ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- מצוה גדולה
- משפחה חברה ומדינה
- הבית היהודי
- שמחות
מצוה לספר
בהתרגשות גדולה פסע התלמיד אל עבר ביתו של מרן הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל. זכה, ואתמול ילדה אשתו את בנם הבכור, והוא רצה לבשר על כך לרבו האהוב. התלמיד ניצל את ההזדמנות גם להזמין את הרב לפדיון הבן שיערך לאחר שלושים יום והציע לו להיות הכהן שיפדה את הילד. היה ברור לו כי הרב יסרב לבקשתו שהרי דקות ספורות קודם לכן תלמיד אחר שהזמינו לחתונתו נענה בשלילה, שכן בערוב ימיו היה הרב חלש ביותר, וההליכה קשתה עליו עקב המחלה, ברגליו. אולם להפתעתו כשביקש מהרב להיות הכהן בפדיון, הרב נענה בשמחה לבקשה, והסביר כי היות ויש על הכהן מצוה לפדות, יבוא למרות הקושי הכרוך לו בכך. "חוץ מזה", הוסיף הרב, "זו הזדמנות מצוינת להרויח קצת כסף". התלמיד ההמום הביט ברבו במבט משתאה, שכן הרב היה צנוע ביותר, ומשכורתו הייתה דלה, ולשמוע מהרב משפט כזה היה בגדר הפתעה של ממש. הרב חייך ואמר: "בניגוד לכל כסף שאדם מרויח, זה כסף שהתורה זיכתה אותו לכהן, כך שזה הכסף הכשר ביותר וזו הזדמנות להרויח כסף ללא שום 'שאלות'". כשיצא התלמיד אמרו לו חבריו, שלמרות שמקובל בדרך כלל שהכהן מחזיר לאחר הפדיון את הכסף להורי התינוק וכפי שמצינו גם בגמרא (מסכת בכורות דף נ"א) שר' טרפון היה מחזיר לעיתים את כסף הפדיון להורים עניים, הרב צבי יהודה לא נוהג כך, אלא משאיר את הכסף אצלו, מאותו הטעם - שזה כסף שהתורה זיכתה אותו לכהן.
בכל רחבי העיר ידעו לספר בצער על מחלתו של אחד התושבים ששכב על ערש דווי. לאחר שהרופאים כבר נואשו מחייו, פנו בני המשפחה אל הצדיק רבי חיים פלאג'י, בבקשה שיברך את החולה ויתפלל עליו. מיד כששמע הרב על מחלתו של היהודי הזדרז והלך לביתו של החולה, וכשעמד ליד מיטתו, שקע בהרהורים. לאחר זמן מה התנער ושאל את בני המשפחה האם החולה בכור, כשנענה בחיוב שאל האם נפדה כראוי, ולאחר בירורים התברר כי אכן הייתה בעיה בפדיון הבן שערכו לחולה בהיותו תינוק. הרב קרא לכהן מיוחס מתלמידיו והורה לחולה לשוב ולפדות את עצמו. ומעיד הרב בכתביו שבזכות זה זכה החולה לחיות עוד כעשרים שנה.
מצוה גדולה (111)
הרב שמואל הולשטיין
19 - מצווה לקדש בכורות פטר רחם הזכרים
20 - מצוות עשה שיפדה בנו הבכור לאמו הישראלית
21 - מצות עשה להשבית חמץ
טען עוד
מצוה להורות
החובה לפדות את הבן חלה רק על ישראל שנשא ישראלית, כלומר אישה שאינה בת כהן או בת לוי.
"ופדויו מבן חדש תפדה בערכך כסף חמשת שקלים בשקל הקדש עשרים גרה הוא" (במדבר י"ח). שווי חמישה שקלים של התורה הוא בערך מאה גרם כסף צרוף. ניתן לפדות בכסף ממש או בשווה ערך לכסף, אולם נהגו שלא לפדות בשטרות כסף, מפני שאין להם ערך ממשי אלא ערכם נובע ממוסכמה חברתית, וישנם מהפוסקים המחשיבים אותם כשטר מכר, שבו אי אפשר לפדות. לכן המהודר ביותר הוא להשתמש בחמש מטבעות מיוחדות בשווי עשרים גרם כסף שהנפיקה החברה הממשלתית למדליות.
את הפדיון עושים לאחר שלושים יום, כלומר ביום השלושים ואחד ללידה. וישנם הסוברים כי יש לספור חודש כמו במולד הלבנה, שזה עשרים ותשעה ימים ועוד חצי יממה וקצת. לכן אם התינוק נולד בסוף היום ימתינו מלפדות עד לסוף היום השלושים ואחד כדי לצאת ידי חובה גם לשיטה זו.
בפדיון, חייב תינוק הנולד בלידה רגילה, אך אם נולד בניתוח קיסרי פטור מפדיון.
רק תינוק שהוא "פטר רחם" כלומר, הראשון מהרחם, חייב בפדיון, אולם אִם אימו הפילה עובר קודם לידתו פטור מפדייה. ויש בדבר מספר חילוקי דינים, ולכן מי שהפילה קודם ללידתה הראשונה תשאל חכם כיצד עליה לנהוג.
תינוק הבכור לאימו אע"פ שאינו בכור לאביו חייב בפדיון, ולכן אִם לאב ישנם ילדים נוספים מאשתו הקודמת, אך ליולדת זהו ילדה הראשון, חייב בפדיון.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
