ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- אדני הבית
- נושאים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
עם ישראל
אנו כהורים שוחחנו בינינו, ועלתה לנו שאלה, האם מותר לנו כהורים לבקש סליחה מילדינו. יש לנו ילדים בוגרים וגם קטנים. הרי החיים מגוונים, וקורה לא פעם שאנו מתייחסים אליהם לא כפי שצריך, אם בגלל עצבנות שלנו, או מתח. לפעמים נותנים מכה לילד, ומתברר שהוא אינו אשם. על דברים כאלה, האם צריך לבקש סליחה או שזה עלול לפגוע במעמד שלנו כהורים?
תשובה:
חכמים אומרים שילד קטן "פגיעתו רעה". אם הוא חובל באחרים, פטור. אבל אחרים שחבלו בו, חייבים. כמובן שזה לא בדיוק דומה לשאלתכם, אבל יש כאן יסוד, שכל הפוגע אפילו בילד קטן, מתחייב בתשלומי ממון. ומכאן גם לפגיעה של הכאה או גרימת בושה, שבהחלט יש להתייחס אליה כאל פגיעה במבוגר. ילד יש לו נפש עם כל הרגשות, כמו של אדם מבוגר. גרימת בושה לילד, אם ע"י צעקה שיש בה ביטוי מעליב, או הכאה בפני רבים, כל אלה גורמים לשריטה בנפשו. זכורני כאשר הייתי ילד קטן, היה לנו לול תרנגולים, עם זכרים ונקבות. לפעמים היה תרנגול זכר נטפל לתרנגולת, ומתחיל לנקר את ראשה. אם לא היו עוצרים אותו, היה פוצע אותה עד שהיתה מתה. הורי לימדו אותי שכאשר אבחין בתרנגול מנקר ראשה של תרנגולת, אתפוש אותו ברגליו, ארים אותו, ולעיני כל התרנגולות אסטור לו שני סטירות, ואח"כ אשליך אותו בלול. בעיני ראיתי איך התרנגול מוריד את כרבולתו, הולך הצידה ויושב בפינה בבושת פנים. אם לתרנגול יש בושה, קל וחומר שיש בושה לילד קטן.
לכן, צריך זהירות ואבחנה. מצד אחד, חייבים אנו לחנך את ילדינו, וזה נעשה ע"י נתינת גבולות, כמו נזיפה, ואפילו מכה אם זהו מעשה חמור שעשה. כך הילד מתחנך להבחין בין טוב לרע. כמובן שעיקר החינוך הוא חיזוק ועידוד הטוב, אבל שימת גבולות היא הכרחית. אם כהורים השתמשנו בכוח באופן לא נכון, ודאי שאנו חייבים התנצלות בפני הילד. אדרבא, הרי זהו חלק מהחינוך שהננו מעניקים לו, ללמד אותו שכאשר מישהו נוהג שלא כשורה, הוא מבקש סליחה על כך, אם לא נראה לו דוגמא אישית, כיצד ילמד?!
אכן, בפרטים, יש לציין עוד מספר נקודות אשר ינחו אותנו הלכה למעשה . בראשונה, מאד לא טוב שכל יום נתנצל על משהו בפני ילדינו. הורים המתנצלים הרבה, מעידים שהם טועים הרבה. זה גורם לילד חוסר בטחון בהוריו, כי שמא גם הפעם הם טועים. לכן, לשמור את הסליחה לפעמים מיוחדות (כמובן, זה מחייב שנשתדל לא לטעות בחינוך...). נקודה שניה, גיל הילד. כתבתם שיש לכם ילדים בוגרים, אצלם ודאי שאין בעיה, ויש חובה להתנצל ולבקש סליחה, מפני שהיחס שלנו כהורים אליהם, הוא יחס של בוגר מול בוגר. אולם, בצעירים יותר, כמו כל מצוה אחרת, החינוך תלוי בגיל, האם הילד "הגיע לחינוך" או שעדיין "לא הגיע לחינוך". ילדים קטנים, בערך עד גיל 5-6, רובם עדיין לא הגיעו לחינוך לבקשת סליחה. אנו מלמדים זאת גם בגיל קטן, אך ההגדרה ההלכתית היא, שהם עדיין לא הגיעו לחינוך. בגיל כזה, גם אם הורים פוגעים בילדם, אינם צריכים לבקש סליחה, מפני שהילד מפרש זאת באופן לא נכון. אולם, אחרי גיל 5-6, בהחלט ילדים כבר מבינים את משמעות בקשת הסליחה.
לשאלתכם, האם זה לא יפגע במעמדכם כהורים, התשובה היא חד משמעית: זה יביא להרבה יותר כבוד והערכה לכם, מתוך הכרה של הילד, שאתם אוהבים אותו ורוצים בטובתו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
