ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- אדני הבית
- נושאים נוספים
- הלכה מחשבה ומוסר
- הדרכות ונושאים בעבודת ה'
- נסיונות, קשיים והתמודדויות
במשפחתנו ארע אסון כאשר ילדה צעירה קיפחה את חייה. כל מי שהכיר אותה שואל את השאלה - למה? למה דווקא היא, ילדה טובת לב ואהובה ומקובלת ע"י חברותיה? אם אדם חוטא או רע מסתלק מהעולם אפשר לחשוב שהמיתה שלו מכפרת עליו, אבל כשמדובר בילדה טהורה במה אפשר לנחם את ההורים ואת שאר ילדי המשפחה?
תשובה:
פטירתו של ילד במשפחה מותירה חלל מיוחד. כל הסתלקות של בן משפחה גורמת צער למשפחה, לידידים. אך בילד צעיר הנלקח, הקושי גדול שבעתיים. כאשר הנביא זכריה מתאר צער פטירה הוא משתמש בלשון: "וספדו עליו כמספד על היחיד, והמר עליו כהמר על הבכור" (זכריה י"ב) כלומר, המספד יהיה גדול כמו על בן יחיד שהוא גם בכור, לכן המרירות רבה יותר.
הנכם שואלים, במה אפשר לנחם. כמובן שבכל מקרה יש גוונים מיוחדים, אבל לפני הכל, צריך להרגיש את השותפות בצערם של בני המשפחה. הגמרא (ברכות י"ב) אומרת שאם תלמיד חכם נמצא בצער, חולי וכד', "צריך שיחלה עצמו עליו", כלומר, המתפלל לרפואתו צריך לדאוג ולהצטער עד כדי כך שהוא עצמו יגיע למצב חולי. גם באבלות, לפני שחושבים מה לומר ומה לא, שזו כבר התנהלות מחושבת, קודם לכן צריך להרגיש את הצער ויחד עם האבלים לכאוב ולהצטער, בלי חשבון שכלי אלא כהרגשת הלב. השותפות בכאב נותנת לבני המשפחה חוזק ועוצמה, ביודעם שהם אינם לבדם בכאבם, אלא יש להם שותפים. תחושה זו איננה זקוקה להסבר רציונלי, והיא משמשת בסיס לבנות עליו מערכת תנחומים הגיונית ושכלית. זו עבודת נפש של כל מי שבא לנחם ורוצה באמת להשתתף עם המשפחה. רב פפא (ברכות ו') חידש לנו שהשכר בבית האבל הוא על שתיקה. מסתבר שכוונתו להתחברות שבשתיקה עם כאבם של האבלים, הקודמת לדיבורים.
אחרי הרגשת השותפות באה השאלה, מה לומר לאבלים. חשוב מאוד לשמוע מפיהם את סיפור הפטירה, כיצד היו ההתרחשויות. בפיגוע, בתאונת דרכים או בצורה אחרת. סיפור הדברים מחבר את המנחמים עוד יותר אל האבלים, והם מתחזקים מכך.
כל פטירה של אדם צעיר איננה "סתם". תמיד יש לראות את נסיבות הפטירה, ולהעלות את הפטירה למעמד של "קרבן ציבור". במיוחד בדורנו, בו המאבק על הציבוריות הישראלית הוא בעיצומו, כל אירוע כזה משמעותו, אבדן כח כאן בעולמנו, וחיזוק לעליונים. כאשר מונים חיילים שנפלו במערכות, אלפי נרצחים בפיגועים, מבינים שאליהם מצטרפים גם אותם צעירים הנלקחים לפמליא של מעלה, והם מהווים חלק בלתי נפרד מקרבנות הציבור. הרגשה זו שההסתלקות היא חלק ממערך אלוקי גדול, מעניקה למשפחה עוד נטף של תנחומים.
יסוד נוסף שחשוב לשים אליו לב הוא, התפתחות רגשות אשם אצל בני המשפחה. לעיתים עולות מחשבות על העבר, למשל, מדוע ביקשתי ממנו או ממנה לנסוע למקום מסוים. הנה, בנסיעה זו הוא איבד את חייו, ואני הרי גרמתי לו לנסוע. מחשבות כאלה, אין בהם ממש, כי הכל מכוון מאת הקב"ה, וגם אם לא היינו יוזמים את הנסיעה היה מתרחש האסון. בנוסף לכך, המחשבות הללו גורמות נזק רב למשפחה, מפני שהן מטילות אותה לייאוש ודיכאון, ולקושי גדול לחזור לחיים. על כן, צריך למצוא את כל ההסברים כדי לסלק את רגשות האשם מעל בני המשפחה.
בליווי נכון של האבלים, לאט לאט מתנווטים החיים בשני מסלולים: האחד, מסלול ההווה והעתיד, המשך הבניה של המשפחה. והאחר, מסלול הזכרון של העבר. אסור לחדול מהמשך החיים בעקבות אסון שארע, כמו גם שאסור לשכוח ולהתעלם ממה שארע. כאמור, אלו הם שני מסלולים הדומים לשני קווים מקבילים, כאשר מידי פעם צף הזכרון ונכנס למסלול החיים השוטפים, עד ששוב נפרדים השניים.
יהי רצון שיבולע המוות לנצח!
המאמר מוקדש:
למשפחת נתיב, בת עין, לע"נ הבן שלמה הי"ד.
למשפחת משולם, חברון, לע"נ הבת חניה ע"ה.
ולמשפחת כהן, גבעת סקאלי, אלון מורה, לע"נ הבן פורת יוסף ע"ה.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.









