ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- אדני הבית
- נושאים נוספים
אני עובד באחד הבנקים הגדולים, ואחד מתפקידי לסגור עסקאות עם לקוחות. לפעמים הלקוח היא אשה והיא מושיטה לי יד לסיכום העסקה. להושיט לה יד, או לא? כאשר נכנסתי לעולם הבנקאות, זה הפריע מאד לאשתי מפני שלצערי, יש הרבה פגיעה בצניעות. קיבלתי על עצמי מגבלות שירגיעו את אשתי. לכן חשוב לי לדעת מה ההתייחסות ההלכתית לכך.
תשובה:
אחת ההגדרות של אשה כלפי בעלה היא "עזר כנגדו". חכמים מפרשים: זכה נעשית לו עזר. לא זכה, כנגדו! אבל אין מקרא יוצא מידי פשוטו, ואפשר לפרש גם על פי הכתוב, שהאשה היא עזר לבעלה בכך שהיא כנגדו. יפה מצידך שקיבלת את הקושי של אשתך, ודבר זה הביא אותך להטיל על עצמך מגבלות. יש בעלים שהיו נוזפים בנשותיהם, בטענה של חשדות שווא, חוסר אמון וכד'. כמובן שתגובתך היא הנכונה, לראות בהתנגדות של אשתך סיבה וגורם להיות זהיר יותר.
ולגוף השאלה בדבר לחיצת יד לאשה.
זכורני, לפני כ-40 שנה, היתה הרבה פחות מודעות לבעיה שבדבר, בציבור הדתי לאומי. בחתונות למשל, היו בחורים נתקלים בשאלה זו רבות, כאשר המוזמנות היו מושיטות יד לחתן. שאלנו על כך את מו"ר הרב צבי יהודה זצ"ל, והוא השיב: "לפי הרמב"ם זה דאורייתא. לפי הרמב"ן זה דרבנן". הוא לא הניח לנו כלל פתח לשקול את הענין, אלא כאילו העמיד אותנו בפני השאלה, איזו עבירה ברצוננו לעבור, האם איסור דאורייתא או איסור דרבנן.
היסוד ההלכתי נעוץ בשאלה כיצד לפרש את לשון התורה: "איש איש אל כל שאר בשרו לא תקרבו לגלות ערווה". (ויקרא י"ח) הרמב"ם (ספר המצוות, לא תעשה שנ"ג) כותב שכל קירבה אסורה מן התורה: "כאילו אמר הכתוב: שלא תקרבו שום קירוב אשר יביא לגלות ערווה". הרמב"ן בספר המצוות משיג עליו, וכותב שמן התורה אסורה רק קירבה של קיום קשר של ערוה, אבל נגיעה או חיבוק אסורים מדרבנן.
הבית יוסף (יו"ד סימן קצ"ה) נוטה לומר שלפי הרמב"ם, גם אם אשתו של אדם חולה בחולי שיש בו פיקוח נפש, יתכן שיהא אסור לבעלה לטפל בה כשהם אסורים בקירבה, משום קירבה לעריות.
אולם, למעשה, מתירים הפוסקים (למשל, ש"ך יו"ד קצ"ה ס"ק כ') ונימוקם: שאינו עושה זאת דרך תאווה וחיבת ביאה. הארכתי מעט בהבאת המקורות, אך זו רק טיפה בים הגדול אשר נכתב בשאלה זו. העולה מהדברים, שהתירו נגיעה רק במקום חולי של אשה, כדוגמת רופא. למעשה, מי שמחפש לעצמו סיבות להתיר, אולי יחפור עמוק ויעלה סיבות דחוקות, כדי למצוא היתר. אך כאמור, הפוסקים הקדמונים לא העלו בדעתם להתיר בגלל נימוס.
השאלה הכללית היא, על דרך התורה בימינו.
אם לפני שנים הציבור הדתי לאומי צריך היה להתגונן ולהצדיק את דרכו, כיום המצב שונה לחלוטין. אנו כציבור דתי לאומי, חייבים להרים את דגלנו, דגל התורה, בגאון. להפסיק לחפש היתרים דחוקים ולהפסיק להצטדק. עלינו לזקוף קומה, לדעת שיש לנו תורה קדושה ודברי חכמים המוסיפים בקודש, ולעמוד על עקרונותינו. לא יתכן שכל אחד ימשיך בדרכו, ורק התורה תצטרך להתכופף ולוותר ולחפש פתחים. אם ניתן אנו כבוד לתורתנו, נוכל לדרוש מכל הסביבה ליישר קו אל מול התורה, ולהתרומם אל המעמד הנכון והישר הראוי לעם ישראל.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
