ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- אדני הבית
- נושאים נוספים
- משפחה חברה ומדינה
- חינוך ילדים ותלמידים
- איך מחנכים, משמעת ואהבה
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
אדרת בת מרים
בביתי אני מגדלת ב"ה כמה ילדים, מגיל 7 ועד חצי שנה. אני שומעת בשיעורים שצריך לאהוב את הילדים. אני מרגישה כאילו אני "עובדת" עליהם ומציגה להם אהבה. כאשר הייתי ילדה, לא קיבלתי אף פעם מילה חמה מאבא שלי, וגם חיבוק לא זכור לי. אני מרגישה שיש לי "חור שחור" בנפש, ואינני מסוגלת לאהוב באמת. אני מאוד מתוסכלת ומרגישה אמא לא טובה.
תשובה:
פעמיים נזכר בנביאים, הכתוב: "אבות אכלו בוסר, ושיני בנים תקהינה". בירמיה (פרק ל"א) וביחזקאל (פרק י"ח). בשני המקומות מסבירים המפרשים את הכתוב, ע"פ דברי הגמרא (סנהדרין כ"ז): "כשאוחזין מעשה אבותיהם בידם". מכאן אנו למדים, שבנים יכולים לאחוז מעשה אבותיהם, ולהמשיך באותה דרך, אך יכולים גם להפסיק את ההתנהלות של הדור הקודם, ולסלול לעצמם דרך חדשה. כמובן, יש מציאות שקובעים אותה ההורים, והיא אינה ניתנת לשינוי. ילד אשר נולד בחטא והוא פסול לבוא בקהל, אינו יכול לתקן את מעשה הוריו. אבל התנהגות, אינה גזירה משמים, ויש ביד הבנים לתקן. אמת היא, שמי שקיבל מהוריו אהבה, קל לו יותר לתת אהבה לילדיו. אך גם מי שלא זכה לאהבה, צריך וגם יכול ללמוד את מלאכת האהבה. לכן, אני מציע לך כאמא טובה, את המסלול של "סור מרע" ו"עשה טוב". בראשונה, סלקי מעל עצמך את המחשבות הלא טובות שיש לך על עצמך. זיכרונות הילדות ודאי גורמים לך לצער, וכפי שכתבת, גם לתסכול. כאילו שכבלי העבר תופסים לך את הנפש, ולא תצליחי להשתחרר ממצבך.
מחשבות כאלה משדרות אוירה לא טובה לבית פנימה, ובודאי לילדייך. את חייבת להאמין בעצמך ולבטוח בכוחך וביכולתך לצאת לדרך חדשה. זה הפרק של "סור מרע". ועתה, לפרק השני: "כיצד אוהבים"? צריך לבנות את האהבה. יש אהבה טבעית של אב ואם לילדיהם. אבל זו איננה מספקת. מפני שילדים מספקים לנו כהורים, הרבה סיבות טובות כדי להקשות עלינו את מלאכת האהבה. לכן יש לבנות אותה באופן מסודר. קבלה, היא הבסיס הראשון. כשם שאם נולד לנו ילד עם עיניים חומות, הננו אוהבים אותו, גם אם חלמנו על עיני תכלת, כך צריך לקבל את הילדים כמו שהם, וללא תנאים. טעות ביד הורים האומרים לילדם: "אם לא תתנהג יפה, או לא תכין שיעורי בית, לא אוהב אותך!" אין אהבה על תנאי. מפני שהאהבה מבוססת על קבלת הילד, עם החלקים המרגיזים או הנראים כ"לא יפים". על גבי הקבלה יש לבנות קומה נוספת, והיא, לראות כמה מאושרים אנו להיות הורים לילדים. אלפי זוגות שקשה להם להיפקד, היו מוכנים לשלם הון גדול על מנת לזכות להיות אבא ואמא. מי שזוכה, צריך להעריך את המתנה האלקית אשר קיבל, ולשמוח בה. ונקודה אחרונה, הנתינה. בזכות הילדים אנו הופכים להיות נותנים. בעידן בו מתחוללות זוועות, כדוגמת אמא הרוצחת את ילדיה, אנו נבנה בנין חיובי ובריא. נשקיע בילדינו, בסבלנות ובאהבה, נשמח ונודה על כל טיפת חיים טובים שהננו מעניקים לילדינו.
נחבר את כל הנקודות: איננו משועבדים לזמן הילדות שלנו. הננו מאמינים ובוטחים ביכולתנו להיות אחרים. חובתנו להקרין בביתנו אוירה חיובית, וזכות גדולה הננו זוכים לקבל את ילדינו, ולהעניק להם, זוהי אהבה!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
