ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- אדני הבית
- נושאים נוספים
- משפחה חברה ומדינה
- הבית היהודי
- נושאים שונים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
אנו מתלבטים כיצד לנהוג בחג הסוכות, בשני עניינים: האחד, האם להתארח אצל ההורים בחג. יש להם סוכה קטנה, שבקושי אפשר לאכול בה כולם. הנשים לא נכנסות. ובודאי שאי אפשר לישון בסוכה. בנוסף, כשאנו בביתנו, כל הילדים, שישה במספר, בנים ובנות קטנים וגדולים רוצים לישון בסוכה. בעיקר בגלל החוויה ולא כל כך בגלל המצוה. האם לאפשר להם, איך ישנו הבנים עם הבנות וכד'?
תשובה:
במסכת סוכה (דף כ"ז) מובאים דברי ר' אליעזר, שהיה אומר: "משבח אני את העצלנים שאינם יוצאים מביתם ברגל". משמע שעדיף להיות בבית, עם המשפחה ועמם לחוג את חג הסוכות. אולם, ברור שכלל זה אינו יכול לשמש נר לרגלינו, מפני שההורים מאד מצפים שילדיהם יחוגו עמהם את החג. אם תתארחו אצל ההורים, הרי אתם פטורים משינה בסוכה, מפני ש"אונס רחמנא פטריה". לדבריכם, אין אפשרות לישון שם בסוכה בגלל גודלה. לא מצאנו שחייבו חכמים אדם לא להרדם למשך כל הלילה, כדי שלא לישון מחוץ לסוכה. אכן, חמורה שינה בסוכה, והיא עדיפה על פני אכילה בסוכה, שהרי אכילת עראי מותרת מחוץ לסוכה, אבל שינת ארעי אסורה. (או"ח סימן תרל"ט). אולם כל זה במצב בו אפשר לישון בסוכה. אך במצבכם, אצל ההורים שאין אפשרות כזו, וממילא אתם פטורים.
ואם תאמרו: למה לנו להכניס עצמנו למצב של "אונס" ולהפטר, הרי אפשר שנישאר בביתנו, ושם נקיים את המצוה כהלכתה. זו אכן התלבטות קשה. אולם, הכלל שבידינו הוא, לא להחמיר לעצמנו ולקיים מצוה על חשבון אחרים. כאן, האחרים הם ההורים, שאם אנו מחמירים ונשארים בסוכתנו, דבר זה עלול לגרום צער להורים. אם יש מצב בו שהות אצל ההורים גורמת לכם לכשלון ולעבירה, ודאי שאין כל היתר לכך. אך כאמור, אם תחליטו לנסוע להורים הרי תכניסו עצמכם למצב של "אונס רחמנא פטריה". במקרה כזה אפשר וצריך לשקול בחיוב שהייה אצל ההורים. אפשר לצמצם את הזמן ליום או לילה אחד, כמו יו"ט, ובמוצאי יו"ט לחזור הביתה. והעיקר הוא, שמצות הסוכה תשרה עלינו שלום ואהבה ואחווה, ולא מתח וכעסים בתוך המשפחה.
לענין השני, שאלה אחת שהיא שתיים, האם לאפשר לילדים לישון בסוכה, והאם בנים ובנות יכולים לישון באותה סוכה. לחלק הראשון, יש לדעת שילדי ישראל הגדלים על פי תורה ומצוותיה, זוכים לחוויות נפלאות, סביב המצוות ובתוך המצוות. הנה עברנו את הימים הנוראים. כמה מרשים את הנפש לילד קטן שאבא מעורר אותו לפנות בקר כדי לקום לאמירת סליחות. מלבד התפילה שיש בכך, הרי זוהי חוויה בריאה המרשימה את נפש הילד. ביודעו שהוא משנה מהרגליו וקם השכם בבקר, לא כדי לצאת לטיול אלא כדי להתפלל לבורא. כך גם ההתעסקות במצות סוכה וארבעת המינים, ממלאה את נפש הילד בחוויה חיובית, אשר אותה הוא נושא עימו לאורך ימים ושנים. דבר זה משמש כתריס כנגד חוויות שליליות של אלימות, סמים וכד', שלצערנו אותו נוער המנותק מתורה ומצות מחפש שם את חוויותיו. שינה בסוכה, גם אם תגרום לילדים לא להרדם עד שעה מאוחרת, קצת לשחק ואפילו להתקוטט על הכרית או השמיכה או בדל מזרון, בסיכומו של דבר יש לאפשר להם זאת בשמחה, ולהעלים עין מהשובבות שלהם (כמובן, עם גבולות) מתוך ידיעה שכך הננו מחבבים עליהם מצוה זו, ואף את כלל מצוותיה של תורה. ולחלק השני, שינת אחים ואחיות, יש לזכור שבעבר, לכל משפחה היתה דירת חדר אחד, ובה היו מצטופפים כל בני הבית. וילון או קיר עץ היה מפריד בין מיטות ההורים למיטות הילדים, אך כל הילדים היו ישנים בחדר אחד, אחים ואחיות, קטנים וגדולים יחדיו. בדור האחרון התרגלנו לפינוק, בו לכל ילד יש חדר (תלוי בגודל המשפחה כמובן). אבל זוהי בריאות משפחתית כאשר כל הילדים יכולים לישון בחדר אחד. גם חכמים לא גזרו על חלק מאיסורי קירבה בין אח לאחות, מותרים הם בנגיעה ובטפיחה על השכם. לכן אין לחשוש כלל. אדרבא, זה מחזק את היחד, את השמחה והאהבה בין כל האחים והאחיות. חג שמח!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
