ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- עולת ראי"ה
- עולת ראי"ה - הרב זלמן מלמד
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
"הקדושה של ההתמסרות אל הענין הרוחני הטהור במלא טהרתו, בתוכן מסולק מכל עכירות וזוהם רצוני משופל, אי אפשר לה להגלות בשום הופעה שבעולם, אפילו הרוחנית שברוחנית, לפי מובנם של בני אדם וכל יציר נברא. כי ההגבלה היצורית, והמועקה החמרית, היא קוצצת את כנפי הרוח באופן שלא יוכל להתנשא במרום עז קדשו. גם השכל האנושי ותוצאותיו מעורבים בהם חלקים עפרוריים של נטיות טבעיות נשפלות, שהן עושות את רשומן על ההסתעפות ההשכלית, עד שלא תוכל להיות כבר דואה במלא החופש בשפרירי מרומי הקודש הטהור. רק המצוות האלהיות, הן נובעות מאותה הספירה המתעלה מכל החוג המוגבל, שהוא כולל בקרבו גם את כל המון צבאות הרוח, "הן בקדושיו לא יאמין ובמלאכיו ישים תהלה, ושמים לא זכו בעיניו", ואך הטוהר האלהי, המופיע ע"י קדושת המצוות, הוא מרום טהרת הקדושה המקורית, הבאה מאור הקדושה העליונה, החפשית מכל מעצור של מצר וכל מועקה של איזו הגבלה והכבדה שעבודית לכל כח וכל חומר, הוא מקדש אותנו, בעוז קבלת חיובו והוצאת גבורת מפעלו בחיינו המעשיים: אשר קדשנו במצותיו."
וצונו
"הקדושה של המצות בכלל, בהיותה בתכונת הכח, הרי היא רוממה ונפלאה, אצילית ועליונה, שוטטת מעל לכל גבולים ומתנשאת מכל מצרים ותכונות מצומצמות. ואותו הכח, שהוא מאיר בנשמתנו, שאנחנו מוכשרים להיות מצווים במצות אלהיות, את היא קדושתנו הכחנית, אם כל תוכני הקודש ואוצרות החיים המקודשים כולם. אבל הקדושה השרשית העצמית, המצואה בפועל, היא יורדת מעזוז מעלתה מראש צורים, בוקעת היא את האויר הזך הכחני של קדושת המצוות המופשטה, ובאה היא ומתקשרת עמנו בהופעה גלויה מן הכח אל הפועל, במה שאנו מתאגדים עמה בהצווי החי והממשי, המגלה הוד חיי הקודש, המרומם ונשא מכל שרעף ורעיון, בעומק היש המוגלם שבכח החיים הגופנים ותנועותיהם. זהו אור ד' המופיע בתוך הקדושה המכוננת שבהתוכן הנגלם של הצווי, המצויר בפועל הגמור, שעליו באה ההבטאה המאשרת אותנו בגילת משושה באמרנו: וצונו."
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.

מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.

שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.

גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.

מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.

נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.

שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.

שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.

יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.

















