ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- אדני הבית
- נושאים נוספים
- משפחה חברה ומדינה
- הבית היהודי
- נושאים שונים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
אנו משתדלים לשמור על קשר עם ההורים. עם הורי אשתי זה פשוט, כי הם נוהגים בתמימות ופשטות. אך לעומת זאת, אצל הורי שולטת ציניות מרובה - בכל ביקור שלנו אצלם, אשתי מאוד נפגעת מביטויים עולבים, וזה נגמר בפיצוץ ועוגמת נפש . אנו משוחחים על כך הרבה, ואני מסביר לה שהם לא רוצים לפגוע אלא זה סתם אופי של בית, אבל זה לא עוזר. אולי נחדל מביקורים אצל הורי?
תשובה:
נאה מצדך שאתה מוכן לבוא לקראת אשתך, עד כדי כך שאתה חושב אולי לחדול מביקורים אצל הוריך. אבל נדמה לי שלא חייבים להקצין כל כך, וניתן למצוא פתרונות בדרך. הנקודה הראשונה שיש לעמוד עליה היא: מה אתה אומר לאשתך בשיחה ביניכם. יש חשיבות רבה לנוסח הדברים ולכיוון של האמירה.
סיפור ידוע יש על מלוה בריבית מפורסם שנפל לבריכת מים והחל טובע. אנשים הושיטו לו יד וצעקו לו: "תן תן". כלומר, תן את ידך כדי שנמשה אותך, אבל הוא לא הושיט ידו. עבר שם חכם אחד שהסביר, שהטובע הרי הוא מלוה בריבית, ורגיל כל ימיו רק לקבל ולא לתת. הוא צעק לו "קח קח" ומיד הושיט הטובע את ידו וניצל.
נחזור אליכם - לפי דבריך, אתה מסביר לה את התנהגותם, ומבקש שלא תיפגע, אבל זה לא מה שהיא מצפה לשמוע ממך. אשה רוצה לשמוע מבעלה שהוא מבין אותה, לא שהוא מבין ומסביר את הוריו. "להתחבר עם הכאב", זה מושג מפתח בחיי משפחה, ובכיוון זה אתה צריך לבנות את השיחה ביניכם. למשל, לומר לה, שאתה מאוד מצטער כמוה מהתנהגות ההורים, והם מאוד לא בסדר בכך שהם מפריחים אמירות ציניות ופוגעות - זו אמירה הנותנת כח לאשתך להתמודד, מפני שהיא מרגישה שבעלה תומך בה והולך עמה בדרך. את העצה כיצד להבין את הוריך, מפני שזה סגנון החיים וסגנון הדיבור שלהם, את זאת היא תוכל לייעץ לעצמה, לזאת אין היא זקוקה לך. אשה זקוקה לבעל תומך ומבין, ולכן הנך צריך לשנות את כיוון החשיבה והדיבור שלך. אל תחשוש מאמירת ביקורת על הוריך, אין בכך פגיעה בכיבוד הורים, מאחר והדבר נעשה לשם תיקון. בעניין זה של התחברות עם צערה של אשתך, הרי אנו, עם ישראל, מתחזקים מאוד מכך שאנו יודעים שהקב"ה עמנו בצרה, כדברי הנביא "בכל צרתם לו צר" ו"עמו אנכי בצרה". לא פלא הוא אם כן, שגם אשה מתחזקת מהעובדה שבעלה איתה בביקורת שיש לה על ההורים והוא נותן לה גיבוי.
בנוסף, הייתי מציין עוד שתי נקודות: האחת , קבלו על עצמכם, אתה וזוגתך, שאתם לא תנהגו כך כלפי ילדיכם, ותגדלו אותם באהבה ובחום. ציניות הרי היא מלשון צינה וקרירות. ילדים, וגם "ילדים" גדולים זקוקים לחמימות. אם תקבלו על עצמכם קבלה כזאת, זה יתן לכם חיזוק, וממילא תוכלו לקבל ביתר קלות את התנהגות ההורים.
ועוד עצה מעשית : קחו מחברת ורשמו לפניכם את כל הביטויים הציניים והפוגעים ששמעתם מההורים, בעבר הרחוק וגם בתקופות האחרונות. כל ביטוי כזה יקבל מספר במחברת. אח"כ, כאשר תבואו לביקור או אירוח אצל ההורים, עשו הכנה נפשית ודעו שהם בודאי ישתמשו בביטויים כאלה או דומים להם. כל תגובה כזאת של ההורים, הביטו אתם איש על רעהו ונסו לזכור איזה מספר קיבל הביטוי במחברת שלכם.די אם תרמוז לאשתך: 27 או 53, היא מיד תבין שהכוונה היא לביטוי שזהו מספרו במחברת אוצר הביטויים והפתגמים של ההורים. מיד ירד כל הלחץ ויהפוך לחיוך. הנה, זכרנו, התכוננו, ואכן הם השתמשו בביטוי זה. כאשר תחייכו אחד אל השני, הנכם כוללים בחיוך זה את כל מה שעברתם: אנו שנינו יחד, מול ההורים . שנינו מגיבים אותה תגובה. לכן גם אין עוד פגיעה בנו, אלא הסכמה שאנו לא נלך בדרך זו. תגובה כזאת מצדכם מרוממת אתכם מעל ההורים, לא מתוך גאווה אלא מתוך פניה לדרך חיים נכונה יותר ואמיתית יותר.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
