ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- אדני הבית
- נושאים נוספים
- משפחה חברה ומדינה
- חינוך ילדים ותלמידים
- גיל ההתבגרות
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
חנן בן שלומית
יש לי קרוב משפחה, בחור שמגיל 18 התחיל לשתות. כיום, אחרי כמה שנים באלכוהול הוא ממש חולה. אבא שלו לא כל כך מתעניין, ואמא שלו ממש מיואשת. היא מוציאה עליו המון כסף על טיפולים, כי לפעמים הוא ממש בסכנה. הכבד שלו כבר הרוס. אני רוצה לסייע לו אבל לא מוצא את הדרך.
תשובה:
דאגה למשפחה קרובה היא מעלה משובחת. "מבשרך לא תתעלם". למרות שיש לנו קירבה ואהבה לכל אדם מישראל, אבל לקרובי משפחה יש קדימות. בנוסף, אם הנך קרוב אליהם, מסתבר שאתה מכיר את מצבם המשפחתי הכללי, ולא רק את הבעיה שהעלית, דהיינו, ההתמכרות לטיפה המרה של הבן. אני מציין זאת, מפני שהתנהגות הבן, כמעט ברור שהיא רק "קצה הקרחון". ותחתיה חבויה תמונה, שאני איני מכירה, אבל אתה, מתוך קירבתך, תוכל אולי להיטיב ולהכירה. ככלל, כל התמכרות זו בריחה. אדם שטוב לו במקומו, במשפחתו, אינו מחפש אושר בבורות זרים. הוא שואב ומתמלא מהביתיות, מהמשפחתיות, וזה נותן לו את כל צורכו. אם בביתו אינו מרגיש תמיכה וליווי, הוא יחפש אותה במקום אחר. ציינת שלש עובדות שהדליקו אצלי נורה אדומה. האחת, שהבן החל לשתות בגיל 18. השניה, שאבא שלו לא מתעניין בכך. והשלישית, שאמא שלו מיואשת.
שלש הנקודות הללו מובילות למקום אחד.
ואפתח בקושיא: אם האמא מיואשת, מדוע אתה פונה לעזרה. ההגיון אומר שהאמא או האבא יפנו בבקשת עזרה. לדבריך, מובן מדוע אבא לא פונה, מפני שזה לא נוגע אליו. אך השאלה נותרת, היכן האמא?! כאמור, זה מצטרף לכך שהבחור החל לשתות בגיל 18. זה עדיין לא גיל של בעיות כלכליות, שלפעמים הם הגורמות לבריחה. זה גם לא חיי נישואין לא טובים הגורמים לבריחה. הבחור בורח מהבית, בורח מאבא ואמא שלו. אבא שאינו מתעניין בגורל בנו השתיין, גורם לבן הרגשה קשה מאוד. ההרגשה יכולה להוביל לשתי תוצאות: בחור חזק באופיו, בגיל 18 יאמר לעצמו: אני עצמאי, אינני תלוי עוד בבית, אני מתחיל כבר כעת לקיים את "על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו", והנני הולך לבנות את עצמי לבד, ללא תלות בהורים. בחור חלש באופיו, יפול לייאוש מכך שאביו לא מתעניין בו. היאוש עלול לגרום למצב של "ממך אליך אברח". הוא שותה כדי לברוח מהמצב המייאש, ובסתר ליבו הוא מצפה, שככל שהוא ישקע בשכרות, אולי סוף סוף זה יתחיל להדאיג את אבא שלו, והוא יקבל תשומת לב מהאב. אם כן, זו בריחה של התרחקות ושקיעה, ובמקביל, בריחה של נסיון נואש למשוך תשומת לב.
המקרה של קרובך, הוא כנראה, של בחור חלש באופיו, השותה כדי לברוח וכדי לזכות להתקרבות.
העולה מהדברים, שלא הבחור צריך טיפול אלא ההורים צריכים טיפול . האמא, איננה משכילה לקרב את האבא אל הבן, לכן היא מיואשת, מפני שהיא לבדה נושאת בעול הכבד, מן הסתם היא זו המחליטה להוציא עליו את סכומי הכסף הגבוהים שהזכרת, והפתרון אינו נראה באופק. אם תצליח לשכנע את ההורים ללכת לייעוץ, אפשר לתת להם הנחיות כיצד לשנות לחלוטין את היחס לבן, להפסיק להוציא עליו הוצאות עתק, ובמקביל, לפתוח לו פתח לחזרה לחיק משפחה אוהבת ותומכת, אשר תחזיר לו את הבטחון העצמי. על בסיס זה, במהלך של ליווי ותמיכה, אפשר יהיה גם לגמול את הבן מההתמכרות לאלכוהול.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
