ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- אדני הבית
- נושאים נוספים
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- כיבוד הורים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
אני בהריון, ומתכוננת בקרוב ללידת בת. אחד הדברים המפחידים אותי, חוץ מהכאבים הצפויים, הוא, מה השם שנקרא לביתנו. בלידה הקודמת, ההורים הודיעו לנו שאם לא נקרא על שם אחת הסבתות, הם לא יבואו לבקר וכו'. ב"ה אז יצאנו מזה, מכיוון שנולד בן. אבל כעת אנו יודעים שזו בת, וכבר כעת אני לחוצה, מפני שהשם לא נשמע לי ולבעלי. האם להיכנע, או לקרוא שם אחר ולשאת בתוצאות?
תשובה:
חבל שאת היא השואלת את השאלה. הרבה יותר טוב ונכון היה, אם ההורים היו שואלים את השאלה, מהזווית שלהם. הייתי עונה להם, שכהורים הם רשאים לפנות אליכם ולהציע שמות, ואפילו לומר שישמחו אם תקראו לבת בשם הסבתא. אבל, בשום אופן, אין זכות להוריכם לקבוע עבורכם את השם. רק לילדים הנולדים חלילה לתוך יתמות, יש זכות לסבא ולסבתא לתת שם. אבל אם יש לתינוק או לתינוקת הורים בריאים, מדוע לשלול זכות זו מההורים. במצב הקיים, הוריכם אינם שואלים, ובוודאי שאתם לא מצווים "לחנך" את ההורים. כל אשר נותר הוא, לעשות חשבון מפוקח, ולראות כיצד לנהוג. בראשונה, הייתי מציע לכם שוב לבדוק עד כמה השם המוצע על ידי ההורים, אינו מקובל עליכם. לעיתים, כאשר חושבים שוב, מוצאים הרבה נקודות יפות, גם בשמה של הסבתא. כמובן, אנו כבנים, אין לנו עניין דווקא לפסול שם שהוצע על ידי הורינו. אמת, שההצעה, עם נסיון הכפייה בצידה, גורמת לנו נוגדנים, ומעוררת בנו רצון לומר להורים: אם לא הייתם מנסים להכריח אותנו, היינו דוקא שמחים בשם זה. אבל בגלל התוקפנות שלכם, דוקא לא נקרא בשם זה. תגובה כזו היא דרך רגשית, ובעצם משדרת: הם לא בסדר, לכן גם לנו מותר להיות לא בסדר. זו ודאי אינה הדרך. החשיבה, בין אדם לחברו בכלל, וכלפי הורים בפרט, אסור לה שתוסיף חטא על פשע, טעות על טעות. אדרבא, נהיה אנו האמיצים הקוטעים את מעגל הטעויות, ואומרים לעצמנו: נגיב בתגובה אמיתית ולא אימפולסיבית. כאמור, כל זאת כדי שתוכלו לבחון מחדש את השם הנדון.
אם גם לאחר בדיקה כזאת, תגיעו את ובעלך למסקנה, שאינכם חפצים בשם זה, אם כן, הדבר הראשון הוא, לסלק את הפחד מליבכם. הפחד מפני ההורים, אותו הזכרת בשאלתך, עלול לגרום לתגובות של כעס והתפרצויות כלפי ההורים. הפחד מוציא אותנו משליטה על עצמנו, ואין לדעת להיכן נתגלגל. על כן, שבו שניכם בנחת, והבהירו לעצמכם, כי כל מה שיקרה, אינו בגדר אסון, וגם אם ההורים יחליטו לנתק קשר עמכם, גם עם זאת אפשר לגדל את הילדים בשמחה ובאהבה. מנקודה זו, המביאה לסילוק הפחד, תוכלו לקבל החלטות טובות. הנושא הבא שיעלה לפניכם הוא, קיום שיחה רגועה ונינוחה עם ההורים. בשיחה, שאליה אתם חייבים לבוא רגועים ושלווים, תציגו לפני ההורים את דעתכם, בביטחון ובנחישות, אך ברוגע. הבהירו להורים ששם זה אינו עומד על הפרק. יש לצפות אולי לתגובה קשה מצידם, נזיפות, צעקות, טריקת דלת וכדומה. כאשר תכינו עצמכם מראש לתגובה כזאת, יקל עליכם להגיב באהבה ושלווה כלפיהם. בדרך כלל, כאשר הורים מגיבים תגובה קשה, הם מתכוונים להפעיל לחץ על ילדיהם, כדי שיקבלו את דעתם. כאשר יהיה ברור להורים שהלחץ שלהם אינו נושא פרי, והבנים נחושים בדעתם שלא לקרוא בשם זה, הלחץ יחדל. השתדלו להזדרז בשלבים הללו, ולהגיע בקרוב לשיחה עם ההורים, כדי שיהיה די זמן להורים להבין שהלחץ שלהם לא נושא פרי, ותוכלו ללדת ברוגע ובשמחה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
