ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- אדני הבית
- נושאים נוספים
- משפחה חברה ומדינה
- חינוך ילדים ותלמידים
- מוסדות חינוך
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
גילה בת רחל
צוות המורים בביה"ס בו אני מועסק מרגיש מאד לא נח. מנהל ביה"ס הוא אדם שתלטן, יש לו הרבה ביקורת כלפי המורים, ומעט מאד מילים טובות. גם כאשר הוא אומר דברי שבח למורה, זה נשמע כאילו כפו אותו לכך. הוא אינו מתחשב בדברי המורים, שומע אותם ועושה מה שהוא רוצה. יש תסכול גדול בצוות ואפילו כמעט פחד מהמנהל. מה אני כאחד מהחבורה צריך לעשות?
תשובה:
להיות מנהל זוהי אחת המשימות הכבדות ביותר. משה רבנו כאשר נדרש ע"י הקב"ה לעמוד בראשות האומה, מסרב ומבקש: "שלח נא ביד תשלח". רק בלחץ של הקב"ה הוא מקבל על עצמו את ניהול עם ישראל. כל זאת, מחמת גודל האחריות שיש למנהל. מובן שאחריות זו כוללת התנהלות מתוקנת של המערכת שהוא עומד בראשה. אם זו מערכת בית סיפרית, כפי שהנך שואל, אחריותו של מנהל היא על ההרגשה הטובה והאוירה החיובית בין אנשי הצוות, החל במורים, המשך במזכירות ובבנות השירות לאומי, וכלה בשרת האחראי על הניקיון והסדר. הרגשה טובה יש לעובד, כאשר הוא חש שהוא ממצה את כוחותיו, חלק קטן ממיצוי הכוחות בא מתוך ביקורת שהמנהל מבקר את הצוות. אך החלק המרכזי בא ע"י העצמת כוחו של כל מורה וכל עובד. זה תפקידו העיקרי של המנהל, להדגיש בפני כל מורה את כוחותיו החיוביים, ולסייע לו להוציאם אל הפועל. מנהל שבא עם דפוס עבודה קבוע, לפי הבנתו ותכונותיו של המנהל, ומצפה שכל המורים יישרו קו ו"ירבעו את עצמם" בהתאם למנהל, לעולם לא יצליח.
גם כאן ניצבת לפנינו הדרכתו של הקב"ה למשה להציב בראש האומה את יהושע בן נון, "איש אשר רוח בו", שיודע להלוך כנגד רוחו של כל אחד ואחד (במדבר כ"ז וברש"י). כמו שמורה טוב שהוא למעשה "מנהל הכתה", צריך לדעת להתחבר עם כל תלמיד ותלמיד, וע"י כך לכוון אותו ולדרבן אותו בלימודיו, כך חייב מנהל טוב להתחבר עם כל אחד ואחד מצוות העובדים, כל אחד לפי דרכו, ויחדיו למצוא את הדרך הנכונה לאותו עובד.
כל זאת, באידיאל. מדבריך עולה, שהמצב בבית ספרכם אינו המצב האידיאלי. על כך באה שאלתך, מה ניתן לעשות, למרות הקושי, אכן ניתן לתקן, ולו רק תיקון חלקי. לשם כך יש לעמוד על שתי נקודות: הראשונה, גיבוש הצוות ע"י החברים עצמם, ללא קשר למנהל. והשניה: החלטה של הצוות, לא לפחד מהמנהל, וגם לא להחשיב את דבריו מעבר לנדרש. כמו במשפחה, כאשר אבא ואמא אינם מנהלים אותה כראוי, יכולים הילדים ע"י גיבוש פנימי, למלא חלק מהחסר. כך גם צוות המורים, גיבוש הצוות עשוי לשמש כמילוי חלקי של החסר. כאשר המנהל בא בביקורת כלפי אחד המורים, יסייעו לו חבריו לנתח את המצב, ולהחליט, במה צודקות הערותיו של המנהל ובמה אין להם רגליים. את הביקורת הנכונה יש לקבל ולאמץ, ואת השגויה, לדחות. כמובן שאין צורך לומר זאת למנהל, אלא לקבל זאת כהחלטה פנימית של צוות המורים. גם אם המנהל ימשיך להתרעם על חלק מהצוות, אין לפחד מכך ואין להתרשם יתר על המידה. במוקדם או במאוחר, ישים המנהל לבו לשינוי האוירה והגישה של הצוות כלפיו, ואז תגיע השעה לפתוח את הנושא בפניו ולהגיע להבנה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא גדרי שבועת עד אחד וכופר בכל
השיעור בוחן את שאלות התוספות וקושיית רבי עקיבא איגר ביחס לפטור שבועה בכופר הכל ודין "מתוך שאינו יכול להישבע משלם" בסוגיית נסכא דרבי אבא. דרך דברי הראשונים – הרשב"ם, הרשב"ץ והריב"ש – מתבאר ההבדל המהותי שבין שבועת עד אחד שנועדה להכחשה לבין שבועת מודה במקצת שנועדה לבירור האמת.
מאמר שלישי החסיד וסוד מאה הברכות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, המכוון את כל מעשיו לקדוש ברוך הוא ונעזר במצוות המקיפות את האדם – כגון תפילין, ציצית ומזוזה – לשמירת הדבקות והתודעה הרוחנית. בהמשך מתבארת חובת אמירת מאה ברכות בכל יום והמשמעות הפנימית שלהן על פי ספר "שערי אורה", כצינור להורדת שפע לנפש, לרוח ולנשמה וכנגד אדני המשכן המחזיקים את הקדושה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן השתלבות הפרט בתשובת הצדיקים והכלל
אורות התשובה פרק ח, ו' - ז'
השיעור עוסק באופן שבו תשובת הצדיקים מאירה את המציאות כולה, ובאפשרות של האדם הפרטי להיכלל בתשובתם הכללית כדי להתעלות מנפילותיו וממכאוביו. בנוסף, מוסבר כיצד החטא סותר ופוצע את ההרמוניה העולמית, בעוד תהליך התשובה מאחה את הקרעים ומשיב את השלמות והאור לכל סדרי ההוויה.
עולת ראי"ה - הרב זלמן מלמד חייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה
עולת ראיה – ברכות
עולת ראיה – ברכות
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
