ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- אדני הבית
- נושאים נוספים
- משפחה חברה ומדינה
- הבית היהודי
- נושאים שונים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
אנו מתלבטים כיצד לנהוג בחג הסוכות, בשני עניינים: האחד, האם להתארח אצל ההורים בחג. יש להם סוכה קטנה, שבקושי אפשר לאכול בה כולם. הנשים לא נכנסות. ובודאי שאי אפשר לישון בסוכה. בנוסף, כשאנו בביתנו, כל הילדים, שישה במספר, בנים ובנות קטנים וגדולים רוצים לישון בסוכה. בעיקר בגלל החוויה ולא כל כך בגלל המצוה. האם לאפשר להם, איך ישנו הבנים עם הבנות וכד'?
תשובה:
במסכת סוכה (דף כ"ז) מובאים דברי ר' אליעזר, שהיה אומר: "משבח אני את העצלנים שאינם יוצאים מביתם ברגל". משמע שעדיף להיות בבית, עם המשפחה ועמם לחוג את חג הסוכות. אולם, ברור שכלל זה אינו יכול לשמש נר לרגלינו, מפני שההורים מאד מצפים שילדיהם יחוגו עמהם את החג. אם תתארחו אצל ההורים, הרי אתם פטורים משינה בסוכה, מפני ש"אונס רחמנא פטריה". לדבריכם, אין אפשרות לישון שם בסוכה בגלל גודלה. לא מצאנו שחייבו חכמים אדם לא להרדם למשך כל הלילה, כדי שלא לישון מחוץ לסוכה. אכן, חמורה שינה בסוכה, והיא עדיפה על פני אכילה בסוכה, שהרי אכילת עראי מותרת מחוץ לסוכה, אבל שינת ארעי אסורה. (או"ח סימן תרל"ט). אולם כל זה במצב בו אפשר לישון בסוכה. אך במצבכם, אצל ההורים שאין אפשרות כזו, וממילא אתם פטורים.
ואם תאמרו: למה לנו להכניס עצמנו למצב של "אונס" ולהפטר, הרי אפשר שנישאר בביתנו, ושם נקיים את המצוה כהלכתה. זו אכן התלבטות קשה. אולם, הכלל שבידינו הוא, לא להחמיר לעצמנו ולקיים מצוה על חשבון אחרים. כאן, האחרים הם ההורים, שאם אנו מחמירים ונשארים בסוכתנו, דבר זה עלול לגרום צער להורים. אם יש מצב בו שהות אצל ההורים גורמת לכם לכשלון ולעבירה, ודאי שאין כל היתר לכך. אך כאמור, אם תחליטו לנסוע להורים הרי תכניסו עצמכם למצב של "אונס רחמנא פטריה". במקרה כזה אפשר וצריך לשקול בחיוב שהייה אצל ההורים. אפשר לצמצם את הזמן ליום או לילה אחד, כמו יו"ט, ובמוצאי יו"ט לחזור הביתה. והעיקר הוא, שמצות הסוכה תשרה עלינו שלום ואהבה ואחווה, ולא מתח וכעסים בתוך המשפחה.
לענין השני, שאלה אחת שהיא שתיים, האם לאפשר לילדים לישון בסוכה, והאם בנים ובנות יכולים לישון באותה סוכה. לחלק הראשון, יש לדעת שילדי ישראל הגדלים על פי תורה ומצוותיה, זוכים לחוויות נפלאות, סביב המצוות ובתוך המצוות. הנה עברנו את הימים הנוראים. כמה מרשים את הנפש לילד קטן שאבא מעורר אותו לפנות בקר כדי לקום לאמירת סליחות. מלבד התפילה שיש בכך, הרי זוהי חוויה בריאה המרשימה את נפש הילד. ביודעו שהוא משנה מהרגליו וקם השכם בבקר, לא כדי לצאת לטיול אלא כדי להתפלל לבורא. כך גם ההתעסקות במצות סוכה וארבעת המינים, ממלאה את נפש הילד בחוויה חיובית, אשר אותה הוא נושא עימו לאורך ימים ושנים. דבר זה משמש כתריס כנגד חוויות שליליות של אלימות, סמים וכד', שלצערנו אותו נוער המנותק מתורה ומצות מחפש שם את חוויותיו. שינה בסוכה, גם אם תגרום לילדים לא להרדם עד שעה מאוחרת, קצת לשחק ואפילו להתקוטט על הכרית או השמיכה או בדל מזרון, בסיכומו של דבר יש לאפשר להם זאת בשמחה, ולהעלים עין מהשובבות שלהם (כמובן, עם גבולות) מתוך ידיעה שכך הננו מחבבים עליהם מצוה זו, ואף את כלל מצוותיה של תורה. ולחלק השני, שינת אחים ואחיות, יש לזכור שבעבר, לכל משפחה היתה דירת חדר אחד, ובה היו מצטופפים כל בני הבית. וילון או קיר עץ היה מפריד בין מיטות ההורים למיטות הילדים, אך כל הילדים היו ישנים בחדר אחד, אחים ואחיות, קטנים וגדולים יחדיו. בדור האחרון התרגלנו לפינוק, בו לכל ילד יש חדר (תלוי בגודל המשפחה כמובן). אבל זוהי בריאות משפחתית כאשר כל הילדים יכולים לישון בחדר אחד. גם חכמים לא גזרו על חלק מאיסורי קירבה בין אח לאחות, מותרים הם בנגיעה ובטפיחה על השכם. לכן אין לחשוש כלל. אדרבא, זה מחזק את היחד, את השמחה והאהבה בין כל האחים והאחיות. חג שמח!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא גדרי שבועת עד אחד וכופר בכל
השיעור בוחן את שאלות התוספות וקושיית רבי עקיבא איגר ביחס לפטור שבועה בכופר הכל ודין "מתוך שאינו יכול להישבע משלם" בסוגיית נסכא דרבי אבא. דרך דברי הראשונים – הרשב"ם, הרשב"ץ והריב"ש – מתבאר ההבדל המהותי שבין שבועת עד אחד שנועדה להכחשה לבין שבועת מודה במקצת שנועדה לבירור האמת.
מאמר שלישי החסיד וסוד מאה הברכות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, המכוון את כל מעשיו לקדוש ברוך הוא ונעזר במצוות המקיפות את האדם – כגון תפילין, ציצית ומזוזה – לשמירת הדבקות והתודעה הרוחנית. בהמשך מתבארת חובת אמירת מאה ברכות בכל יום והמשמעות הפנימית שלהן על פי ספר "שערי אורה", כצינור להורדת שפע לנפש, לרוח ולנשמה וכנגד אדני המשכן המחזיקים את הקדושה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן השתלבות הפרט בתשובת הצדיקים והכלל
אורות התשובה פרק ח, ו' - ז'
השיעור עוסק באופן שבו תשובת הצדיקים מאירה את המציאות כולה, ובאפשרות של האדם הפרטי להיכלל בתשובתם הכללית כדי להתעלות מנפילותיו וממכאוביו. בנוסף, מוסבר כיצד החטא סותר ופוצע את ההרמוניה העולמית, בעוד תהליך התשובה מאחה את הקרעים ומשיב את השלמות והאור לכל סדרי ההוויה.
עולת ראי"ה - הרב זלמן מלמד חייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה
עולת ראיה – ברכות
עולת ראיה – ברכות
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
