ההיערכות המחשבתית. ובנוסף, יש להיערך גם מבחינה מעשית, דהיינו, לקבוע סדרי חתונה שיוכלו להתקיים בכל מצב. אפשר לשאול תלמיד חכם ולקבל הדרכה תורנית לכל תרחיש אפשרי, כמו, חלילה, הסתלקות חודש לפני החתונה, או פחות מחודש, או בתוך השבוע שלפני החתונה.
לכל אלו יש הדרכה תורנית, שעל פיה הננו מנהלים את חיינו.
בנוסף, יש לדעת ולהחליט, שצער ואבילות אינם המובילים בחיינו. הם מקרים קשים, הפוגעים בנו במהלך החיים, אך לא הם נותנים את הטון ואת הכותרת לכל חיינו. החיים כולם מתנהלים בשמחה ובטוב, ואלה הן ההרגשות הקבועות שלנו. כך מצוה אותנו התורה. בפרשת התוכחה, כי תבוא, נאמר: "תחת אשר לא עבדת את ה' אלקיך בשמחה ובטוב לבב מרוב כל". כלומר, ההתנהלות השגרתית שלנו, היא לראות את טובותיו של הקב"ה עימנו. לפעמים, פורצים לחיינו מאורעות קשים. אבל, כאמור, לא הם המובילים.
חתן וכלה, חייבים לקבל את מלוא תשומת הלב והיחס, מתוך אהבה ושמחה, לכתחילה ולא בדיעבד. בשום אופן אסור שהחתן והכלה ירגישו שהם "מפריעים" לצער. כאילו אומרים להם: מה פתאום בחרתם להתחתן דוקא בתקופה זו, אולי תדחו את החתונה כדי שנוכל לסיים כראוי את הצער, או חלילה האבילות. אם כן, בשום אופן לא לדחות את החתונה. ביום יום, כאשר הנכם סועדים את אבא שיחי', מותר לכם להיות בצער. אבל כאשר אתם יוצאים מבית החולים, ועוסקים בעניני החתונה, החליפו אוירה לחלוטין, היו מלאי תודה לקב"ה על החסד שהוא גומל עמכם בכך שהנכם זוכים להוביל בן לחופה, ועשו את כל ההכנות בשמחה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
