ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- לך לך
כשהגיעו לכניסה לישוב מצפה יריחו, הוא נכנס עם הרכב המפואר לישוב, והעפיל למרפסת הצופה על פני יריחו וים המלח. התיירים השתאו למראה הנוף המדברי המרהיב, והאזינו להסברים על מקום כניסת עם ישראל לארץ ישראל ועוד.
בדיוק עבר במקום משה, ממייסדי הישוב, ומורה הדרך ביקש ממנו להסביר קצת על הקמת הישוב. כשסיים משה את הסבריו, הביע אחד התיירים את פליאתו – הרי כל ההרים כאן מסביב הם שוממים ומדבריים, רק ההר שעליו הישוב ירוק. זה מדהים שיש כאן הר אחד ירוק, ואני שמח בשבילכם שהצלחתם לקבל את ההר הירוק הזה ולהתיישב בו!
משה, חייך מתחת לשפמו, וענה לו: אתה לא הראשון שאומר את זה, אבל האמת פשוטה הרבה יותר... עד שהגענו לכאן, ההר הזה היה יבש ושומם בדיוק כמו כל ההרים מסביב, אנחנו הפכנו אותו לירוק... (סיפור אמיתי, ששמעתי ממשה).
ברוך ה', זכינו בארצנו הקדושה, וה' שב ובירך אותנו שתיתן הארץ פריה בעין יפה, כך שהסיפור שסיפרתי הוא גם סיפורם של רבים ממיישבי הארץ הקדושה, אך יש כאן עומק רוחני נוסף, שגנוז כבר בסיפורו של עם ישראל מרגע לידתו, הלא הוא הרגע שבו הצטווה אברהם אבינו, הראשון באומה, ללכת לארצנו הקדושה ולהקים בה גוי גדול, שיביא ברכה לכל משפחות האדמה, "לך לך... אל הארץ אשר אראך. ואעשך לגוי גדול... והיה ברכה... ונברכו בך כל משפחות האדמה".
כבר הקשו הרמב"ן ועוד מהמפרשים על תחילת פרשתנו - "מה טעם שיאמר לו הקדוש ברוך הוא עזוב ארצך ואיטיבה עמך טובה שלא היתה כמוהו בעולם, מבלי שיקדים שהיה אברהם עובד אלהים או צדיק תמים?
במילים שלנו – אברהם אבינו מקבל בתחילת פרשתנו צ'ק פתוח של ברכות עצומות, והלא התורה שלא כדרכה, כלל לא מציגה אותו בפנינו? מי זה האדם האלמוני הזה, שאף פעם לא ראינו את תעודת הזהות שלו, שמקבל כאלה הבטחות?
ונאמרו כמה וכמה תשובות. השפת אמת (לך לך, שנה תרלב) עונה לאור דברי הזוהר הקדוש תשובה מהפכנית. באמת הציווי 'לך לך' היה מופנה לכל האנשים, ה' מצווה את כל העולם לעובדו וללכת בדברו, אך כל האנשים 'ישנים בחור שלהם', והם מפסידים את הבשורה הגדולה. היחידי שהקשיב לקריאה הגדולה הזו היה אברהם אבינו, והוא קם והלך, וזכה לברכות הגדולות הכרוכות בעבודת ה'.
וזה עצמו השבח של אברהם אבינו, שכולם לא שמעו את הציווי האלוקי, ורק הוא שמע והסכים לקבל ולהתאמץ וללכת, נמצא שהתורה סיפרה לנו על מעלותיו, ולכן זכאי הוא גם לכל הברכות.
כאמור, הציווי 'לך לך' הוא רגע הלידה של עם ישראל, וגם הרגע שבו נולדת בשורתו וברכתו לכל הגויים, כך שכאן גנוזה קריאת הכיוון לברכה שעם ישראל יביא לכל הגויים לדורות.
מדברי השפת אמת עולה שה' קורא לכל הגויים להתחבר אליו, אבל צריך לשמוע, ומי ששומע מקבל ברכה. (וכך בסיפור שפתחתי, באמת כל ההרים להפוך משוממים לירוקים, ועליהם ללמוד מההר שבו האזינו לציווי ליישב את הארץ, ואכן ההר הפוך לירוק ומלא ברכה).
ואכן, יש כאן נקודת עומק המבדילה בין עבודת האלילים לבשורתם הגדולה של אברהם ועם ישראל – העבודה לא-ל אחד. כל אליל מבטא כוח מוגבל, כוח מסויים שקיים בטבע כמו השמש, הגשם ועוד. לעיתים, זה גם כוח מוגבל של עם אחד כמו אלוהי מצריים, אלוה ספרויים וכו'. הכוחות הללו מתחברים לעם אחד אך לא לעם אחר וכו'.
מולם עמד אברהם ובישר לעולם כולו – יש ה' אחד, הכולל כל הכוחות. הוא מדבר לכולם, רק צריך להקשיב ולשמוע. גנוזה כאן אמירה עצומה – אם נלך בדרך נכונה, הברכה תשרה בכל הכוחות, הכל יהפוך למבורך, לכן כשאברהם שומע לציווי המיוחד הזה, הוא גם מקבל ברכה עצומה, ומביא ברכה לכל משפחות האדמה.
אך כדי להשלים את התמונה, חשוב להשלים נקודה נוספת. התורה גם מספרת לנו שרק אברהם שמע את הקריאה האלוקית, ורק הוא נבחר, ואף נשלח לפרוש מארצו וממולדתו, (ובהמשך גם להיבדל בברית המילה), וללכת לארץ מיוחדת שתהיה של עם ישראל, ודווקא מתוך אותה התבדלות הוא יביא ברכה לעולם כולו.
ללמדנו, שאנו מבשרים את הקשר לא-ל האחד לעולם כולו, קשר שיביא ברכה לעולם כולו, אך הברכה תבוא דווקא מכוחו של העם המיוחד – עם ישראל, הנמצא בארץ המיוחדת – ארץ ישראל.
ויהי רצון שנזכה כולנו להקשיב לקריאה אלוקית ולהביא ברכה לעולם כולו!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.












