ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- אדני הבית
- נושאים נוספים
- שבת ומועדים
- סוכות
- הלכות כלליות
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
יעל בת רבקה
האם מוטלת עלי חובה לקנות ארבעת המינים לכל בני ובנותיי? אם כן, מאיזה גיל? אני אברך וגם עובד חלקית לפרנסת המשפחה, ועבורנו זה נטל כלכלי גדול.
תשובה:
בראשונה, מספר כללים: אין חובה על אב לקנות ארבעת מינים לבניו. חובתו לדאוג שהם יקיימו מצוות נטילת לולב. חובה זו היא על הבנים בלבד, מפני שמצוות נטילת לולב היא מצוות עשה שהזמן גרמא, נשים פטורות מחובה לקיימה. נשים אשכנזיות נוהגות ליטול לולב ולברך, עפ"י הפוסקים הסוברים שאשה רשאית לברך על מצוות עשה שהזמן גרמא, למרות שהיא פטורה מחובת קיומה. נשים ספרדיות הנוהגות כשיטת השו"ע, אינן מברכות. (יש נשים ספרדיות הנוהגות גם הן לברך, כאשכנזיות).
אם כן, לשאלתך: כאמור, גם לבנים בני המצוה או הצעירים יותר, אין חובה לקנות ארבעת המינים. אפשר וצריך לתת להם את ארבעת המינים שלך, כדי שיטלו ויברכו. ביום חמישי, שהוא יו"ט ראשון של החג, חייבים להקנות להם במתנה את ארבעת המינים כדי שיוכלו לברך, על פי הפסוק: "ולקחתם לכם ביום הראשון" וכו', ביום זה ארבעת המינים צריכים להיות "שלכם", ואין מברכים על מה שמקבלים בהשאלה. אכן, דין זה מעורר בעיה, מפני שילדים שהגיעו לגיל מצוות יכולים "לקנות" את ארבעת המינים, ואח"כ "להקנות" שוב לאביהם. אבל ילדים קטנים, מתחת לגיל מצוות, יש אפשרות לתת להם את ארבעת המינים במתנה, אך הם אינם יכולים לחזור ולהקנותם לאביהם. אפשר לדאוג שכל בני הבית הגדולים יצאו ידי חובה, ואח"כ להקנות לקטן כדי שיברך על נטילת לולב.
כל זאת, מבחינה הלכתית. אך כעצה טובה הנני מעודד אותך לחסוך בהוצאות אחרות, ולא לחסוך בקניית ארבעת המינים לילדים. ילד בגיל 5-6, מאושר מכך שאבא קונה לו ארבעת המינים לעצמו. זה מעודד אותו לבוא לתפילה, "כמו גדול", הוא מרגיש כבוד, יחס, הערכה של ההורים אליו. אם אנו רגילים לקנות לילד כדור משחק כפרס, או ממתק, רכישת ארבעת המינים עולה לאין ערוך בחשיבותה. היא גורמת לילד לכבד את המצוות, ולדעת שבחיינו, מצוה שוקלת פי כמה יותר מכדור רגל. אין צורך לקנות לילד סט מהודר במחיר גבוה. אפשר לקנות לו סט כשר, לפי המצוי בשוק, בזול.
לתשומת לב : אם הנך בוחר בדרך זו, לקנות לילדיכם את ארבעת המינים, הם חייבים להיות כשרים לברכה. מצוות החינוך פירושה, לתת לילד לקיים את המצוה, בדיוק כפי שאנו המבוגרים חייבים בה. זה לא רק ענין של "הרגל" לקיים, שאז אפשר היה לתת לילד לימון דומה לאתרוג, כדי ש"יתרגל" לברך. המצוה על האבא היא, לתת לו לקיים מצוה כהלכתה. כאמור, לעצמך הנך יכול לדאוג למינים מהודרים בכשרותם, ולילדיך, לקנות ברמת כשרות מינימלית.
ובאותו ענין: ילדים אוהבים מאד לישון בסוכה. עבור ההורים זוהי עבודה רבה, להוציא מזרונים וכלי מיטה וכד', וגם לדעת שהילדים "יחגגו" בסוכה עד שעה מאוחרת מהרגיל. אבל השינה בסוכה היא חינוך לילדים, להרגיש את המיוחדות של חג הסוכות ולשמוח בקיום מצוות חביבות אלה .
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
