ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- אדני הבית
- נושאים נוספים
- משפחה חברה ומדינה
- חינוך ילדים ותלמידים
- מוסדות חינוך
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
גילה בת רחל
צוות המורים בביה"ס בו אני מועסק מרגיש מאד לא נח. מנהל ביה"ס הוא אדם שתלטן, יש לו הרבה ביקורת כלפי המורים, ומעט מאד מילים טובות. גם כאשר הוא אומר דברי שבח למורה, זה נשמע כאילו כפו אותו לכך. הוא אינו מתחשב בדברי המורים, שומע אותם ועושה מה שהוא רוצה. יש תסכול גדול בצוות ואפילו כמעט פחד מהמנהל. מה אני כאחד מהחבורה צריך לעשות?
תשובה:
להיות מנהל זוהי אחת המשימות הכבדות ביותר. משה רבנו כאשר נדרש ע"י הקב"ה לעמוד בראשות האומה, מסרב ומבקש: "שלח נא ביד תשלח". רק בלחץ של הקב"ה הוא מקבל על עצמו את ניהול עם ישראל. כל זאת, מחמת גודל האחריות שיש למנהל. מובן שאחריות זו כוללת התנהלות מתוקנת של המערכת שהוא עומד בראשה. אם זו מערכת בית סיפרית, כפי שהנך שואל, אחריותו של מנהל היא על ההרגשה הטובה והאוירה החיובית בין אנשי הצוות, החל במורים, המשך במזכירות ובבנות השירות לאומי, וכלה בשרת האחראי על הניקיון והסדר. הרגשה טובה יש לעובד, כאשר הוא חש שהוא ממצה את כוחותיו, חלק קטן ממיצוי הכוחות בא מתוך ביקורת שהמנהל מבקר את הצוות. אך החלק המרכזי בא ע"י העצמת כוחו של כל מורה וכל עובד. זה תפקידו העיקרי של המנהל, להדגיש בפני כל מורה את כוחותיו החיוביים, ולסייע לו להוציאם אל הפועל. מנהל שבא עם דפוס עבודה קבוע, לפי הבנתו ותכונותיו של המנהל, ומצפה שכל המורים יישרו קו ו"ירבעו את עצמם" בהתאם למנהל, לעולם לא יצליח.
גם כאן ניצבת לפנינו הדרכתו של הקב"ה למשה להציב בראש האומה את יהושע בן נון, "איש אשר רוח בו", שיודע להלוך כנגד רוחו של כל אחד ואחד (במדבר כ"ז וברש"י). כמו שמורה טוב שהוא למעשה "מנהל הכתה", צריך לדעת להתחבר עם כל תלמיד ותלמיד, וע"י כך לכוון אותו ולדרבן אותו בלימודיו, כך חייב מנהל טוב להתחבר עם כל אחד ואחד מצוות העובדים, כל אחד לפי דרכו, ויחדיו למצוא את הדרך הנכונה לאותו עובד.
כל זאת, באידיאל. מדבריך עולה, שהמצב בבית ספרכם אינו המצב האידיאלי. על כך באה שאלתך, מה ניתן לעשות, למרות הקושי, אכן ניתן לתקן, ולו רק תיקון חלקי. לשם כך יש לעמוד על שתי נקודות: הראשונה, גיבוש הצוות ע"י החברים עצמם, ללא קשר למנהל. והשניה: החלטה של הצוות, לא לפחד מהמנהל, וגם לא להחשיב את דבריו מעבר לנדרש. כמו במשפחה, כאשר אבא ואמא אינם מנהלים אותה כראוי, יכולים הילדים ע"י גיבוש פנימי, למלא חלק מהחסר. כך גם צוות המורים, גיבוש הצוות עשוי לשמש כמילוי חלקי של החסר. כאשר המנהל בא בביקורת כלפי אחד המורים, יסייעו לו חבריו לנתח את המצב, ולהחליט, במה צודקות הערותיו של המנהל ובמה אין להם רגליים. את הביקורת הנכונה יש לקבל ולאמץ, ואת השגויה, לדחות. כמובן שאין צורך לומר זאת למנהל, אלא לקבל זאת כהחלטה פנימית של צוות המורים. גם אם המנהל ימשיך להתרעם על חלק מהצוות, אין לפחד מכך ואין להתרשם יתר על המידה. במוקדם או במאוחר, ישים המנהל לבו לשינוי האוירה והגישה של הצוות כלפיו, ואז תגיע השעה לפתוח את הנושא בפניו ולהגיע להבנה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
