ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- משפט אזרחי (ערכאות)
- מדורים
- קול צופייך
- קול צופיך - הרב מרדכי אליהו
לפניהם - ולא לפני ערכאות
כתוב "ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם". כותב רש"י: "לפניהם - ולא לפני גוים, ואפילו ידעת בדין אחד שהם דנין אותו כדיני ישראל, אל תביאהו בערכאות שלהם, שהמביא דיני ישראל לפני גוים מחלל את השם ומייקר שם עבודה זרה להחשיבה, שנאמר 'כי לא כצורנו צורם ואויבינו פלילים', כשאויבינו פלילים זהו עדות לעלוי יראתם", עכ"ל.
כלומר, אפילו אם ידוע לו שהם דנים כמו דיני ישראל, בעצם ההליכה להשפט לפני ערכאות, יש איסור.
וכתוב בשו"ע (חו"מ סי' כ"ו סעי' א'): "אסור לדון בפני דייני עכו"ם ובערכאות שלהם פירוש: מושב הקבוע לשרים לדון בו אפילו בדין שדנים כדיני ישראל ואפילו נתרצו שני בעלי דינים לדון בפניהם אסור. וכל הבא לידון בפניהם הרי זה רשע וכאילו חרף וגדף והרים יד בתורת משה רבנו עליו השלום".
זאת ועוד, כתב בשו"ע (שם סעי' ג'): "המקבל עליו בקנין לידון עם חבירו לפני עכו"ם אינו כלום ואסור לידון בפניהם, ואם קבל עליו שאם לא ילך בפניהם יהיה עליו כך וכך לעניים, אסור לילך לדון עמו לפני עכו"ם וחייב ליתן מה שקיבל עליו לעניים, ויש מי שאומר שאין בית דין מוציאין ממנו אלא מודיעין אותו שחל הנדר עליו".
רווחי הדן בבית דין והפסד הדן בערכאות
אם אדם הולך לדין תורה, אפילו אם הפסיד במשפט ולדעתו הוא צודק והדיין טעה, אומר הקב"ה: מאחר והלכת לפי דין תורה, אני אשלם לך שכרך כפל כפליים. אבל אם אדם הולך לערכאות, אם הרוויח במשפט שלא כדין - זה גזל, ואם הפסיד שלא כדין - ההפסד שלו. ועל כן מלבד האיסור, יש כאן רווח טוב.
בורר
רשאים שני הצדדים הניצים לגשת לבורר שיבחרו ויסכימו ביניהם שידון כדין תורה, וזה גם כן נקרא דין תורה, ואפילו אם הוא יחיד ולא שלשה דיינים.
בורר יחיד - תרתי לא עבדי
אם שניים הולכים לבורר ומקבלים עליו כל מה שיאמר, הוא צריך להחתים אותם על כך שהם מסכימים לכל מה שיפסוק, והם אומרים לו שהוא יהיה נאמן עליהם כמו שלושה. וזה למרות שהוא דן יחידי. אבל אם הולכים לאביו של אחד מהצדדים שעל פי דין הוא פסול מלדון, ואומרים לו שהם מקבלים אותו עליהם כשלושה לא מהני, כי יש כלל בדין זה והוא ש"תרתי לא עבדי".
המקור לדיון יחידי הוא בשו"ע (חו"מ סי' ג' ס"א-ג) שכותב: "אין בית דין פחות משלשה וכו', ומכל מקום יכולין לקבל הטענות ולשלחם לפני מורה. פחות משלשה, אין דיניהם דין ואפילו לא טעו, אלא א"כ קבלום בעלי דינים, או שהוא מומחה לרבים. ובזמן הזה אין דנין דין מומחה לרבים שידון ביחידי בעל כרחו של אדם. אעפ"י שיחיד מומחה לרבים מותר לו לדון יחידי, מצות חכמים שיושיב עמו אחרים".
מתי יכול לדון בערכאות ?
אם הזמינו אדם לבית דין ולא הגיע ללא סיבה, או שאינו רוצה לבא, בית הדין מרשים לתובע לגשת ולתבוע בבית משפט.
וכתב השו"ע (חו"מ סי' כו סעי' ב'): "היתה יד עכו"ם תקיפה ובעל דינו אלם ואינו יכול להציל ממנו בדייני ישראל, יתבענו לדייני ישראל תחלה אם לא רצה לבוא נוטל רשות מב"ד ומציל בדיני עכו"ם מיד בעל דינו. הגה: ויש רשות לב"ד לילך לפני עכו"ם ולהעיד שזה חייב לזה, וכל זה דוקא כשאינו רוצה להיות ציית דין אבל בלאו הכי אסור לב"ד להרשות לדון לפני עכו"ם".
הגאון רבי יחזקאל סרנא זצ"ל - ראש ישיבת חברון, טוען: מה שהתירו חכמים ללכת לערכאות, אם הנתבע מסרב לבא לבית דין, זה מדובר לערכאות של גויים, אבל אסור בשום פנים ואופן ללכת לבית משפט של ישראל שלא דנין לפי דין תורה. ואנחנו אמרנו לו: אם כן לא הנחת חיים לכל בריה, שהרי כל אחד יזמין את חברו לדין תורה והוא לא יבא ונמצא החוטא נשכר. אבל אם לא בא והוזמן כדין ג' פעמים או שמסרב לבא - מותר לתובעו בבית משפט אזרחי כיום.
ידועה היתה לכל תקיפותו של ראש ישיבת 'חברון' הרה"ג יחזקאל סרנא זצ"ל. פעם הוא הגיע לכנס דיינים ובפיו הטענה שכל הדיינים הם יוצאי ישיבת חברון והם תלמידיו, ועלה לדבר בלי הזמנה. הוא החל צועק ואמר שאסור להגיע להתדיין בפני בית משפט של ערכאות ואפילו בארץ שהשופטים יהודים, כיון שמרן השו"ע (סי' כ"ו ס"ג) התבטא על כך באופן חריף וחמור ביותר, (כאילו חרף וגדף והרים יד בתורת משה רבנו עליו השלום). אמרתי לו ומה יעשה אדם חילוני שלא רוצה ללכת לדין תורה, וכי יפסיד הבן תורה שכנגדו? והוא המשיך בשלו ואמר בתקיפות שעדיף שיפסיד. ואמרתי לו והרי כתוב שאם אי אפשר מותר ללכת לערכאות, ועוד שהוא יפסיד את כספו, אבל הוא המשיך בתקיפות ואמר שבשום אופן אין לגשת לערכאות. הוא דיבר מתוך קנאות גדולה לתורת משה רבנו, וכפי שכתב כן מרן.
כשהתמניתי להיות דיין בירושלים, הזהיר אותי חכם סלמן חוג'י עבודי זצ"ל שירושלים אינה כבאר שבע, כי כאן דיני התורה קשים ביותר, ולפעמים מגיעים לדון ראש ישיבה מול התלמיד שלו וכד' ובאים בטענות מבוססות בש"ס ופוסקים. כשישבתי בבית הדין הגיע אליי דין תורה עם תלמיד ישיבת חברון, ופסקתי לרעתו שלא מועיל לו מה שנפסק ברוב לטובתו כיון שברחוב מרננים ואומרים שאם כך פסק הרב אליהו בודאי הוא חייב. קרא לי הרב סרנא זצ"ל לבוא אליו, (וידוע שאם לא הייתי בא היה שולח להביא אותי בעל כרחי), הלכתי אליו ואמר לי מדוע פסקתי לרעתו, וכי עליי לחזור בי. ביקשתי את הספר "דברי יחזקאל" שלו, והראיתי לו שהוא כותב כמותי. נזדעק הרב זצ"ל ואמר לתלמיד איך אתה לא יודע מה שרב "פרנק" יודע מה שכתבתי?!! לך ותשלם מייד, הוא צודק! אמר לו התלמיד שכבר פסקו הרוב לטובתו, ואמר לו הרב יחזקאל שהם טעו, וכי עליו לשלם ומייד!!
הוא גם היה שנון וחריף, ופעם אמר שכשמביאים אותו תלמידיו, שולחים לו נהג חדש באוטו ישן, וכי הוא מעדיף נהג ישן באוטו חדש...
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
